עמוד העבודה רכט

לעוה"ב כי ע"י היסורין מתמרק עכירותינו וזוהמתינו המעכב' וחוצצת בפני העמוקו' והמתוקו' בעוה"ר ואע"פ שהקב"ה מפרנס אותנו בעוה"ז ואם הי' שונא אותנו לא היה מפרנס אותנו עכ"ז אין אנו משכילים אופן אהבתו ית' אלינו הנה התבאר מדברינו שמי שהוא צדיק גמור ומבין אהבתו ית' אלינו ושמח ביסורין ושמח בחלקו מחמת השכילו כי כל מה דעביד קב"ה לטב עביד ממילא יש לו נחת רוח גדול בעוה"ז ותענוג נפלא לעוה"ב נמצא טוב העוה"ז דבוק עם טוב העוה"ב ורע של עוה"ז דבוק עם רע של עוה"ב וזה"ש הכתוב ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב שהטוב הוא דבוק בחיים ואת המות ואת הרע שהרע הוא דבוק במות ומי זה פתי יבחור ברעות עוה"ז ועוה"ב וימאס בטוב העוה"ז והעוה"ב וא"כ ראוי שתבחור בחיים יהי רצון שנזכה לחיים הנצחיים אמן סלה

דרוש מסירת נפש

במדרש רבה בשיר השירים צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו א"ר נחוניה שאל רשב"י את ר' אליעזר ב"ר יוסי אפשר ששמע' מאביך מה הוא בעטרה שעיטרה לו אמו א"ל משל למלך שהי' לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר לא זז מחבבה עד שקראה בתי שנאמר שמעי בתי וראי לא זז מחבבה עד שקראה אחותי שנאמר פתחי לי אחותי רעיתי לא זז מחבבה עד שקראה אמי שנאמר שמעו אלי עמי ולאומי אלי האזינו ולאמי כתיב עמד רשב"י ונשקו על ראשו ואמר אלמלא לא באתי אלא לשמוע דבר זה די והנה אין המדרש הזה אומר אלא דרשני ופרשני כי אין לו שום ביאור ותפיסה כלל ואין אנו יודעים מי היא האם שנזכר בכתוב ונלע"ד ליישב בהקדים מ"ד פרשה לך לך ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ופירש רש"י לא גילה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור כיוצא בו קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק כדי לחבבו בעיניו ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור הנה קשה על רש"י שמתרץ דלכך לא גילה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו אדרבה אם היה מגלה לו שילך לא"י יותר היה מחבבה בעיניו לפי שא"י היא הנבחרת מכל הארצו' בין בעניני העוה"ז כמו שכתב רש"י בפ' שלח לך על פסוק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים יבין בעניני העוה"ב כמו שאמרו רז"ל אוירה דא"י מחכים ודרך שם עולין כל תפילות ישראל ועוד מה מתרץ רש"י כדי לחבבה בעיניו ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור אם היא חביבה בעיניו א"כ הולך לשם מחמת חיבת הארץ ואין ראוי לתת לו עוד שכר כיון שהולך לשם לטובתו והיה עולה על דעתי לפרש בדרך פשוט רק למחוק הויו של ולתת וקושי' חדא משני הקושיו' שהקשינו יהי' תירץ לחברתה וכך יהיה הוצעת רש"י למה לא גילה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו וכ זה הוא מדברי קושית רש"י ומתרץ רש"י לכך לא גילה לו הארץ מיד שאם היה מגלה לו הארץ היתה חביבה בעיניו ולא היה מגיע לו שום שכר לכר לא גילה לו כדי לתת לו שכר אבל קצת קשה למחוק הויו של ולתת ונלענ"ד לפרש באופן אחר כי הנה מי ששולח שליח מעיר לעיר אחרת צריך לומר לו סמנים על העיר שהולך לשם אבל מן העיר שיוצא משם אין צריך לו לומר סמנים כי הלא השליח יצא מן העיר הזאת ולמה לו סמנים כמו כן קשה למה היה צריך הקב"ה להרבות לו דבריו ללא צורך ל לך מארצך וגם ממולדתיך וגם מבית אביך ולא הל"ל למימר רק בקיצור לך לך אל הארץ אשר אראך אך הנה הענין הוא שאין שום אדם רוצה לצאת מארצו אשר נתגדל בה ומורגל בה לארץ אחר' אשר לא הורגל בה מעולם ומה גם אם נולד שם ונתגדל שם מיום הולדו ומה גם אם משפחת וקרוביו הם שם ויש לו רעים אהובי' יודעיו ומכיריו משא"כ בארץ אחרת אשר אין לו שם רעים אהובים וקרוביו ומשפחתו והנה הוא שם גר יושב לבדד מבלי מכירו ויודעו לכן הכניס' הקב"ה געגועים בלב אברהם על ארצו שיוצא ממנו כדי שיוכבד עליו היציאה מארצו ואעפ"כ יכבוש את יצרו ויצא מארצו בע"כ וזה שאמר לאברהם לך לך מארצך אשר הורגלת בו וממולדתך אשר נולדת בו ומבית אביך שהם קרובי משפחתך נמצא כי בכל דיבור מאילו הדברים הוכבד את לבו לבל ירצה לצאת וא"כ ראוי הוא לתת לו שכר על כל דיבור ודיבור ע"י כבישת יצרו וז"ש רש"י למה לא גילה לו הליכת הארץ מיד דהיינו שיאמר לו תיכף לך לך אל הארץ אשר אראך מבלי הזכיר לו מארצך וממולדתיך ומבית אביך ומתרץ רש"י לכך הזכיר לו הקב"ה אלו הדברי' כדי לחבבה ר"ל כדי לחבב לו את ארצו ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור אם יכבוש את יצרו לצאת משם ומביא רש"י דוגמא לזה כיוצא בו קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק דקשה ג"כ הל"ל בקיצור קח את יצחק והעלהו שם לעולה אבל הענין הוא שהקב"ה הכניס געגועים עצומים בלב אברהם על יצחק כדי להכביד עליו איבוד יצחק מן העולם ואעפ"כ ישחטהו וז"ש לו קח נא את בנך האהוב לך את יחידך אשר אהבת ואף עפ"כ שהטהו וכ"ז עשה הקב"ה כדי לתת לו שכר על כל דיבור ודיבור והנה איתא במדרש כשאמר לו הקב"ה קח את בנך אמר אברהם לאיזה בן ליצחק או לישמעאל א"ל הקב"ה את יחידך אמר אברהם זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו א"ל הקב"ה אשר אהבת א"ל אברהם לשניהם אני אוהב א"ל הקב"ה את יצחק עכ"ל המ' ובמדרש אחר איתא כשרצה אברהם לשחוט את יצחק בכו המלאכים ונשרו הדמעות על הסכין ונפגם בקש לחנקו בידיו א"ל אל תשלח ידך אל הנער בקש