עמוד העבודה רמט
Amud haAvodah 249 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →צער עצום אפי' לא היו יודעים אותם מעולם ולא ראי איתם מעולם עכ"ז יכאוב לבבם מאוד בשמעם שיהודים נהרגו באכזריו' וזהו בעבור אחדות נשמות כל ישראל וזה אות וראי' על אחדות נשמות ישראל בהכאיב לב יהודי שומע על יהודי אחד בסוף העולם שנהרג באכזריות שלא ידעו ולא ראהו מעולם עכ"ז מרגיש כאב רוחני עצום ככאב חבירו ואין זה אלא לסבת אחדות נשמות ישראל והנה זה דבר ראוי הוא שנצטער בצרת ההרוגים באכזריות אבל למה לא נצער הצער המר שמגיע לקב"ה ושכינתי' ע"י הריגת' ובאמת ראוי לכוין בבקשתינו ותפלתנו תקע בשופר גדול לחירותינו שנכוין במלת לחירותינו לשון רבים כלומר לחירות של שנינו דהיינו לחירות שלם ולחירות שלך ג"כ וכן ראוי לכוין בושא נם לקבץ גליותינו לגלות של שנינו שלנו ושלך והנה כשצדיקים נדונים ביסורין אכזרים הנה כאב של הקב"ה שהוא רוחני הוא יותר גדול מכאבם שהוא גשמי נמצא הקב"ה הוא נדון יותר מהם עצמם וזה מ"ש כי באש השם נשפט כשישראל נשפט באש הנה הש"י הוא עיקר הנדון והנשפט באש וזהו שכתוב בכמה מקומות והושיענו למען שמך והושיענו על דבר כבוד שמך בנוסח והוא רחום שבשני וחמשי וכן כי לך ה' הישועה וכן ענין זה כתוב פעמים רבות מאוד
והואיל ואתא לידן ענין זה נכתוב כמה פירושים על פסוק לה' הישועה על עמך ברכתך סלה פירוש אחד ראיתי בספר מדרש שמואל כי הנה חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה לפי שאין ידוע לנו איזה דבר הוא טוב לנו ואיזה לא טוב כי לפעמים ידמה לנו איזה דבר שהוא טוב ובאמת לא טוב הוא לבסוף ולפעמים ידמה לנו על איזה דבר שהוא רע לנו ובאמת הוא טובה לבסוף עד"מ כשיהיה לאדם מאה שוורים בתחלת החורף ומכין עליהם חציר יבש על כל החורף והוא טועה וסובר שזה החציר יבש יספיק לכל המאה שוורים לכל ימות החורף ובאמת אינו מספיק כ"א על חמשים שוורים ואח"כ מתו אצלו חמשים שוורים נמצא הוא חושב מיתת החמשים שוורים הוא רעה לו שיש לו הפסד גדול ובאמת טובה היא לו שאלו לא מתו החמשים שוורים בתחלת ימות החורף לא היה מספיק לו החציר יבש לכל המאה שוורים כי אם לחצי ימות החורף נמצא שבאמצע החורף היו מתים כל המאה שוורים נמצא בזה שמתו אצלו חמשים שוורים בתחלת ימות החורף טובה עשה לו הקב"ה שע"י כן נשארו לו חמשים שוורים חיים וכן להיפוך ג"כ אם היה לו חמשים שוורים בתחלת ימות החורף וחציר יבש ג"כ על חמשים שוורים לכל ימות החורף רק שהוא טעה וחשב שיש לו חציר יבש על מאה שוורים לכל ימות החורף ואח"כ נזדמן לו לקנות חמשים שוורים בזול גדול ע"ד משל חמשים שוורים בעד חמשים זוז כל שור בעד זוז אחד והנה היא חושב שטובה גדולה עשה לו הקב"ה במה שהאלהים אנה לידו לקנות חמשים שוורים בזול גדול ובאמת רעה היא לו לפי שע"י כן יכלה החציר יבש באמצע החורף וימיתו כולם וזהש"ה לה' הישועה כלומר שלפי שלהשם לבדו ידוע הישועה ולא לנו לפיכך על עמך ברכתך סלה פי' לעולם הם חייבין לברכך בין שישיגו רעה או טובה לפי שאין יכולין לידע איזה דבר היא רעה להם או טובה וכעין זה ראיתי בס' של"ה שמפרש עננו באמת ישעך שדוד התפלל להקב"ה לא תשגיח עלי כפי הנדמה לי אלא כפי שידוע לך אמתת הטובה כך תשפיע לי אפילו אם ידמה לי על טובה אמתת שהיא רעה לי אל תשגיח בדבר הזה עלי ואל נא תמנע מלהשפיע עלי טובה כזו שהיא אמתית כי יותר משתוקק אני לדבר שידמה לי שהוא רעה ובאמת היא טובה מדבר שידמה לי שהיא טובה ובאמת היא רעה וזהו ביאר הנוסח שאנו מבקשים ותגמלנו חסדים טובים וכי יש חסדים שאינם טובים אבל הענין הוא שלפעמים נדמה לאדם שהקב"ה ע שה לו חסדים ובאמת אינם טובים שלסוף יתהפכו לרעה כענין שנאמר עושר שמור לבעליו לרעתו לכך אנו מבקשים ותגמלנו חשדים טובים כלומר שיהיו טובים החסדים לעולם ולא יתהפכו לעולם לרעה או הכוונה ותגמלנו חסדים טובים שלפעמים שאע"פ שהקב"ה משפיע לאדם חסדים גמורים לפעמים ידמה לאדם שהם רעים נמצא שלפי שעה מצטער האדם ואין החסדים טובים בעינינו לזה אנו מבקשים ותגמלנו חסדים טובים כלומר שיהיו טובים גם בעינינו שלא ידמה לשכלנו שהם רעים ונצטער לפי שעה אלא נשיג בשכלנו שהם לנו טובים ונגיל ונשמח בהם
וזה"ש דהע"ה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי קשה ממ"נ אם הוא טוב וחסד למה יברח מטוב וחסד ואם הוא בורח א"כ אינו טוב וחסד ועוד איך ביקש שירדפוהו אם הוא בורח מהם אלא הענין הוא שדוד התפלל אף אם ידמה לי על הטוב וחסד שאינו טוב וחסד ואברח ממנו בשכלי ומחשבתי מהם אל תשגיח עלי אבל אם אתה ידעת שהם טוב וחסד ירדפוני הטוב והחסד ועי"ז אני מבקשים הטוב בעיניך עשה כלומר מה שהוא טוב בעיניך ולא בעיני אותו הדבר עשה לי
פירוש אחר על לה' הישועה על עמך ברכתך סלה עפ"י מה שהר"מ אלשיך מפרש יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב אשר אהב סלה עפ"י משארז"ל אברהם ראה שמקדש ראשון יבנה בזכותו ועתיד ליחרב לפיכך קראו הר הר המוריה והר יראה יצחק ראה מקדש שני יבנה בזכותו ועתיד ליחרב קראו שדה ויצא יצחק לשוח בשדה ציון שדה תחרש יעקב. ראה שמקדש שלישי יבנה בזכותו ולא יחרב לעולם לפיכך קראו בית שנאמר אין זה כי אם בית אלהים והנה ארז"ל ושברתי את גאון עוזכם זה בית המקדש הרי שבית המקדש נקרא גאון והנה אנו מבקשים שיבנה מקדש שלישי במהרה בימינו וז"ש יבחר לנו את נחלתינו את גאון