עמוד העבודה לט
Amud haAvodah 39 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →העולם העליון הרוחני והוא נכרי בעולם הגופים העבים עכ"ל וכן תמצא בשערי ציון בשיר הראשון נחרוז הראשון מתחיל שם אל מסתתר בשפריר חביון. השכל הנעלם מכל רעיון. עילת העילות מוכתר בכתר עליון וכו'. הרי שמכנה לכתר עליון בשם שכל הנעלם ובס' חסד לאברהם עין כל נהר ששי מביא שם וז"ל ענין השכליי' הפשוטים המשתלשלים מדרגה אחר מדרגה הם אבי"ע ויש להם ב' בחינות הבחי' האחת הם שכליים בעלי חכמה ובינה יתירה והם משכילים תמיד בחשק עבודתם שהוא שכלית בלתי גשמיית (רצונו לומר שגם הספירות עובדי' לאדון כל אלא שעבודתם אינו כמו עבודתינו שהיא עבודה גשמיית כמו תפילין ומזוזה וסוכה ושופר וד' מינין שבלולב ודומיהם שכולם הם ענינים גשמיים אבל עבודתם היא עבודה שכליי' דהיינו מה שמשכילים ומשיגי' מקצת דמקצת רוממות הא"ס ית"ש זהו עבודתם ויש לה' שעשוע עצום והנאה רוחניית מופלגת מאוד מן עבודת') ותשוקתם גדולה בעבודה ההיא לא יגרע אותם רגע ולא ימנעם כלל אמנ' היא עבודה קיימת שלא יחסר ולא יעדיף איש איש במדרגתו ועבודתו מן הכתר עליון עד סוף כל המדרגות הקדושה לכן הם שואבין השפע בעבודה ההיא לקיומם וחיותם שלא יחסר לעולם כו' ע"ש עכ"ל בעל חסד לאברהם. הרי שקורא לכל מדרגות הקדושה של אבי"ע בשם שכליים ושהשכליים הם הם ההיפוך של הגשמיים כמ"ש שהיא שכלית בלתי גשמיית הרי שעיקר הרוחניות הוא שכליית. וגם בספר שפע טל בדף ה' ע"א בהגהה בד"ה אל תשאלני כו' מביא שם וז"ל שהעשר ספירות הם כחות צוריית שכליות מחשביות. ובדף ז' ע"ב בחלק הנקרא שפע שורה ל' אבל הם כחות שכליות אורות מתנוצצות קשורים דבוקים מיוחדים באחדות דביקות בשלהב' הקשור' בגחלת שלא תמצא שלהבת בלי גחלת כ"כ לא תמצא כח שכל זה בלי כח שכל זה ושם בשור' ל"ז וז"ל שהם כחות שכלו' רוחניו' פשוטות טהורות מכל גשם וממקרי הגשם כו' ע"ש ובדף ח' ע"א המכונה בשם ע"ב וז"ל שם שורה ואו הטבעה רוחניות צוריות שכליית ובדף ט' ע"א המכונה ע"ב שורה ט"ו אחר הגהה שני' ז"ל שם והם כולם שכליות טהורות פשוטות עוד שם בסמוך שורה ה' מהנ"ל ז"ל והם כולם שכליים ר"ל כחו' שכליי'. ובהגהה שלישית שבדף ט' ע"א ז"ל כי הספירה שלמעלה משגת את הספירה שלמט' ממנה נמצא שהיא מחבר מגבלת את הספירה שלמטה הימנה בידיעתה אבל הספירה שלמטה אינה משגת את הספירה שלמעלה ממנה רק כפי שיעור השגת עצמותה ואינה מקפת ומגבלת אותה בידיעתה ע"כ. ובדף כ' ע"א שורה כ"ג מתחלת פ"ב וז"ל אבל דבר רוחני שהוא כח אור שכליי שאינו באויר ובמקום כו' ע"כ גם בשער ששי המכונה בשם שער סדר אצילות פהצוות בסוד הצמצום ובסוד