עמוד העבודה שטו

ואמר אח"כ לכו נא ונוכחה יאמר השם אמאי לא תשובו אלי מאהבה הלא עי"כ יעשו לכם זדונות כזכיות וזהו אמרו אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ע"י חשובה מאהבה וזהו שכתב בתורה לא תתעב אדומי כלומר לא תניח חטאך שהוא אדום כחוט השני וכתולע בתעובו אלא הוי שב מאהבה כי אחיך הוא אם תשוב מאהבה תחת מה שהיה בתחלה קטיגור ושונא שלך יתהפך לך לפרקליט ולמליץ טוב כי ע"י תשובה מאהבה נעשים זדונות כזכיות ויש עוד רמז בדבר שאלו השני מצות כ"י אחי"ך הם ר"ת אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואותיות איך ממלת אחיך הוא ר"ת 'אם יאדימו כתולע כצמר "יהיו

אם לא אעלה את ירושלים שהיא השכינה אגרום לה שתעלה עליה מופלגת ע"י ראש שמחתי כלומר ע"י שמחה היותר גדולה שהיא שמחה של מצוה כמ"ש הכתוב עבדו את השם בשמחה שהשמח' היא עיקר העבודה וע"י השמחה אגרום עליה לשכינה. נשלם בס"ד דרוש התשובה

דרוש המחשבה

בעזה"י ארשום כמה דברים הנוגעים לדרוש המחשב' שני היאך שהמחשבה הוא הפועל העקריי והאמתי אלל האדם

א הנה במס' גיטין דף מ"ח ע"א המוכר שדהו בזמן שהיובל נוהג רי"א מביא בכורים וקורא דקנין הפירות כקנין הגוף דמי ויכול לומר הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתי לי ר"ל אומר מביא ואינו קורא דקנין הפירות לאו כקנין הגוף דמי ואמר רב חסדא מחלוקת ביובל שני דכ"ע ידעו מיובל הראשון שאין גוף הקרקע ללוקח רק הפירות אבל ביובל ראשון ד"ה מביא וקורא דכ"ע סברי שאף גוף הקרקע נקנה ללוקח ויכול לומר הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי הרי אף שלפי האמת אף ביובל ראשון הקרקע אינו של לוקח רק לפי שהלוקח חושב בדעתו שהקרקע היא שלו לכך קרינן בי' שפיר הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי

ב הנה הר"ן כ' בשנים עשר דרשות שלו אם יאכל אדם דבר המזיק לגוף עפ"י הרופאים והוא טועה וסובר שמועיל לו יפעול מחשבתו ויועיל לו באמת כפי מחשבתו

ג בעל מגן אברהם בסי' ג' בא"ח כ' אם אינו יכול לפנות יסיח דעתו מדברים אחרים. בשם גמ' דשבת והובא ג"כ בבאר היטב בסי' ג' ס"ק ג' הרי אף שכפי הטבע קשה לו לפנות בכל זאת אם לא יחשוב בדעתו עסק אחר רק בעסק שיפנה תועיל לו מחשבתו נגד הטבע ויקל לו לפנות כי המחשבה היא למעלה מן הטבע ומושלת על הטבע

ד בזוהר פ' ויצא והובא בס' עמק המלך בפ' עשירי משער תיקוני התשובה מפני שיעקב אבינו ע"ה כל מחשבתו היתה בלילה הראשונה על רחל כששכב עם לאה לכן ניתנה הבכורה ליוסף שהוא בן ראשון לרחל והיה בכור למחשבה

ה בראשית חכמה סוף פ"ד משער האהבה מביא בשם גמ' דשבת פ"ח ע"א רבא שהי' מעיין וישב לו על ידו והיו הדם יוצא מצפרניו ולא הרגיש מרוב דבקות מחשבתו בתורה

ו בס' עמק המלך בפי"ח משער תיקוני התשובה אם ישראל אחד לבו גם בבת אל נכר והיא גם היא לבה גס בו ואוהבים מאוד זה לזה ומתוך כך בהזדווג הישראל עם אשתו מהרהר בגוי' והגוי' בהזדווגה עם בעלה הערל מהרהרת בישראל אוהבה יש בהם כח להחליף הנשמות ויצא ממנו איש כופר באלקי ישראל והבן הנולד מן הגוי' יתגייר עם הזמן הרי שהמחשבה היא הפועל העיקרי

ז וגם ממה שפרשתי מאחז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כי כל המשכתינו שפע הרוחניות מלמעלה אינה אלא על ידי מחשבה שהיא ג"כ רוחניות וכל מה שהתשוקה יותר חזקה בדבר הנחשק לו במחשבתו כמו אדם המשתוקק מאוד להשגת החכמה הנה בבקשתו להש"י שישפיע עליו שפע חכמה הנה הוא מתגעגע מאוד ומעמיק מאוד במחשבתו בבקשתו על החכמה הנה הוא ממשיך על עצמו שפע חכמה עמוקה מלמעלה הרבה יותר ממה שממשיך אדם אחר במחשבתו שאין לו כוסף נמרץ כ"כ לחכמה וכן מי שמעמוק במחשבתו בתפלתו אחר רחמיו העצומים ממשיך על עצמו מלמעלה רחמים עצומים ומפני כך נענו החסידים הראשונים בתפלתם לפי שהיו מעמיקים במחשבתם מאוד על הדברים הצריכים אליהם כמו מטר או חכמה או שלום ושלוה

ח גם מענין הנבואה נוכל להתבונן גודל ענין דבקות המחשבה שהיה מפשיט מחשבתו מכל ענינים הגופני' ונתדבק במחשבתו ושכלו בגודל עוצ' יכולת ורוממות ית"ש דיבוק עצום עד שנתפשטה מחשבתו וחיותו מכל הגוף עד שלא היה יכול לעמוד על רגליו ולא היה מסך מבדיל בפני ההשגות הנפלאות לכן השיג השגה עצומה מאוד והנה מה שכתבו כל הספרים שהגוף הוא מסך מבדיל בפני ההשגה אין הכוונה שיהיה הגוף עצמו מסך מבדיל אלא חשוקו' הגופניות הם מבדילם בפני השג' השכל אך מפני שהנפש התחבר' לגוף לכן בהכרח כרוך בעקב' להמשך אחר תאות הגופניות ולעולם לא יתקיימו ביחד תשוקות הגופניות עם תשוקות השכליות כי כשזה קם זה נופל ולא נתמלאה צור שהוא סטרא דקליפ' אלא מחורבנ' של ירושלי' שהיא סט דקדושה

ט גם מה דכתיב גבי אדם וחוה כי ערומים הם כי בתחלה נתדבקה מחשבתם בבורא ית' מאוד ולא היה להם שום הרגשה גופניות לכן לא שלט בעיניהם הגשמיים לראות כי ערומים הם אך תיכף שחטאו נפרדה מחשבתם מן הבורא ונתפשטה מחשבתם בגופם להגיעו להרגשת הגופניות לכן הרגישו אז בראי' הגשמיית כי ערומים הם: