עמוד העבודה שמד

והנפלאות בקדושה עצומה ובדבקות נמרץ ודאי שישורר למעלה אותו האור שע"י נפעל הנס ההיא בתוקפו ובגבורתו כמו שהיה בזמן הנס ממש ומי שספורי ניסים שלו אינם, כ"כ בקדושה ובדבקות הוא כ"כ מעורר אבל לא כ"כ בתוקפו ובגבורתו כמו בשעת הנס אמנם כשיגיע זמן הנס הרי אם בדבקות מועט יכול לעורר אותו האור העליון בתוקפי ובגבורתו וזהו דבר בעתו מה טוב כלו' אפי' שהוא דבר מה ר"ל שאינו כ"כ בקדושה הוא ג"כ טוב ופועל בספור הנס כמו שהיה פועל שלא בזמן הנס בקדושה יתירה ומה"ט כשיגיע הזמן של הנס הכל חייבין בספור הנס כי אז אף שכחו חלוש יכיל לעורר אור הנס בספור משא"כ בשאר ימות השנה זולת יציאת מצרים אנו מחוייבים בהם בכל יום ובכל לילה מפני שע"י נס מצרים נתגלה אלהותו ויכלתו כי קודם ניסי מצרים היו האומות אומרים אין אלוה בעולם ועולם כמנהגו נוהג וכשראו שנוי הטבע אז הכירו שיש אלוה שחקק הטבע ומי שחקק הוא יכול לשנות הטבע הוא מותיב והוא מפרק הפה שאסר הטבע לבל תשתנה היא הפה שהתיר הטבע ושינה אותה ופעל ההפוך הטבע שהוא הנס וזהו כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח חדא כי מורה עי"ז יותר גדלו ויכלתו שפעל ניסים הרבה כ"כ ועוד שמעורר אותן אורות עליונים שפעלו אז אותן הניסים ועי"ז משובח הוא למעלה ועי"ז שופע עליו שפע קדושה מלמעלה מאותן האורות שנתעורר על ידו ועי"כ הוא קונה שבח וקדושה בפועל ממש וזהו הרי הוא משובח כלומר בפיעל ממש והנה ידוע כי פרסום ענינו גלוי וזהו אמרם משום פרסומי ניסא כלומר שיתגלה אותו האור למעלה שפעל הנס בזמן ההוא

הנה כל מה שאנו מרבים בדוגמאות אנו מעוררים יותר השרשים של הדוגמאות למעלה עד"מ הי"ג מדות של אל רחום וחנון הנה התיבות והאיתיו' של הכנויים הללו הם הדוגמא של הי"ג ת"ד דז"א כידוע כי השמות הן הם עצם הספירות והספירות הן הם עצם השמות כי השמות והכנויים הן הם הדוגמא של הספירות והספירות הן אותיות רוחניות אצילות קדושות ואינם ח"ו כצורת האותיות שלנו שהם גשמיים והנה הי"ג ת"ד הם רמוזים בדיקנא ובפנים שלנו והנה מי שמכוין בעת אמירת הי"ג מדות המקומות הרמוזים בדיקנא שלנו שהם הדוגמ' לדיקנא שלמעלה ודאי הוא יותר מעורר אותו הדיקנא שלמעל' ומגביר יותר כחות רחמי' שלמעל'. כללא דמילתא כל המרבה בדוגמאות מעורר יותר למעלה ולזאת הסבה החיוב עלינו לומר ק"ש של שחרית בתפילין כי התפילין בעצמם הם דוגמא אחת של התפילין העליונים הרוחניים והתיבות של ש' תפילין הם דוגמא שנית של התפילין שלמטלה ומי שיודע סוד התפילין בפרטית ויודע לאיזה רוחניות הם רומזים הרי עוד דוגמא אחת רוחניית ומשובחת יותר ודאי שמעורר יותר התפלין העליונים הרוחניים וכן כשמגיע לפ' ציצית צריך לאחוז בציצית עצמן כדי להרבות בדוגמא ת כל מה דאפשר כי הציצית בעצמן הם דוגמא דציצית הרוחניים שלמעלה ובתרהת איצית שבה כחוב המצו' ההיא היא דוגמא שנית ומי שמכוין בעת אמירתו פ' ציצית לסוד הציצית וראי שמעורר יותר ולסבה זאת אנו קורים בכל המועדות הפרשה מענינו של יום כמו בר"ה שאנו תוקעין בשופר בפועל ממש ומחוייבים אנו להזכיר בתפלה פסוקי שופרות וגם אנו קורין במפטיר פסוקי הקרבנות שנעשו בו ביום בזמן שבהמ"ק קיים ואע"פ שעתה אין אנו יכולין להקריב בפועל ממש מחוייבים אנו עכ"פ לקרות הדוגמא הן בקריאת הס"ת הן בתפלת מוסף ולכן פירש"י במגילת אסתר קפיטל ט' פסוק כ"ח והימים האלה נזכרים ונעשים פירש"י נזכרים בקריאת מגילה ונעשים משתה ושמחה וי"ט לתת מנות ומתנה וכן אני רואים שהעובד וכלי העבודה שהם הכלי שרת ומקים העבודה שהוא המשכן יש להם זה לזה התייחסו' במה שכולם נמשחו בשמן המשחה ומשנגנז שמן המשחה היו הכלים מחונכים בעבודתם והכהני' בבגדי כהונה שלהם וכ"כ בס' עבודת הקודש בפ' י"ו בחלק העבודה והכלל כי לא יתעורר הכבוד העליון אלא ע"י מי שיש לו יחם עמו באמצעות דבר ויש לו יחוס עמו המתייחס ומשלים זמן שניהם עכ"ל ביאור דבריו הקיצו' כי הנעבד שהוא הכבוד העליון והעובד שהוא האדם וכלי העבודה שהם התרי"ג מצות כל השלשה האלו בהכרח שיהי' להם התייחסות זה לזה ואם לא היה להם התייחסות זה לזה לא הי' מועילים בעבודתם כלל ולא היה מעוררים למעלה שום דבר כי הנה ידוע שהאורות הרוחניים העליוני' שסודי התורה והתרי"ג מצות רומזים עליהם הן רמ"ח איברים וגידים של ז"א שהם רמ"ח איברים רוחניים מאוד וכן השס"ה גידין והתורה בכללה רומזת על ז"א בכללו כי ז"א הוא הנק' תורה שבכתב וכל המצוה פרטיית רומזת לאבר פרטי רוחני של ז"א והנה ידוע שנשמת ישראל נחצבו ממחצב התורה ומכל מצוה פרטיית נחצבו כמה וכמה נשמות ולדעתי הקל והדל נ"ל שזהו ביאור אחד מביאורי תלת אז דמהימנותא אורייתא וקב"ה וכנסת ישראל כולא חד ודע כי כמו שכל מצוה פרטיית כלולים בה כל התרי"ג מצות כמו כן כל נשמה אע"פ שלא נחצבה אלא ממצוה אחת הנה ודאי שיש בה כח כללות כל תרי"ג הכלולים במצוה שהיא נחצבת ממנה ואילו לא היה בה רק כח אחד דהיינו הכח של המצוה ההיא לבד שנחצב ממנה לא היתה אפשריית לקיים שאר מצות זולת אותה המצוה שנחצבת ממנה אבל עתה שיש בה כח כל התרי"ג יכולה להוציא הכח שבה אל הפועל ממש לקיים כל התרי"ג בפועל ממש ומאחר ששלשתם יש להם התייחסות עצום זה לזה דהיינו אורייתא וקב"ה וכ"י