עמוד העבודה שמז
Amud haAvodah 347 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →והנה ויתענג מן המצוה ופעמים יהנה מן העבירה והנה קשה לכאורה איך יצא מפועל אחד פעולות הפכיות על כרחינו אנו מוכרחים לומר ששני כוחות חיונית יש באדם אחד מסטרא דקדושה והוא היצ"ט ואחד מסטרא דקליפה והוא היצה"ר ותברא מי ששונא זה לא שונא זה ומי שאוהב זה לא אוהב זה ולפי ששניהם מלובשים בגוף אחד לכן כפי העתים דהיינו כפי התגברות כח אחד על חבירו אז תתגבר הקדושה על הקליפה ויהנה מן המצוה ויצטער מן העבירה שעובר זולתו ואם להיפוך להיפוך ומזה נתבררה ענין מציאות הבחירה בבירור גמור כי מאין ימשך מכח חיוני אחד פעולות הפכיות ואם יטעון בעל ריבנו לנגדינו מנא לך הא שהמצות והעבירו' הם פעולות הפכיות ושהם צומחים מכחות הפכיים כי לא תספיק לו עדות התורה שצותה לנו על המצות והזהירה אותנו מן העבירות כי הוא כופר ואפיקורוס וע"כ טוען דילמא לעולם אין באדם אלא כח א'רוחני חיוני ואי משו' שנמשך ממנו פעולו' הפכיות מאן יימר שהם הפכיות. נשיב לבעל ריבנו שאנו רואים בחוש שהם פעולו' הפכיות שהרי באות' שעה שנהנ' האדם מן המצו' לא יצוייר לעוצם שיחשוק בעת וברגע ההיא לעבור להרשע שנהנה מן העביר' לא יחשוק לעולם בעת וברגע ההיא למצוה ואדרבה המצוה אז מאוסה בעיניו כמו שהעביר' היא מאוסה בעיניו בעת חשקו למצוה ואעפ"כ בעתים ובזמנים שונים לפעמים יחשוק למצוה מאוד ולפעמים יחשוק לעבירה, מאוד ומאין ימשך מכח אחד חיוני רצונות מתחלפים והפכיים ע"כ אתה מוכרח להודות ששני כחות מלובשים באדם ולפעמים תתגבר הקדושה על הקליפה ולפעמים להיפוך והנה כתבנו למעלה שהגוף הוא עיקר נחלת היצה"ר וקיומו כי אחים הם יתלכדו ולא יתפרדו כי ממקור אחד יצאו מן השמרים והזוהמא וכמו שתענוג הגוף הוא תענוג היצה"ר כמו כן כאב הגוף היא כאב וצער של יצה"ר והנה ידוע שהקדושה והקליפה הם שונאים עצומים זה לזה והנה ידוע שנחת אהובו הוא נחת שלו וצערו הוא צער שלו ובשונא הוא להיפוך כי צער השונא הוא נחת שלו ונחת השונא הוא צער שלו ונמצא בשעת הנאת האדם בעשותו מצוה מי הוא המרגיש ההנאה ההיא הוי אומה סטרא דקדושה המלובשת בו היא המרגשת ואז ס"א המלובש' בו יש לה אז צער עצום על ששונאה שהיא סטרא דקדושה יש לה נחת ובשעת הנאת האדם מן העבירה מי הוא המרגיש ההנאה ההיא הוי אומר הס"א המלובש בו נהנה מן העבירה ההיא ואז סטרא דקדושה המלובשת בו יש צער עצום על שנעשה הפוך רצונה אלא כרצון שונאה ובשעה שאדם מענה ומסגף את הגוף אז צד הקדושה המלובשת בו אינו מרגיש כאב כלל כ"א החלק הס"א שבו הוא המרגיש הכאב כי הגוף הוא נחלת הס"א וחלקה משא"כ סטרא דקדושה שבו אדרבה צהלה ושמחה מכאב וסגוף הגוף כי עי"ז יש לה נקמה מס"א שהוא שינאה העצום ואין מתיקות בעולם כמתיקית הנקמ' בשונא והכל הוא כפי התגברות הקדושה על הקליפה או להיפוך, ח"ו והנה נסיון גדול יש כשיש לאדם יסורין והוא קץ ומואס בהם אז ידע בודאי הגמור שהקליפה שבו גברה על הקדושה והקדושה אז ישינה בתרדמה ואין ניכר כמעט אם היא נמצאת ומלובשת בגוף וכמעט בטל מציאותה וכשיש לאדם יסורים והוא שמח בהם אז ידע בודאי הגמור שהקדושה שבו גברה על הקליפה והיא היא המרגשת אז תענוג רוחני שהיא ראות נקמה בשונאה ועוד ע"י יסורים מתגלה כח הקדוש' ותוקפה במה שמתגדלת השגתה אז כי הגוף שהוא המסך המבדיל בפני השגת הנשמה היא מתדקדק ומזדכך וניכר אז אהבתה לבורא ית' מחמת שהיא רואה שהבור' ית' אוהב אותה במה שנתן לה מתנה טובה שהן יסורים וכמים פנים לפנים כן לב האדם אל האדם וכל מה שתתרבה השגת הנשמה תתבונן יותר ויותר בתועל' היסורין וכמעט מה שהיסורין נקראים בשם יסורין אינם אלא בערך הגוף ובערך הרגש' הס"א שאצלם הם יסורין אבל לנגד הנשמה אינם נקראי' בשם יסורים אלא בשם תענוג ומי שקדושתו עצומה ידבנו לבו לסגף את הגוף בחשק נפלא וישמח בהם כדי להנקם משונאה העצום וזה הוא שקרא ר"א בר"ש את היסורין על עצמו ואמר להם בואו אחי ורעי כי היו עוזרי' לו להנקם משונאיו וז"ש בגמ' הנעלבין ואנם עולבין שומעין חרפתם ואינם משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליה' הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו דלכאורה הדבר קשה מאוד איך יצוייר שמחה ביסורין די לנו כשלא נבעוט ביסורין אבל כפי מה שהסברנו ניחא מאוד וקאמר עושין מאהבה ושמחין ביסורין לפי שעושין מאהב' הבור' לכך שמחין ביסורין כדי לנקום משונאו של הקב"ה שהיא הס"א ויסורין כאלו נקר' יסורין של אהבה וארז"ל יסוריו שאין בהם ביטול תורה הרי הם יסורין של אהבה לכאורה קשה הלא כל היסורין של עוה"ז יסורין של אהבה הן למי שמבחין היטיב שכל יסורי עוה"ז אינם חלק אחד מאלף אלפי אלפים מיסורי עוה"ב ושלוח עוה"ז הם יסורין אמתיים שמשלם לשונאו על פניו להאבידו ומחליף שכר עוה"ב בשכר עוה"ז שאינם חלק א' מאלף אלפי אלפים משכר עוה"ב ומקרא מלא דבר הכתוב כי את אשר יאהב השם יוכיח וכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו ואפילו יסורי' שאדם קץ בהם מ"מ הם יסורים של אהבה שאם לא הי' הקב"ה אוהב אותו לא הי' מייסרו בעוה"ז כ"א בגיהנם אבל כוונתם ביסורין של אהבה היא בבחי' אהבת האדם את היסורין והנה אותן היסורין שאדם אוהב ודאי הם מדקדקים ומזככים את הגוף שלא יהי' מסך מבדיל כ"כ בפני ההשגה וזהו