עמוד העבודה רלב

תשקוט עקיצה הרוחליי' כמו שנשק' עקיצה הגשמיי' ממים רותחין ועכ"ז יובן מ"ש ר"ע כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך אפי' הוא נוטל את נפשך עכשיו שבא לידי לא אקיימנו כי הנה סיפרו בתלמוד מעוצם דביקיתו של ר"ע בהקב"ה כשהיה מתפלל ביחיד הי' עומד בזויות זו ומצאוהו בזויות אחרת מרוב הכריעות והשתחויות והנה כל ימיו הי' אהבת ר"ע להקב"ה עצומה מאוד ולא הי' לו במה להשביע אהבתו ולכבותה והיה משתוקק תמיד שיבא לידי הריגה על קידוש השי"ת כדי להשביע אהבתו לכן אמר כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה מתי יבא לידי ואקיימנו כדי להשביע אהבתי ועכשיו שבא לידי לא אקיימנה ועפי"ז יובן מה שהזכרנו לעיל (בשם הזוהר בהגהה) כל המוסר נפשו להריגה בשעה שאומר שמע ישראל מעלה עליו הכתוב כאלו נהרג על קידוש השם דקשה היאך מצוייר ענין זה שימסור נפשו על קידוש השם בשמע ישראל ומה הוא ענין מסירת נפש בשמע ישראל ואיך ובמה ימסור נפשו ואם הכוונה שאפילו יבא עליו הגזלן בסייף לחתוך את ראשו אעפ"כ לא יפסיק ומקבל על עצמו בלב שלם ההריגה ההיא הן אמת אם הזדמן לו המעשה בפועל ממש שיראה קודם שיתחיל שמע ישראל איש עומד לנגדו וחרב שלופה בידו להתיז את ראשו והוא לא היה משגיח על זה והיה אומר שמע ישראל בכוונה עצומה ובדבקות גדול שפיר הנה הי' ראוי שיעלה עליו הכתוב אפי' לא נהרג בפועל ממש על קידוש השם אבל עתה שלא ראה מקודם שמע ישראל חרב שלופה כנגדו ביד איש נקל הוא בעיני כל אדם לקבל על עצמו מסירת נפשו להריגה ואפשר אם הי' רואה קודם שמע ישראל איש כנגדו וחרב שלופה בידו היתה אוחזתו פחד וחלחלה עצומה והיה עומד לברוח משם למלט על נפשו בראותו כי כלתה אליו הרעה ולא הי' אומר כלל פסוק שמע ישראל מחמת היותו בהול על נפשו וא"כ איך הוא הציור של מסירת נפשו להריגה על קידוש השם בשמע ישראל אבל הענין הוא שקוד שמע ישראל יזכור בלבו גדול רוממות הבורא ית' ועם שפלותו של האדם ויחשוב אז בלבו גודל עוצם אהבת הבורא אותנו ולסבה הזאת אומרים קודם ק"ש אהבה רבה אהבתנו ה' אלהינו חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו וקודם סיום הברכה אנו אומרים וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה באמת להודות לך וליחדך באהבה וסיום הברכה ג"כ מעוררת אהבתו ית' אלינו כי נוסח סיום הברכה היא הבוחר בעמו ישראל באהבה וא"כ ראוי שנאהוב את הבורא אהבה עזה מאוד לבלי תכלית עד כי נבא לחולת אהבה ונצטער על שאינו בא קידוש השם לידינו להשביע אהבתינו כמו שר"ע מצטער כל ימיו ובהיותינו שקועים באהבה עמוקה בזאת בעת אמירת שמע ישראל בוודאי מעלה עליו הכתוב כאלו נהרג בפועל ממש ולא עוד אלא שאף חשוב יותר ממי שנהרג על קידוש השם בפועל ממש כי מי ששקוע באהבה כזה וחפץ מאוד שיבא לידו שיהרג על קידוש השם וא"כ הקרה הקב"ה לידו שיהרג הרי השביע אהבתו ויש לו תענוג גדול ע"י ההריגה זו משא"כ מי ששקוע באהבה עזה ואינו נהרג על קידוש השם בפועל ממש הרי צער הרוחני גדול הוא אצלו כי אש אהבתו בוער בקרבו ואין לו במה לכבות וסברא הלזו היא סברא ברורה מאוד בעיני כל משכיל ישר והנה אם שני אנשים ישרפו באש עד"מ ראובן ושמעון וראובן התעורר את עצמו לאהבתו ית' מאוד ושמעון לא התעורר והרי הוא כאחד מן השוק והנה ראובן אינו מרגיש צער כלל ע"י אש הגשמי ואדרבה נחשב לתענוג כי בזה מכבה עקיצתו הרוחניות משא"כ שמעון יש לו יסורים עצומים ע"י אש הגשמי והנה טבע האש הוא היול"י ועיק' השינוי שבין ראובן ושמעון במה שראובן מתענג באש הגשמי ושמעון יש לו כאב גדול ע"י אש הגשמי הנה שינויי הכנתם גרם זה כי ראובן שיש לו עקיצה רוחניית מרגיש תענוג פ"י אש הגשמי כמו מי שגופו עקוץ מכנים ויש לו הנאה בשריט' וממים חמים משא"כ הכנת שמעון היא הפוכ' שיקבל צער ויסורין על ידי אש הגשמי באשר שאין לו שום עקיצה כלל וז"ש בגמ' לעתיד לבא הקב"ה מוציא חמה מנרתיק' רשעים נידונים בה וצדיקים מתרפאין בה ולא עוד אלא שמתעדנין בה כמו מי שמתעדן כשגופו עקוץ בשריט' או ממים חמים וזה"ש כי את אשר יאהב ה' יוכיח אך הענין הוא כי את אשר יאהב ה' אהבה עזה מאוד יוכיחנו הבורא ית' ביסורין גשמיים כדי שישביע אהבתו בהם וזהו ענין יסורין של אהבה וביאור מנין ייסורין של אהבה הוא אצלי בכמה אופנים אופן אחד הוא שהקב"ה משפיע לו שפע השג' שישיג גדולת הבורא והנהגתו המשובחת את העולם עד כי יבא לאהבה עזה ויהי' לו יסורין מן האהבה שלא יהיה לו במה לכבות ותהיה האהבה בוערת בקרבו ונמצא כי יש לו יסורין של אהבה ומהאהבה יש לו יסורין כי היא בוערת בקרבו וז"ש הכתוב יוסיף דעת יוסיף מכאוב כי כל שהאדם יוסיף להשיג גדולת הבורא יהיה ממולא מתוספו' אהבתו לבורא ויהיה לו תוספות מכאוב מן יקידת ולהבת אש האהבה אשר בקרבו ואופן השני הוא כי היסורין של אהבה הם מחמת שהקב"ה אוהב אותו מאוד שהאהבה בוערת בו מאור הקב"ה שולח לו יסורין כדי לכבות את אהבתו וכמ"ש הפסוק את אשר יאהב ה' יוכיח ואופן השלישי הוא שלכך נקראים יסורי' של אהבה לפי שהאד' אוהב היסורין הללו כדי שישביע בהם אהבתו או בעבור שאוהב ישראל אהבה עזה מאוד וחפץ הוא לקבל על עצמן אותן היסורים שהיו ראויין לבא עליהם כמשארז"ל על משיח שסובל עונות ישראל הוא מחולל מפשעינו מדוכא בעונותינו ומעתה נבא ליישב השני מדרשים דלעיל שמדברים מעקידה אברהם את יצחק שנראה