עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה רנ

Amud haAvodah 250 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

יעקב כלומר שמקדש שלישי שעתיד להבנות בזכות יעקב אשר אהב סלה כלומר לעולם

והנה ארז ל ישועתו של הקב"ה הוא ישועתן של ישראל שנ' ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו כי אין השם מלא ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה מלחמה להשם בעמלק וזה"ש זה השם בן ד' שהוא שם הוי' ית"ש קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו כשיהי' השם הוי' נושע דהיינו כשיהי' השם שלם לעתיד אז נגילה ונשמחה בישועתו ונלע"ד להמתיק קצת שהענין הוא אע"פ שלעתיד לבא יהי' לישראל טובות עצומות לא יגילו וישמחו בעבור הטובות שיהיה להם אז אלא עיקר הגילה והשמחה שלהם יהי' אז על הנוגע להשם בלבד דהיינו מה שיהיה השם שלם זה יהי' עיקר הגילה והשמחה שלהם לפי בהם אוהבים להשם יותר מנפשם כענין שנאמר ואהבת את השם אלהיך בכל לבבך ובכל נפש אפילו הוא נטל את נפשך לפיכך לעתיד לבא לא ישמח על הנאת עצמה שהשמחה ההיא אינה חשובה כלום נגד השמחה שישמחו בשלימות ישועת השם שהרי אוהבים את השם יותר מעצמם א"כ טובת השם יותר נחשב בעיניהם מטובות עצמן וזהו שדייקו רז"ל באמרם ישועתו של הקב"ה הוא ישועתן של ישראל ולא אמרו בשעת ישועתו של הקב"ה יהי' ישועה גם לישראל שיהא משמע שישועת ישראל יהיה איזה דבר אחר שהוא זולת ישועת הקב"ה לזה דייקו ואמרו ישועתו של הקב"ה הוא ישועתן של ישראל כלומר אין להם ישועה אחרת זולת ישועת הקב"ה כי כל הישועות האחרות שלהם יהיו בטלים נגד הישועה הזאת ודייקו זה ממה שאמר הכתוב נגילה ונשמחה בישועתו בישועתי דייקא

ויתכן לומר גם להיפוך שמרוב אהבת הש"י לישראל יהיה עיקר הישועה של הש"י במה שישראל והיו נושעים אז ויהי' כוונת המאמר כאלו הי' אומר להיפוך ישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב"ה מעוצם אהבתו ית' את ישראל שהוא חומל עליהם יותר מעל עצמו כמו שנכתוב בעזה"י להלן בקונטריס הלזה בביאור רחב וכן הוא במדה שאדם מודד מודדין לו מי שאוהב את הקב"ה יותר ממה שאוהב את עצמו הרי הקב"ה אוהב אותו ג"כ יותר ממה שאוהב את עצמו

אבל נלע"ד שגלו לנו ענין עמוק עמוק מאוד והיא סוד גדול שלעתיד לבא יהי' מדרג' השגת הצדיקים כמו השגת ז"א וז"א יתעלה עוד יותר ויותר וזה"ש ישועתו של הקב"ה הוא ישועתן של ישראל *וזהו ג"כ מה שארז"ל עתידים צדיקים להקרות בשמו של הקב"ה לפי שכל זה מורה על עצמות אותו הדבר **(הגה"ה ולכך קרא הקב"ה לישראל אחים ורעים שנאמר נמען אחי ורעי אדברה נא שלום בך ואע"פ שלעולם לא ישוו נשמת הצדיקים לז"א שהרי כשיתעלו הנשמות יתעלה ז"א עוד יותר ויותר מ"מ מאחר שהעתיד אצל ז"א הוא הוה כמו שאבאר בעזה"י במ"א לפיכך יקרא אף עתה בשם אחים ואף שבערכנו אנחנו שוה לז"א בכח ולא בפועל מ"מ נגד ז"א לא שייך לומר בכח ולא בפועל מאחר שהעתיד הוא אצלו הוה והנה הכח הוא הוה ובשעת הכח הרי בפועל עתיד הוא:)** שנק' בשם ההוא ומאחר שעצמות' יהי' אז כלצמו' ז"א לכן יהיה ג"כ שמם כשמו לפי ששמו ית' מורה על עצמותו וזהו שאנו אומרים שמך נאה לך כלומר לעצמותך ואתה כלומר עצמותך נאה לשמך ומעתה תבין מה שכתבו המקובלים כי אין לא"ס שם כי מאחר שעצמותו אינו מושג לזולתו בשום פנים איך יהיה לו שם ומה שאנו מכנים אותו בשם אינו אלא לסימן בעלמא והכנויים שלו אינם עצמותיים אלא הסכמיים בין המקובלים לסימן בעלמא כדי שנוכל לידע כשמדברים ממנו והענין הנפלא הלזה נכריח במ"א בעזה"י ממה שפירש האריז"ל מאמר רז"ל צדיקי' אין להם מנוח לעוה"ב

ועפ"י הנ"ל ראיתי בספר חושב מחשבות שהוא בעל משנת חסידים שמביא בשם תלמידו על כי בחר ה' בציון אוה למושב לו כי עתה אין השם שלם ואין הכסא שלם עד לעתיד לבא שנאמר כי יד על כס יה נמצא מן השם חסר אותיות ו"ה ומן כסא חסר אות א' וזהו כי בחר ה' בציון דהיינו לעתיד לבא אז יחזרו אות אל"ף של אוה לאותיות כס ויהי' כסא ואותיות ו"ה יחזרו לי"ה ויהי' השם שלם וזש"ה אוה למושב היינו לכסא ולו היינו לשמו וזהו ג"כ עזרנו ומגיננו הוא ר"ל אותיות הו"א וזהו שנאמר הכתוב לה' הישועה כשיהי' הישועה להשם הוי' אז והיה על עמך ברכתך סלה פירוש לעולם דהיינו בזמן מקדש שלישי שלא יחרב לעולם וזש"ה ישראל נושע בהשם כלומר כשיהיו ישראל נושעים עם השם יהיה אז תשועת עולמים ועפ"י מ"ש למעלה ישועתו של הקב"ה הוא עצמו יהי' ישועתן של ישראל יהי' מ"ש הכתוב ישראל נושע בהשם כלומר שישראל יקרא אצלם תשועה גדולה במה שהשם נושע ע"ד שכתבנו למעלה בנגילה ונשמחה בישועתו וזהו מרוב אהבתם את השי"ת יותר ממה שאוהבים את עצמם

פי' אחר נלע"ד ע"ד שארז"ל אין אומה נופלת עד שתפיל שרה תחלה למעלה במרום שנאמר יפקוד השם על צבא מרום במרום תחלה ואח"כ על מלכי האדמה באדמה והנה זה כלל גדול אין שום דבר מתחדש בעוה"ז אם לא שיש מקודם התחדשות למעלה בעולמות העליונים שההתחדשות של מעלה הוא שורש להתחדשות של מטה אם למעלה בסטרא דקדושה מתגברים אורות החסד והרחמים משתלשל משם למטה בעוה"ז ג"כ טובות גדולות וכשח"ו למעלה מיעוט אור והדין גובר הרי אז משתלשל למטה דין ורוגז ורעות בעולם אמנם אנחנו לא נדע מה נעשה בעולמות עליונים רק ממה שאנו רואים בעוה"ז אנו שופטים בשכלינו שלמעלה הוא דוגמת