עמוד העבודה סג

ואם יש בנו כח לקבל אור החסד הרי אז ג"כ אין אנו מקבלים רק מן אור החסד ולא הגבורה שהרי אז אור הגבורה נכלל באור החסד ואינו ניכר כלל בפני עצמו דשרגא בטיהרא מאי אהני. וגם לענין זה ג"כ הימין ושמאל שלמעלה אינם בערך הימין ושמאל שלנו לפי שלמעלה הימין ושמאל אינם מסויימים ומצויינים בציור מקום לשנאמר שהימין שלמעלה נק' ימין לפי שעומד לצד ימין והשמאל לפי שעומד לצד שמאל חלילה וחס שלא להעלות כך על הלב כי אין שם מקום ולא צדדים ואצלינו בני אדם הגשמיים הם נחלקים לצד ימין ולצד שמאל לפי שאנו תופסים מקום אבל למעלה אינם רומזים רק למיני מציאות אורות חלוקות וכחות משונות זו מזו כמ"ש לעיל בסימן קכ"ט וסימן ק"ל ע"ש

קלד אמר השואל א"כ מה צורך כלל למדת הגבורה הלא מדת החסד לבד הי' מספיק לשני הזמנים ר"ל בין לשנהי' זכאים או להיפוך ח"ו דממה נפשך אי נהי' זכאים נקבל אור החסד בשופי ואם ח"ו לא נהי' זכאים לא נקבל מאור החסד אלא כשיעור אור הגבורה שלאיזה צורך הוצרך למאציל לעשות כלי בפני עצמה לאור הגבורה

קלה אמר המשיב אע"פ שאמרתי לך שאור הגבירה המועט נכלל באור החסד הרב אבל הנה הכללות הזה היא באחדות פשוט אשר אי אפשר שאור החסד יתחלק לשנאמר שכשלא נוכל לקבל כל אור החסד הגדול נקבל עכ"פ מן החסד אור מועט כפי שיעור אור הגבורה שאור החסד היא אור גדול אחד פשוט וכשאין אנו יכולין לקבל כל אורו גם מקצת ממנו אין אנו יכולין לקבל שרוב אורן מכהה עין השגתינו ואין אנו יכולין להשיג ממנו כלל לגמרי. והמשל בזה למי שעינו חולשות ואין יכול להביט באור השמש כלל לגמרי כ"א באור הירח המעט ודבר זה ידוע לכל עפ"י החוש וקודם שהאדם מנסה את הדבר הזה בחוש ידמה לו לאדם בשכלו החלוש לומר אע"פ שחלוש העין אינו יכול לקבל כל אור השמש בהרחבה עכ"ז יכול הוא לקבל מקצת אורו כפי שיעור חולשת עיניו ובאמת אנו רואים שאינו כן שע"י הכלי של אור השמש ר"ל ע"י הגשם של השמש שאור השמש נאחז בו ונתלה עליו א"א לחלוש העינים להשיג ממנו כלל אם לא ע"י כלי אחרת כגון אם יעמיד מסך בפני אור השמש או שישיג מקצת אור השמש פ"י כלי הלבנה כי אור הלבנה היא עצמה אור השמש אלא שנתמעטה בלבנה כי עצם איר הלבנה היא מהארת אור השמש המכה על גשם הלבנה כמ"ש לעיל בסימן ל"ז ע"ש ובהיות כן הוצרך לעשות כלי ממש שהיא כלי הגבורה למען שאם יחלש בית קבולם יקבלו אור המועט ע"י כלי הגבורה כי ע"י כלי החסד לא הי' אפשר לקבל אפילו מקצת אור כי היא אור בהיר מאוד ואינו כמו במשל שהמשלני יש בכלל מאתים מנה כי שם המאתים והמנה מציאות אחד הם אלא שהמאתים יתירה על המנה אבל בנמשל אור החסד ואור הגבורה אינם מציאות אחד כלל כי אור החסד היא אור בהיר ומבהיק מאוד וכשא"א לקבל כל אורו גם מקצת ממנו יושג

קלו אמר השואל עתה באתי לבקשך שתבאר לי. אמתת הכוונה שלפנים ואחור המוזכר בענינים הרוחנים כי הלא פנים ואחור אינם שייכים אלא גבי גשמיים שהם בעלי שלשה רחקים אורך ורוחב וגובה ומזה נמשכים וצומחים ששה קצוות שהם מעלה ומטה ימין ושמאל פנים ואחור כי מבחי' הרוחב נמשך ימין ושמאל ומבחי' האורך נמשך מעלה ומטה ומבחי' הגובה שהיא בחי' עובי הגוף נמשך פנים ואחור ומאחר שהרוחניים אין בהם שלשה רחקים כי הלא המה ענינים שכליים א"כ לא שייך ג"כ בהם גם הששה קצוות הנ"ל והנה כוונת מעלה ומטה וימין ושמאל המוזכר אצל הספירות כבר ביארת לי ועתה הגיע העת שתבאר לי אמיתת הכוונה של ענין פנים ואחור ומה כוונו המקובלים להסתיר במשל של פנים ואחור

קלו אמר המשיב אבאר לך בעזה"י אמיתת הכוונה של פנים ואחור בהקדים לך קצת הקדמות ושים לבך עליהם דע כי כל מה שאדם משיג ענינים גשמיים אינו משיג אלא ע"י חמשה חושים שהם חוש הראיה וחוש השמיעה וחוש הריח וחוש המישוש וחוש הטעם. והנה חוש המישוש אין לו אבר מיוחד כי היא שוה בכל הגוף שהאדם מרגיש בכל גופו ענין מישוש משא"כ ארבעה החושים הנשארים יש לכל חוש מהם כלי מיוחדת כי העין מיוחד לראי' והאוזן לשמיעה והחוטם לריח והחיך והלשון לטעום טעם המאכלים והמשקים וזולת השגת החמשה חושים א"א להשיג שום השגה מענינים גשמיים כי זולת החמשה חושים אין הבדל בין האדם לעשב השדה והנה אנו רואים בחוש שפתחי נקבי כלי הד' חושים הנם פתוחים בצד הפנים כי העינים הם בצד הפנים כי באחור אין שם עינים וכן נקבי החוטם הם בפנים ולא בא וכן כלי חוש הטעם הם בצד הפנים ולא באחור וכן נקבי האוזן אע"פ שפתוחים הם בצדדי הפנים מ"מ לצד האחור יש מחיצה והרי פתחם נוטים יותר הרבה לצד הפנים מלצד האחור והנה חוש הראות וחוט הטעם א"א להרגיש כלל מצד האחור וחוש השמיעה והריח אע"פ שאפשר להשיג מצד האחור ג"כ עד"מ אם יעמוד שמעון אחורי ראובן וידבר יכול ראובן לשמוע דברי שמעון אף ששמעון עומד מצד אחוריו וכן אם יהי' מונח איזה בושם מצד אחוריו של ראובן אע"פ שיכול ראובן להרגיש בחוטמו הריח של הבושם עכ"ז בצד הפנים ירגיש יותר היטיב שמיעת קול דברי שמעון וריח הטוב של הבושם הנ"ל דאם הי' שמעון מדבר עם ראובן בהיותו עומד פנים אל פנים עם ראובן היה ראובן