עמוד העבודה רה

אין בה דינין אבל דינין מתערין מינה פירוש במה שמתאצל מבינה ולמטה שהם הו"ק שם יש דינין שהם שרשי הקליפות בהעלם נמרץ ובמקום אחר אומר בזוהר כחמר טב דיתיב על דורדייא פירוש כיין היושב על השמרים והענין הוא כי כשהשמרים נופלים לתחתית הכלי כ"כ עד שנדחקים חלקי השמרים זה על זה עד שאין שום שמרים נשארים בתוך המשקה ובתוך השמרים אין בהם שום משקה נמצא שתחתית המשקה נוגע בעליון השמרים ואינם מתערבי' כלל ועיקר זה בזה עד שאם יריקו המשקה לכלי אחר לא ישאר שום משקה בין השמרים ולא שום שמרים בין המשקה ואלו היה נשאר קצת משקה בין השמרים או קצת השמרים בתוך המשקה אין זה מקרי. דיתיב על דורדייא על דוקא אלא בין דורדייא לזה אמר על דורדייא כלומר שהטוב והרע אינם מעורבים כלל אלא כל אחד עומד לעצמו ולחזור לענינינו לבאר מה שהתחלנו לאיזה ענין רומז מ"ש בבריאה מתערבי' הטוב עם הרע ובאצילות הוא כל אחד בפ"ע הענין הוא כמ"ש לעיל כי ענין ההתערבות הוא באחדות אחד ממש הטוב עם הרע ואז הטוב נעכר מזכותו שבתחלה והרע מקבל הזדככות יותר ממה שהיה בתחלה עכור מאוד כמי שעיניו כהות מפני שיש בהם מקצת פסולת וכמו כן אור הבריאה כשרוצה להשיג את אור האצילות אינו יכול להשיג על אמיתתו לשני סבות אחד מהם הוא קוצר המשיג פירוש שבאורו מעור קליפה ועיני השכל שלו כהות והשני עומק המושג לפי שבאור אצילות אין שום קליפה והאיר שלו הוא מאירי מאוד ומכהה את אור השכל של עיני הבריאה אבל לגבי השגת האצילות את מה שלמטה הימנו אין שם קוצר המשיג כי אין קליפה מעורבת שם רק עומק המושג כידוע כי כל עילה נק' לגבי עלולה א"ס כמ"ש האריז"ל הובא במבוא פתחים ע"ש העולה מזה שקוצר המשיג עם עומק המושג הוא דבר והפכו שקוצר המשיג בא מהתערבו' הקליפה עם הקדושה עומק המושג הוא אדרבה הסתלקות הקליפה ועי"כ האור מאיר מאוד ונלע"ד לפרש שאפשר שאין שום מציאות קליפה כלל באצילות ומ"ש האריז"ל שבאצילו' ובו טוב ומיעוטו רע ואינם מעורבים דמשמע שיש מציאות קליפה באצילות אלא שאינו מעורב עם טוב וגם הוא מועט לנגד הטוב הכוונה היא על ליפה דבריאה המעורבת עם הקדושה דבריאה תה הקליפה גורמת שלא יושג אור האצילות ריאה השגה שלימה ואמיתית וזהו נק' קצת פגם אור האצילות במה שאינו מושג מהותו לבריאה חשק האורות העליונים אדרבה להשפיע מאוד השגה למה שלמטה מהן ויותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק ולכן האריז"ל מכנה את קליפה דבריאה בשם קליפה דאצילות ג"כ וקליפה חת היא ולא שתטעה שיש שני מיני קליפות באצילו' דבריאה אלא מין קליפה אחת היא אלא באותה קליפה נק' קליפה דבריאה בעצם וקליפה דאצילות במקרה כי בבריאה מעורב הטוב עם הרע באחדות אחד עד שעיני הבריאה כהות מלהשיג ולהשכיל אור האצילות כמו שהמשלנו לעיל במשקה הזכוכית עם השמרים ולכן נקראת קליפה דבריאה בעצם וקליפה דאצילות במקרה לסבת שאין האור האצילות מושג היטיב לבריאה ע"י קליפה דבריאה וזהו שכתב האריז"ל כי קליפה דאצילות אינו מעורב עם הטוב שבו דמאח' שהרע ההוא מעורב עם אור הבריאה א"כ בודאי אינו מעורב עם אור האצילות והנה רש"י כתב בפ' בראשית על פסוק וירא אלהים את האור כי טוב ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים עמו גנזו לצדיקים לעתיד לבא ולפי פשוטו כך פירושי וירא אלהים את האור כי טוב ואין נאה לו ולחושך להשתמש בערבוביא וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה עכ"ל רש"י ז"ל והנה דרך הפשט ודרך הדרש עולים בקנה אחד והגנוזה וההבדלה הכל הוא ענין אחד והוא מה שנאמר בפסוק אור זרוע לצדיק שפירושו שהקב"ה זרע וגנז האור לצדיקים לעתיד לבא והענין הוא כי אותו האור הוא אור שכלי ורוחני והרשעים שחוטאים וגורמים שנשמתם השכליות נעכרת משמרי הקליפות וזוהמתם ועי"כ שכלם מעורבב ומבולבל ועיני השכל שלהם נתחשך וכהו עיני שכלו ועי"כ לא יוכלו להשיג ולהשכיל אור בהיר לגודל חולש' עיני שכלם והאור בהיר מאוד ומזיק עיני שכלו ואינם יכולין להשיגו אלא אור מעורב עם שמרים ג"כ שאינו בהיר כ"כ וזהו שכתב רש"י בשם המדרש רבה ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים עמד וגנז האור הבהיר לצדיקים לעתיד לבא שעיני שכלם יהיה אז זך ובהיר מאוד כי. אז יתקיים את רוח הטומאה אעביר מן הארץ ובלע המות לנצח שהיא הקליפ' והשמרים ואף גם הצדיקי' א"א שישיגו את האיר הבהיר בעולם הזה כי בעולם הזה א"א שיזדככו מכל וכל כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומה גם שנשמתו מלובש' בגוף העכור שהוא מסך מבדיל בפני ההשגה אבל לעתיד לבא יכולים הם להשיג ואז אף הרשעים יהיו יכולים להשיג כי יתמרק זוהמתן מהם כשרות הטומאה תעבור מן הארץ וזה"ש ועמך כולם צדיקים בעל כרחם אף הרשעים יהיו צדיקים או שיתמרקו ביסורין בעוה"ז או בגיהנם וזהו פירוש המדרש עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא שאז יהיו כולם צדיקים וזהו ג"כ מה שפירש"י וירא אלהים את האור כי טוב ואין נאה לו ולחושך שישתמשו בערבוביא שכשה' מעורבים אין האור בהיר כ"כ וקבע לזה תחומו ביום פי' בעוה"ב שהוא נקרא יום מפני שאז כולם ישיגו אורות הרוחניים כי אז לא יהיה זוהמא כלל ולזה תחומו בלילה פי' לחשך ולא חשך ממש אלא לפי שמעורב עם הקליפה נקרא חשך שאין ההשג' זכה וברורה וכן איתא בג' דפסחי' בריש פ"ק על פסוק אני אמרתי אך אשך ישופני לעוה"ב ועכשיו לילה דהיינו העוה"ז שהוא דומה ללילה אור בעדני

ויבדל אלהים בין האור והחושך ירמוז על שביר'