המוחות. ובדף ס"ו ע"א בשורה ב' וז"ל והנה לתרץ קושיא זו צריכין אנחנו להקדמה כו' ע"ש דף שלם שהם ד' עמודים שמאריך שם מאוד. איך שהספירות הם אורות שכליות ואני רוצה להעתיק דברי קדשו פה לאהבת הקיצור ואם תרצה ע"ש כל הפרק ותוכן דבריו וכוונתו שם אבאר לך בקיצור נמרץ כי תהלה לאל כוונתי לדבריו והוא מאריך שם במאוד מאוד יותר על הסדר הנהוג ואעפ"כ דבריו אינם מובנים לכל התלמידי' ובעזה"י אבאר לך היטיב הדק בשפה ברורה בקצרה כדי שיוכלו להבין כל התלמודי' שיש להם מוח בקדקדם. וגם בשל"ה בדף י"ג ע"א בסוף ההגהה הגדול' ז"ל שם הנשמה היא רוחניית שכליית וטבע השכלי הוא אף בלי שום סיבה להתגבר בשכלו שיתחזק שכלו עד בלי שיעור כו' ע"ש. והרב הגדול הרמב"ם אף שלא ידע מחכמת הקבלה ולא ידע שמץ ממציאות הספירות רק מציאת הסיבה הראשונה ית"ש ומציאות המלאכי' כמ"ש האריז"ל בס' הגלגולים הנדפס וז"ל הרמב"ם והרמב"ן הה סוד שני פאות דז"א ובכל פאה יש אל שדי ואל שדי בגי' משה ולכן שניהם נקראים משה אך הרמב"ן שהוא מפאה הימנית זכה לחכמת האמת אך הרמב"ם שהוא מפאה השמאלית לא זכה לחכמה הזו כלל והנה עכ"ז השיג בשכלו מהות הרוחניי' שהם אירוח שכליות כמפורסם בספרו מורה נבוכים שקורא למלאכים בשם שכליים נבדלים.. ובהקדמה השלישית מהחמש ועשרים הקדמות שהקדים לחלק השני מספרו מורה נבוכים ז"ל שם שמציאות עילות ועלולים אין תכלית למספרים שקר ואף על פי שלא יהיו בעלי שיעור (ר"ל אף שלא יהיו גשמיים אלא רוחניים כי כל מה שהוא גשם הוא בעל שיעור דהיינו אורך ורוחב וגובה) והמשל בזה שיהיו השכל הזה ע"ד משל סבתו שכל שני וסיבת השני שלישי וסיבת השלישי רביעי וכן אל לא תכלית זה שקר מבואר עכ"ל הרמב"ם הרי שהרמב"ם קורא ג"כ לרוחניים בשם שכליים וגם בשיר ושבח הגדול שיסד הרב ר' שלמה בן גבירול המשורר המפורסם והשיר הזה מכונה אצלו בשם כתר מלכות נראה ג"כ שעמד על זאת ההקדמה שהרוחניים הם שכליים שכתב שם וז"ל אתה עליון ועין השכל לן תכסף והשתאה. אפס קצהו תראה וכולו לא תראה. ובחרוז אחר מביא שם ז"ל אתה חכם והחכמה מקור חיים וממך נובעת. ובחכמתך נבער כל אדם מדעת. אתה חכם קדמון לכל קדמון. והחכמה היתה אצלך אמון אתה חכם ולא למדת מבלעדיך. ולא קנית חכמה מזולתיך עכ"ל ר' שלמה בן גבירול בשיר כתר מלכות שלו ואין לי עתה פנאי לבאר לך מקצת חרוזיו העמוקים והמופלאים ואי"ה עוד חזון למועד אם יזכירני צורי וגואלי והמשכיל יבין וישכיל מדבריו אלה שעמד על הקדמותינו שהרוחניי' הם שכליים. הנה הראת לדעת חבל נביאי' מתנבאי' בסגנון אחד שהרוחניים הם אורות שכליים הלא המה הראב"ד ובעל הקנה והפרד"ס כי גם הוא מכנה לל"ב נתיבות חכמה בשם