עמוד העבודה רעח

תעשה ופי' הפסוק הזה משמע בכל אשר תעשה אפי' בעסק מעט במו"מ וגם לאפוקי מדעת כמה אנשים שאומרים על איזה עסק שמנוסה אצלם שבעסק זה מפסידין ממון ובעסק אחר מרויחים והנה דעת שוטים הוא כי הנה הקב"ה שולח ברכה לאדם בכל מה שיעסוק כדכתיב וברכתיך בכל אשר תעשה כי כ"כ ירויח אדם בעסק תבן כמו בעסק אבנים טובות ומרגליות והנה כל אדם שאשתו ובניו ובנותיו סמוכים על שלחנו אינו מפרנסם מקצבותיו כ"א מקצבתם כי כל אחד מבניו ובנותיו קצבתם קצובין וכתובין בפנקס בין ר"ה ליוה"כ כי אין בני דם כדגי הים שלא יהיו ח"ו רשומין בפנקסו ית' אלא שהקב"ה מוסר קצבותם לאביהם ובאמת אינם אוכלים על שלחן אביהם אלא משלחן גבוה קא זכו ומשלהם הם אוכלים וכשמגרשם מעל שלחנו הרי אז אינו מוסר הקב"ה קצבתם לאביהם אלא מוסר להם עצמם וכן קצבת אשתו ג"כ נמסר בידו ואף שהקב"ה היה יכול למסור קצבתה ביד עצמה ולא להתפרנס ע"י בעלה אבל ענין זה הוא לדוגמא רבתא כי בעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא דכמו שהוא משגיח ומפרנס את אשתו ג"כ הקב"ה משפיע לשכינת עוזו שפע רוחני וכמו שהאדם חומל על בניו ובנותיו לפרנסם גם הקב"ה ישגיח על נשמותינו שהם בניו ומשפיע להם שפע רוחניית דהיינו השגת השכל וזכרון וחמלה וחנינה וכן לפי היסוד המוסד שכתבנו אם כל הבריות היו מאמיני' בזה לא היו צריכין לדיני ממונות כי לא היה ביניהם שום תביעות ממון ולא כפירת ממון מאחר שהיו יודעים שא"ח להיות שום תוספות וגרעון על קצבותם אבל לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר המעוור עיני שכלינו והמטעה אותנו לילך אחרי עיני הגשמיים ומה גם ע"י הדיין שדן דין אמת לאמתו עושה תועלת גדול למעלה דכשיש דין למטה אין דין למעלה רק רחמים גדולים כללא דמילתא מיום בריאת העולם לא הפסיד אדם אף פרוטה אחת ולא הרויח פרוטה אחת וראיתי בספר עוללת אפרים שכתב הטעם דבמן לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר לרמוז לנו דהמרבה במו"מ לא העדיף על קצבותיו והממעיט לא המעיט על קצבתיו רק איש לפי אכלו הקצוב לו בין ר"ה יוה"כ לקטו וכדי בזיון וקצף על מה שהבריות מניחים עסק עבודת הבורא ועוסקים תמיד במו"מ להרבות הון ובאמת טועים הם ואינם מרויחים בזה כלל ואם היו עוסקים בעבודת הבורא היו מרויחים הרבה וכי יש עירון עינים גדול מזה:. וזש"ה לי הכסף ולי הזהב אמר השם צבאות לומר אל תטעו שהכסף והזהב המונח באוצרותיכם שלכם הוא כי אין כים אדם יכול לידע קצבותיו כי לפעמי' מוסר הקב"ה ליד האדם יותר מקצבותו כדי לחסרו אח"כ ויגיע לו דאגה ע"י זה לפי דעתו הסכלה וז"ש אע"פ שמונח באוצרותיכם אעפ"כ אינו שלכם כ"א לי הכסף ולי הזהב לכן שמעו עצתי בהגיע לידכם הון רוב אל תשמחו בו שמחת חנם כי אינו שלכם ואם אח"כ יחסר ההון ההוא אל תדאגו כי אינו הפסד שלכם כי ההון ההוא מעולם לא היה שלכם

והנה יעקב אבינו ע"ה אמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והי' השם לי לאלקים והנה הל"ל ונתן לי לחם ובגד דהלא ידוע הוא דלחם בודאי לאכול ובגד איני כ"א ללבוש והנה לאכול וללבוש מיותרים הם ונלע"ד לפרש כך דהנה שמעתי פירוש על מסירה אחת יום ביום ג"פ ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו יום לשנה יום לשנה תשאו את עונותיכם ואיתי יום יום ידרושון והענין הוא כי הנה ארז"ל אוכלי המן עיניהם תלו לאביהם שבשמים והמן לא הי' יורד כ"א לצורך יום אחד והיו דואגים על יום המחרת ושמעתי עפי"ז פירוש הפסוק עיני כל אליך ישברו כשאתה נותן להם את אכלם בעתו דהיינו דבר יום ביומו ויהי' פירוש המסורה כך ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו ומקשה המדרש למה לא ירד המן לכל הפחות ביום א' על שנה תמימה וזהו יום לשנה יום לשנה ומתרץ המסורה לכך לא ירד המן ביום אחד לשנה כדי שאותי יום יום ידרושון ועפי"ז נלע"ד ליתן טעם על משנת בארבעה פרקים העולם נידון ר' יוסי אומר אדם נידון כל יום ויש לדקדק מה כוונת ר' יוסי בזה שאינו מלמד אותנו בזה שום דין או הדרכת מוסר ונ"ל עפ"י מה ששמעתי בדרך הלצי על פסוק מכף רגל ועד ראש אין בו מתום עפ"י משל למלך שמנוהו השרים עליהם למלך וקודם שהכתירו בכתר המלוכה הכניע את עצמו בפני כל השרים אפילו בפני הפחותים כדי שכולם יסכימו להמליכו ואחר שהכתירוהו והוחזק למלך על כולם שוב לא יוכלו לחזור הכביד עולו עליהם ביד חזקה בחשבו שלא יוכלו לחזור והנה המלך הערום בחכמה הכניע את עצמו על שעה קלה כדי שאח"כ יתגדל ויתרומם עליהם מאוד וכן הוא בנידון יום הדין שארז"ל כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד יוה"כ ולכן בהגיע יום הדין כל ישראל מכניעים את עצמן לפני הבורא ית' בצום ובכי וצדקה ומעשים טובים כדי שהקב"ה יכתבם בספרן של צדיקים ובאמת כך הוא מדותיו של יוצר הכל שאינו דן את החד' על העתיד אלא באשר הוא שם ואותה שעה כשרי' היו ובהגיעם אחר קג הסוכות יפנו עורף אל הבורא ית' בחשבם כי כבר נגזר דינם לטובה וזהו מכף רגל פירוש סוף רגל חג הסוכות ועד ראש השנה הבא אין בו מתום ולבטל דעתם בזה אמר ר' יוסי אדם נידון בכל יום וכל יום מסיר אתה בידו ית' ואפי' לדעת ת"ק אין שום שייכות לדעתם המשובשת לחושבים להטעות את הבורא כי הוא צופה נסתרות ועתידות ודן איתם עפ"י מעשיהם העתידים אע"פ שהוא דן באשר הוא שם הלא גם בר"ה אינם שלמים בחשבם אז שתיכף אחר הדין יפנו עורף אל הבורא והנה