עמוד העבודה שמג

לקוטי אמרים הנה כתבו חכמי המוסר כשאדם מתפלל על איזה דבר ונענה לא יתלה שבזכות תפלתו הגיע לו הדבר הזה אלא בתורת חסד חנם נתנו לו והוא ותפלתו אינם ראוים לדבר הזה ואני אומר דהאי לאו מילתא היא דהנה ידוע דאחד מעיקרי האמונה היא אמונת ההשגח' שנאמין שהקב"ה משגיח עלינו ועל מעשינו השגת' פרטיית ומדוקדקת ולא תחטא אפי' כחוט השערה והנה ארז"ל על בסאסאה בשלחה תריבנה שהקב"ה דן את כל האדם מדה כנגד מדה וגם זה הוא יתד שהכל תלוי בו כי במה יודע איפא שהקב"ה מתגלה ומתראה לנו ואינו מתנכר אלינו אם לא במדה כנגד מדה הן שכר והן עונש וכל זה הוא מגודל חסדו ית' אלינו וכמו שפירש הר"מ אלשיך ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כלומר כמעשה המצות כן שכרו וכמעשה העבירה כך עונשו והנה אם חטא אדם ביד תלקה היד ואם ברגל הרגל ועי"ז מתראה ומתגלה אלינו מרוב אהבתו אלינו והנה כמו כן כשאדם מתפלל והוא ית' ממלא רצונו עי"ז הוא ית' מתגלה אלינו במה ששומע תפלתינו ועונה אותנו בעת צרותינו ובזה מראה לנו איך תפלתינו חביבים לפניו שהוא עונה אותנו כדי שנשתוקק להתפלל אליו עוד יותר ויותר אבל להתפלל בעבור זכיות שקדמו לו זה בודאי אסור כי מי מי הקדימני ואשלם אבל אנחנו נתפלל אליו ית' שיתן לנו בתורת חסד ואח"כ כשעונה אותנו וממלא משאלותינו רשאים אנו לתלות שקיבל תפלתינו ותפלתינו גרמה לנו הטובה הזאת כי בזה יודע השגחתו עלינו ועי"ז נשתוקק עוד להתפלל אליו ית' מאחר שאנו רואים שמקבל תפלתינו ביום קראנו אליו ואם ק"ו לפעמים לא ימלא משאלותינו נתלה החסרון בנו לומר שחטאתינו גרמו לנו ולא נפגום השגחתו ית' עלינו ועפי"ז נלע"ד לפרש מ"ש רש"י בפ' ואתחנן וז"ל אין חנון בכ"מ אלא לשון מתנת חנם אע"פ שיש צדיק' לתלות במעשיהם הטובים אעפ"כ אין מבקשין מאת המקום אלא מתנת חנם והקשו המפרשים היאך יש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים הלא כתיב מי הקדימני ואשלם ועוד ראיתי באיזה מדרש כל מם שסגלו הצדיקים כל ימיהם מצות ומעשים טובים לא יספיק בעד מה שהוא ית' הזריח השמש בעולם וזה"ש הכתוב מה יתרון לו לאדם בכל עמלו שיעמול בעבודת בוראו תחת השמש מה שהזריח להם השמש ותירץ בעל כלי יקר עפ"י משארז"ל שעיקר כוונת משה לכנוס לא"י לקיי' מצות התליות בארץ וז"ש רש"י אע"פ שיש לצדיקי' לתלות במעשיה הטובים אשר יעשו לעתיד אעפ"כ אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם דדילמא יארע להם איזה אונס ולא יוכלו לקיים המצות ההם ולענ"ד נראה לפרש כך כי הנה ידוע שהן שכר הן עונש הכל הוא מדה כנגד מדה נמצאו כשצדיק עושה איזה מצוה ואח"כ הקב"ה מטיב עמו טובה המתייחסת לאותה מצוה כלומר שהטובה היא מכ"מ ודאי יש לצדיק לתלות הטובה ההיא במצו' ההיא אבל מתחלה אין נכון שיתפלל הצדיק שהוא ית' ייטיב לו טובה בעד המצוה כי מי הקדימני ואשלם ואין זה מדרך מוסר להתפלל ככה לשמו ית' כ"א מתנת חנם יבקש וזה"ש רש"י אע"פ שיש לצדיקים לתלות טובתם מן הבורא במעשיהם הטובים שעשו כבר בפרט כשמתכווין שהם מכ"מ אעפ"כ על טובה שלא נעשתה להם עדיין אינ' מבקשים מאת המקום בעד מעשיהם שעשו כבר אלא מתנת חנם לבד מבקשין וע"ד המבואר אצלי בעזה"י על פסיק פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה צופיה וגו' עוד אפשר לומר שבאמת אפי' אם הש"י מטיב לו טובה המתייחסת למצוה שעשה הצדיק דהיינו שהיא מדה כנגד מדה אין לצדיק לתלות הטובה ההיא בעד המצוה שעשה אלא יתלה הטובה ההיא במתנת חנם שמטיב עמו ית' בתורת חסד וממה שהטיב עמו ית' טובה המתייחסת למצוה ההיא אין ראי' שאינם מתנת חנם כי יש לומר לעול' שהוא מתנת חנם ומה שהטוב' היא מכ"מ אינה אלא לחזק אמונת השגחתו ית' בנו ומתגלה אלינו בזה ומראה לנו שהמצו' ההיא חביב' בעיניו ועי"כ נשתוקק עוד לעשות מצות וע"י סברא זאת תירצתי קושיא אחת דאי' במשנת אבות אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס וא"כ למה הבטיחה לנו התורה בהרבה מקומות שכר על המצות כמו אם בחקותי תלכו ולמען ייטב לך ולמען ירבו ימיכם וימי ביניכם אמנם הכוונה בזה שנדע שאלו המצות חביבות מאוד בעיניו ונתאמץ לעשותם מאהבה ולא ע"מ לקבל פרס כי הבטחת הפרס כוונתו להודיע חביבות וחשיבות המצות ההם בעיניו ית'

ארז"ל הטעם דמקרא מגילה ונר חנוכה משו' פרסומא ניסא הנה כתיב ודבר בעתו מה טוב והענין הוא כי הנה כתב האריז"ל והובא במבו"פ דף ע"ה ע"ד בכל שבת ושבת ובכל מיעד ומועד ממועדי השם לעולם חוזר וניעור אותו האיר ושפע ממרומים שהיה לזו"ן ולכל העולמות באותן הזמנים עד כי אין הפרש בין שבת בראשית וכל שאר השבתות שאנו מקיימין אותן בגלות המר הזה כידוע מדרוש מיעוט הירח וכן אין הפרש מפסח מצרים לפסח דורות וכן כל שאר המועדים וכן בימים טובים דרבנן ככתוב בענין פורים כי בכל זמן וזמן ובכל שנה ושנה מתגלית אותה הארה של מרדכי בימי הפורים שאז נעשה הנס וה"ה בכל חנוכה שחוזר הדבר לכמות שהיה בזמן הנס עכ"ל שם המבו"פ ובמקדש מלך הובא בשם האריז"ל דכשאנו מספרים ניסים ונפלאות שעשה עמנו הש"י מימי קדם הרי ע"י הספור הזה אנו מעוררים אותו האור העליון שבכחו נפעל אז אותו הנס ההוא עכ"ל וזהו הטעם של מ"ע דזוכרין יציאת מצרים בכל יום ונלע"ד כי בודאי כל מי שמספר הניסים