עמוד העבודה קצח

ספירה ובחי' העליל הכלולה בעילה תקרא רגל וסוף של העילה והנה רגלי העילה שהיא היא ממש עצמות עלולה מתלבש' בעלולה והיינו שעלולה מלביש את עילתה בההגתה והנה אותה הבחי' של העילה המלובשת בעלולה אינו עולה בשם עילה עד"מ אינו עולה בשם כתר א"ק אלא בשם חכמת א"ק וזהו מכמה טעמים טעם א' לפי שבחי' חכמת א"ק נחשבת לגבי כתר א"ק כשרגא בטיהרא לכן בטל עצמותה לגבי כתר א"ק לכן אינו עולה בשם כתר א"ק וטעם שני הוא לפי שאותה הבחי' היא ממש עצמות חכמת א"ק אלא שנשארת גנוזה וכלולה בכתר א"ק והנה כבר הקדמנו בקונטריסים שלמעל' כי בספירות אין שייכות מספר כלל אלא מצד מעלת המדרגות אבל אם שני מדרגות שוות ממש לא הי' צודק בהם מספר שנים דבמה יבדלו להיותם שנים כיון שהם שווים במעלה וא"כ כיון שמציאות חכמת א"ק מחוץ לכתר א"ק ומציאות חכמת א"ק הנשאר גנוז בכתר א"ק איך יתכן למנותו שני פעמים כיון שהם שיוים במעלה אלא ודאי מה שנקראהו בשם כתר א"ק היא בחי' היתרון והעודף של כתר א"ק על חכמת א"ק וכן היתרון והעודף של חכמת א"ק על בינת א"ק הוא אשר נק' בשם חכמת א"ק וכן כולם סדרן כך הוא נמצא רגלי כל ספירה אינו עולה בשם הספי' ההיא אלא בשם הספירה שלמטה ממנה נמצא רגלי כל הספירות מסתיימים בשוה דהיינו רגלי כתר א"ק ורגלי יסוד דמלכות דעשי' שרגלי שניהם הוא מלכות דמלכות דעשי' מסתיימי' בשוה ואין ההפרש אלא בענין הראשי' שלהם והנה מקצת כתר א"ק מלובש בחכמ' א"ק וחלק קטן מאוד מאוד מכתר א"ק מלובש גם במלכות דמלכות דעשי' והיינו בחי' מלכות דמלכות דעשי' כלולה ג"כ בכתר א"ק ואותה הבחי' יכולה מלכות דמלכות דעשי' להשיג בכתר א"ק וענין ההשגה הוא ענין התלבשות הרי שאף כתר א"ק מלובש במלכות דמלכות דעשי' אלא שלבושים רבים מאוד לאין תכלית מפסיקי' בין עצמות כתר א"ק ללבוש מלכות דמלכות דעשי' והנה תה"ל הוריתיך על בוריו פי' ההקדמה כל הפרצופים מסתיימים בשוה ואינו עולה בשם רק בחי' הראשי' שלהם

במבוא פתחים מביא בשם האריז"ל בס' במוה"ש ש"ב ח"א פ"ו וז"ל א"א להוציא אורות אלא בכח זיווג עכ"ל ונ"ל להסביר ההקדמה הלזו כי הנה א"א להוציא הקדמה שכליית אלא א"כ מב' הקדמות שיסתרו זו לזו וא"א שיתקיימו אם לא שנוסיף ההקדמה השלישית והוא כמו שני כתובין המכחישין זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם והנה מי שיש לו שכל חזק ואמיתי יוכל להשכיל בשכלו מעצמו ענין הכתוב השלישי מפני שהשני כתובין א"א שיתקיימו אמיתתן בלא הכתוב השלישי והרי אלו השני כתובי' הם כאב ואם אל ההקדמה השלישית מפני שהם חידשו והולידו ההקדמה השלישית וההקדמה השלישית היא תולדתן ודקדקו לומר ויכריע ביניהם כי כל תולדה הנולדה מב' הקדמות יש בה קצת מכל אחד משני הקדמות כעין מה שאנו רואים בילד הגשמי שיש בו כח האב וכח האם כמשארז"ל אביו מזריע לובן ממנו נעשים עצמות ושינים וצפרנים אמו מזרע' אוד' ממצו נעשים בשר וגידים וכן בספירות הרוחניים שחסד וגבורה הם הפכיים ות"ת תחתיהן באמצע מכריע בין חסד וגבורה והוא כלול משניהם מדין וחסד ונק' מדת הרחמים כמו כן הקדמה השלישית מכרעת בין שתי הקדמות הקודמות לה אבל אם השני הקדמות הללו בלתי סותרת זו לזו אין שום הכרח להמציא הקדמה השלישית דמנלן לבדות מלבנו הקדמה חדשה בלי ההכרח וצורך אליה וזהו קצת דמיון לשני כתובים הבאים כאחד כלומר שאינם סותרין זה לזה אלא הם כעין כאחד ממש ר"ל כפסוק אחד שהשני כתובים הם מתאחדין לפי שאינה סותרין זה לזה לפיכך אין מלמדין דין חדש לפי שלא יצדק בתולדה ההיא שום הכרעה שיכריע בין שני כתובים לפי שאין ביניהם שום סתירה וזהו שאמר הכתוב אעשה לו עזר כנגדו כי הכתוב מגיד בתחתונים וירמוז ברוחניים עליונים כלומר כשהעזר שהיא הנקבה היא כנגדו של הזכר כלומר שהם מתנגדין זה לזה בבחינתן כמו חסד וגבורה אז יוכל להולד מביניהם תולדה חדשה אבל אם היו שווים ממש בבחינת מדרגתן לא היו נקראים בשם שנים כי במה יבדלו הרוחניים להיותם שנים אם לא מצד שנוי מדרגתן ואם הם שווים אין שמם שנים אלא אחד וא"א להוציא אורות אלא בכח זיווג ולכן א"א שיצא תולדה חדשה מביניהם לפי שהם אינם שנים אלא אחד ממש וזהו שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין על הקדמה מחודשת והזיווג הוא כל עילה עם עלולה שהעילה הוא המשפיע והוא הזכר והנקבה היא העלול והמקבל והמשל בזה החכמה אין מאציל בבינה אם לא בכח שהכתר משפיע בחכמה להאציל בבינה ואותו הכח וההשפעה היורד מכתר לחכמ' הוא הוא ענין היחוד והדבוק והקשור והזיווג שמזדווגים כתר וחכמה להמציא הבינה כעין שהמשכת הטפה מזכר לנקבה הוא היחוד והזיווג בין זכר ונקבה הגשמיים ובלי טפת הזכר א"א שתלד הנקבה שום ולד נמצא כי הזכר משפיע ונותן כח בנקבה להוליך ולד כמו כן א"א לחכמה להאציל את הבינה אם לא בכח הכתר הגדול מן החכמה הרבה ומשפיע בו אבל אם היו כתר וחכמה שווים במדרגה אז לא היה צורך שכחו ישפיע בחכמה כיון שחכמה גדול כ"כ כמו כתר והרי הם אחד ממש וא"א להוליד תולדה מביניהם אם לא שאיזה אור גדול במעלה וחשיבות יותר מן הכתר ישפיע בכתר או בחכמה להוליד תולדה חדשה וזה"ש על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו כלומר עילתה ועילת עילתה ודבק באשתו פי' בעלולו כלומר שישתוקק יותר להשפיע כח לעלולו שיוליד אור חדש ממה שישתוקק לקבל שפע ואמו