עמוד העבודה שמו

חבירו לעשות מצוה זו כדי שיקבל הוא עצמו שכר מצוה זו ולא חבירו משא"כ מי שעובד מאהבה כדי שיגיע נחת רוח לבורא הרי אין הפרש אצלו בין יגיע נחת רוח לבורא ע"י עבודתו או עבודת חבירו וכ"כ הוא שמח בעבוד' חבירו כמו בעבודת עצמו ובלבד שיגיע נחת רות להקב"ה נמצא אף בענין עבודת הבורא ראוי לאהוב את חבירו כמו שאוהב את עצמו למען לא יתקוטט עם חבירו בעבור עשיות איזה מצוה ואדרבה כשחבירו יעשה איזה מצוה תתרבה האהבה בינו ובין חבירו בעבור שע"י חבירו יגיע נחת רוח לבורא ית' שהוא אהובו ונחת של אהובו הוא נחת שלו ועוד הרי כשחבירו עושה איזה מצוה הרי בודאי הבורא אוהב את חבירו וראוי לאהוב את מי שהבורא אוהבו נמצא יושג מזה חידה נאה לשואל היכן תמצא אם יתאמץ אדם לעשות איזה מצו' יקבל שכר פחות משאם לא היה מתאמץ לעשות מצוה זו והנה ודאי מי שעובד ע"מ שלא לקבל פרס ודאי שכרו גדול ממי שעובד ע"מ לקבל פרס והנה מי שמתקוטט עם זולתו לעשות איזה מצוה שחבירו רוצה לעשותם הרי ודאי כוונתו ע"מ לקבל פרס משא"כ מי שמניח לחבירו לעשות המצוה ובלבד שיגיע נחת לבורא ית' ע"ז והוא שמח בנחת רוח של הבורא נמצא זה עובד מאהבה שלא ע"מ לקבל פרס נמצא ודאי שכרו גדול מאוד והנה באופן כזה שניהם עובדים כי חבירו עובד במצוה שעושה כי אע"פ שכוונת חבירו ע"מ לקבל פרס מ"מ מיקרי עובד אלא שאינו בשלימות והשני ששמח במצות חבירו הרי הוא עובד יותר כמ"ש עבדו את השם בשמחה שעיקר העבוד' היא השמחה והנה מלבד עבודת שמחתו הנה מקיים עוד מצוה של ואהב' לרעך וגו' במה שאינו מתקוטט עם חבירו ומניח לחבירו לעשות המצוה ואין טענה עליו לומר למה יניח מצוה זו לחבירו בעבור מצוה של ואהבת לרעך כמוך הלא טוב לו ג"כ שיקיים מצוה זו ולא יקיים מצוה ואהבת לרעך כמוך ומאי נ"מ הלא זו מצוה כזו יש לומר כי ואהבת לרעך כמוך היא שקולה ככל התורה כולה וזו אינה אלא מצוה פרטיית ועוד כשאינו מתקוטט עם חבירו הוא מקיים ג"כ ואהבת את השם אלהיך שהרי בשביל כך אינו מתקוטט כי חושב מה לו אם יגיע נחת לו ית' ע"י או ע"י חבירי נמצא מצות ואהבת לרעך צומחת ממצות ואהבת את השם אלהיך ולדעתי זהו שארז"ל לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום כי הנה במ"א ביארנו איך כל מצוה מחזיק, בית קיבולו של אדם לשכר עוה"ב ומי שמקיים ואהבת לרעך כמוך שהוא ענין השלום שהוא שקול ככל התורה אין ספק שמחזיק כח קיבולו יותר מכל מצוה פרטיית כי זו מצוה כלליית היא ששקול' ככל התורה כולה ובמה שבארנו במ"א על פסוק עבדו את ה' בשמח' שעיקר העבודה היא השמח' יובן מה שקש' עלינו במה שאנחנו מעשירים את עצמינו ומחזיקי' טובה לעצמינו במה שאנו מקיימים תרי"ג מצות הלא הרבה מצות מתרי"ג הם מצות של כהנים כמו שארז"ל בכמה מקומות שאני כהנים דריבה בהו מצות יתירות אבל לדברינו ניחא כי כשישראל רואה שכהן מקיים איזה מצוה והוא שמח בעבור שמגיע ע"י מצוה של כהן נחת לו ית' הנה נחשב הוא כאלו קיים הוא בעצמו המצו' ההיא וכן היא במצות יבום וחליצ' שא"א לאדם לקיימם אם לא תבוא לידו המצוה ההיא

הנה ידוע שכל מין הרגשה בין הרגשת גופני או רוחני או הרגש' כאב רוחני או גופני לא יצוייר מבלתי כח רוחני חיוני כי בלי כח חיוני הגוף הוא כאבן דומם בלי הרגשה כלל והנה יש שני מיני חיות חיות אחד הוא מסטרא דקדוש' וחיות השני הוא מסטרא דקליפ' והנה כל סטרא דקדוש' הוא הוא עצם ומקור החיות אמנם סטרא דקליפ' בעצם הוא גוף מת רק ע"י שמתלבשים בה ניצוצי קדושה היא מקבלת מהם חיות וכמו שהנשמ' משפע' חיות אל הגוף וע"י החיות ההיא מרגיש כאב או עונג כמו כן הניצוץ הקדוש המתלבש בקליפ' משפיע חיות וכח הרגש' בקליפ' וזהו משארז"ל אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף דהיינו עד שיגמרו כל ניצוצי הקדושה להתברר מתוך הקליפת לגמרי שאז לא יהי' בהם כח וחיות כלל לגמרי לא לפתות ולהסית לעשות עבירה שאז תתבטל הבחיר' לגמרי כמ"ש ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה וגו' ולא יהי' למלאך המות כח להמית בני אדם ולא יהי' כח לע' אומות להרע ולהצר לישראל ויהיו כולם כפגרים מתים ויהי' חירות ממלאך המות ומשיעבוד מלכיות והנה כמו שיעקב ועשו חלקו בנחלת שני עולמות ליעקב עוה"ב ולעשו עוה"ז כמו כן חלק הקב"ה הקיום והפרנסה בין סטרא דקדושה לסטרא דקליפה כי קיום ופרנסת סטרא דקדושה היא רק ע"י רוחניות דהיינו תורה וחכמה ומע"ט וקיום פרנס' סטרא דקליפה, רק ע"י תענוגים גופניים כי הגוף כל עיקרו ויסודו הוא מסטרא. דקליפה כי הוא מורכב מד' יסודות ששרשם הוא חוטר היול"י הנעשה משמרי האופנים דעשי' כמ"ש במשנת חסידים במס' עשיי' גופנית פרק א' משנה א' והנה כל דבריו הם. מהאריז"ל והנה ידוע שמפועל טוב לא יצא לעולם פעולה רעה ומפועל רע לא יצא לעולם פעולה טובה והנה אנחנו רואי' בחוש שהצדיק בעשותו מצוה יהנה ממנה ומרגיש נחת ושמח' כי היא להקב"ה וחושק לעשות רצונו כי הנחת והרצון של הקב"ה הוא נחת ורצון שלו וכשהצדוק ירא' שאדם אחר הוא עובר עביר' גורם צער להש"י מצטער גם הוא והרשע בעשותו עביר' יתענג ויהנה ממנה וכל חשקו תמיד לרדוף אחר תענוגי גופניי' והנה מצינו באדם אחד בעצמו יתחלף וישתנה לעתים פעמים