עמוד העבודה שד

מצד יראת העונש כי העונש נמשך מן המלכות ותשובה עילאה הוא בבינה שהיא תשובה מאהבה ומיראת הרוממות והתשובה שהיא מאהבה היא סופגת ושואבת בתוכה מעשה הטוב של זמן כמה שנים שהיה מבלה במעשה הרע ולא עשה שום טוב כלל משא"כ בתשובה מיראה אינה סופגת בתוכה מעשה הטוב של זמן כמה שנים שהרי חרטתו וצערו אינו על העדר קיום העשין כלל אלא על ביטול הלאוין ולכן התשוב' מיראה שהיא במלכו' שהיא אחר סדר זמנים ולכן אינה סופגת בתוכה הזמן שעבר אבל תשובה מיראת הרוממות שהיא בבינה כידוע הכלולה בתוכה מדת האהבה שהוא מצטער ומתחרט על בלותו זמן רב בהעדר קיום העשין לכן תוכל לספוג בתוכה זמן שבלה בהעדר קיום העשין כאלו בלא זמנו בקיום העשין לא בהעדרם וענין תשובה מאהבה נרמזת בפסוק סור מרע היינו שישוב ויתחרט על הרע ועשה טוב כלומר תעשה תשובה מאהבה שעי"ז תעשה את הרע טוב כי עונות נעשים כזכיות

והנה ידוע כי בינה מכונה בשם עוה"ב ושכר עוה"ב היא השגת החכמה העמוקה שהיא ענין רוחני וכל ענין רוחני הוא קודם לזמן ולכן ע"י תשובה מאהבה שהיא בבינה משיג עוה"ב שהיא ג"כ בבינה או אפי' מי שאינו בעל תשובה אלא צדיק ועובד מאהבה ומיראת הרוממות שהם בחכמה ובינה שהם קודמים לו"ק שהם סדר זמנים לכן עי"כ זיכה לעוה"ב אמנם מאחר שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא א"כ לא ימצאו צדיקי' גמורים כ"א בעלי תשובה וכשהתשובה היא מאהב' ומיראת הרוממות שהם בחכמה ובינה זוכה לעוה"ב שהם השגת חכמה עמוקה ובינה עמוק' כי כשם שחרטותו וצערו עמוקים כמו כן זוכה לחכמה ובינה העמוקים

דרוש רביעי לתשובה

אשרי איש ירא את השם במצותיו חפץ מאוד הנה יש לדקדק הלא ידוע כי שס"ה מצות ל"ת תלויים מסטרא דיראה ורמ"ר מ"ע תלויים מסטרא דאהבה והנה במצותיו הכוונה על מ"ע והיאך תולה ענין זה ביראה באמרו אשרי אשר ירא את השם ונלע"ד ליישב זה בעזה"י כי הנה הרמ"ק ז"ל כתב למה הראשונים תיכף שהתפללו נענו מיד ואנן צווחינין כולהו יומא ולית דמשגח בן ותירץ ע"ז כי הראשונים היו מקדשים הבל פיהם וה' מוצאות, שלהם שלא היו מדברים שום שיחה בטלה רק כל דבורם הי' בתורה ובתפלה ובתחנוני' ובשירות ותשבחות לכן הי' הבל פיהם חזק מאוד והי' בוקע רקיעים ונתקבלה תפלתם ולי הכותב נלע"ד עוד טעם אחר שזהו הענין היה מדה כנגד מדה לפי שלא דברו מעולם שיחה בטילה לכן לא היתה גם תפלתם שיחה בטילה ולכן נתקבלה תפלתם ונלע"ד ג"כ מהאי טעמא מי שנזהר משיחה בטילה כל מוסריו ותוכחתיו שיוכיח את הבריות יכנסו בלב הבריות ולא יהיו מוסריו שיחה בטילה ועוד יש יתרון גדול למי שנזהר משיחה גדולה שבא להשגה גדולה בתורה וכל מה שירבה בשיחה בטילה יצא ממנו כפי שיעור זה דברי תורה וחכמה דוגמת מי שמשים צרור עפר בכלי מלאה יין שיצא ממנה יין כפי שיעור הצרור והנה הקדושה והקליפה הם שונאים עצומים ומוחלטים זה לזה וא"א שישכנו ביחד לכן לא יתקיימו באדם אחד השגה ושיחה בטילה ביחד ועוד כי מי שמדבר שיחה בטילה הנה בשעת דיבורו הוא מפריד דבקותו ועוקר את עצמו מדבקות הקדושה ומתחבר להקליפ' והמות כי מי שמדבק א"ע בקדושה וכל מחשבתו בדברי' קדושי' בזה ממשיך על עצמו השגת החכמה שהוא החיים האמתיים והנצחיים כמ"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום ולפי שהחיים והמות לא ישכנו ביחד לכן יקרה לפעמים כשאדם נפלה עליו שינה ותרדמה עד שחפץ מאוד לישן והוא מתג על יצרו ועוסק בתורה ומחדש ע"י זה חידוש נאה בתורה יראה בעיניו פלא גדול איך השינה שהיא בחי' מיתה תברח ממנו ויזדככו מוחו ועיניו עד שאפי' אם ירצה לאנוס את עצמו לישן לא יוכל לישן כלל לגמרי כי במקום שחיות שוכן שם לא תשכון שם המיתה וכן כתוב והחכמה תחי' בעלי' והנה מ"ש בענין בריחת השינה הוא בדוק ומנוסה אצלי מאוד כמה פעמים בעזה"י והנה מ"ש למעלה בענין שיחה בטילה הנה היא משארז"ל א' ממ"ח דברי' שהתורה נקנית בהם הוא במיעוט שיחה וכן ארז"ל שתיקה יפה לחכמים וכן ארז"ל סייג לחכמה שתיקה כי סייג הוא גדר ומחיצה שלא תצא ממנו החכמה אבל מי שאינו אוחז בשתיקה רק בשיחה בטילה הנה הוא פורץ הגדר ויוצאת ממנו החכמה דרך אותה הפרצה וגם מה שמבואר אצלי כבר במקום אחר כי כל מרכבה צריכה להתדמות לרוכב והנה עצם החכמה אינה אלא שתיקה כי לכן ספי' חכמה נקראת בשם מחשבה כי החכמה בעצמה אינה נדברת לעולם ואינה נכתבת על הנייר רק החכמה באה מלובש' בציורי האותיות שהם בחי' הכתיבה ענף מתורה שבכתב המכונה בשם הוי' שגם הוא נכתב ולא נקרא או החכמה באה מלובש' בהבר' האותיות והיא בחי' הדיבור ענף מתורה שבע"פ המכונה בשם אדני שהיא נקרא' בפה בדיבור והנה ידוע שת"ח ומלכות מכונים בשם קול ודיבור וחו"ב באים מלובשי' בהם לכן גם אצלינו החכמה והבינה באים מלובשים בקול ודיבור שלנו אבל עצם החכמה והבינה הם מחשביים לבד ואינם נדברים כלל רק מושגים להשומע ולרואה באבנתא דלבא כמ"ש מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה ולכן החכמה והבינה שניהם מכונים בשם מחשב' והואיל והחכמה והבינה שניהם הם בחי' השתיקה כי אינה רק במחשבה לכן מי שאוחז בשתיקה נעשה מרכבה