עמוד העבודה קצז

בפועל חוץ לא"ס ושם היא גלוי' וידועה וכן הוא אנת מבין ולא בבינה ידיעה ומפרש אליהו בעצמו ואמר לית לך אתר ידיעה כלומר אין שום בחי' נמצאת בו שנוכל לרמוז עלי' ולומר כי הוא זה כי כל הספירות הם שם בהעלם נמרץ בתכלית ההעלם וזהו ביאור מאמר החכמים ג"כ כי הש"י נגלה ונסתר רחיק וקרוב רחוק ונסתר מצד מהותו וקרוב ונגלה מצד פעולותיו כי לו בפשיטותו א"א להתפלל מפני שהוא אינו משתנה כלל מרצון אל רצון אם לא בהתלבש אורו בספירות וזהו מאמר הכתוב דרשו ה' בהמצאו כלומר בהתלבשו בספירות שדרך שם הוא נגלה אלינו קראוהו בהיותו קרוב וזה"ש הכתוב קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת כלומר לא בפשיטותו אלא בהתלבשו במדת אמת שהוא ז"א דהוא אלהא קשוט והנה כל התוארים הם מחודשים בחידוש הנאצלים כי קודם האצילות נעלה הא"ס ונשגב מכל שם ותואר וכנוי אבל עתה לאחר האצילות נוכל לרמוז על בחינתם בהעלם עצמותו ולומר שבחינת' הם בא"ס ג"כ ע"ד ישנו בכלל מאתים מנה לכן עתה אחר האצילות יצדקו בו התוארים וזהו הפירוש שהוא קצת נגלה מצד פעולותיו כי קודם האצילות אין לנו שום תפיסה בו ואפילו עתה אחר אצילות א לנו בו תפיסה פרטיית זולת על דרך ישנה בכלל מאתים מנה ואמשיל משל קל ונאה הנה שואלים לילדים קטנים כאן בחלון זה הי' חסר עששית של זכוכית והי' פתוח ולקחו עששית אחרת מחלון זה ושמוהו בחור הזה לסותמו ואח"כ נמצא פתיחה למעלה בחלון וקנו מן השוק עוד עששית וסתמו את החור השני וישאל הילד המשכיל קצת למה עשו טירחא יתירה ליקח עששית מלמעלה ולסתום חור שלמטה ואח"כ יקנו מן השוק עששית לסתום החור שלמעלה טוב טוב הי' לקנות בתחלה עששית מן השוק ולסתום החור שלמטה והנה זו שכל קל ופשוט מאוד כי כמעט ילד בן ג' שנים יכול להשכיל ולהקשות הדבר הזה והנה מי שהוא חריף וחכם ונבון ויודע להשכיל השכלות עמוקות בודאי הגמור הוא שישכיל גם זה השכל קל והנה זה השכל קל אינו נחשב כלל בערך השכלה עמוקה כשרגא בטיהרא ואינו נקרא בשם שכל כלל בערך המצאה העמוקה והנה אדם שהשכיל השכלה עמוקה מאוד בודאי כח השכלי שלו גדול מאוד וכבר אמרנו שבודאי ישכיל ג"כ השכל קל של הילדים והאם אמור יאמר שהחריף הנבון הזה יש לו ב' כחות שכליות כח אחד עמוק מאוד שבו ישכיל השכלות עמוקות וכח אחד שבו ישכיל השכלות לות של הילדים ודאי אין שום שייכות לומר כן לא יצדק לומר שיש כח אחד שכלי עמוק מאוד ובכח השכלי הזה נכלל כל השכלות שלמטה מהשכלה זו באחדות אחד כי בכלל מאתים מנה ואין בכח השכלי שלו שום חלוק ופירוד לומר שברבות המושכלות יתרבו הכוחות השכליות שלו אלא בכח שכלו האחד הפשוט משכיל כמה השכלות מהשכלות שונות ולא מגיע לכח השכלי שלו שום רבוי וחלוק ופירוד אלא אחדות פשיט ושוה הרי עד עתה יצאנו ממה שהתחלנו לתרץ למה נק' עילת כל העילת בשם א"ס כיון שמשיג את עצמו השנה ברורה והשבנו תשובה אחת על זה ועתה נשיב תשובה השני' ושמע דברינו אמת הוא שהא"ס משיג את עצמו על בוריו ולגבי השגתו את עצמו באמת לא יתכן לכנותו בשם א"ס שמורה על העדר השגתו על בוריו כי באמת הוא משיג את עצמו על בוריו אלא תואר א"ס הוא בערך הנאצלים שכל הנאצלים אפילו כתר א"ק לאו למצוא פתחי ההשגה בעצמות אורו הגדול והנה באמת גם תואר א"ס הוא מחודש בחידוש הנאצלים שבערך השגתם אנו מתארים אותם בתואר א"ס והנה הרב מנחם עזרי' בהקדמתו לספר יונת אלם בהקדמתו בענין א"ס הקשה למה אני מתארים אותו בתואר א"ס ולא בתואר אין ראשית והשיב מה שהשיב ואין נוח לדעתי כי רבים וכן שלמים לא רצו להסכים עמו במה שכתב בכמה מקומות בענין רצון ובעל הרצון שעל פי זה מתורץ קושייתו הלא תראה בספר שומר אמונים בויכוח שני בסימן כ"ג עד סימן נ"א ע"ש שגם הרמ"ק אינו מסכים עם סיעת מהרמ"ע אבל הנראה לי לתרץ על שאלתו באמת קודם אצילות הנאצלים היה שי לו תואר אין ראשית וממילא משתמע שגם אין לו סוף אלא שאז לא הי' חל עליו תוארים אלו לא בערך א"ס עצמו שהרי הוא משיג את עצמו השגה ברורה ולא בערך זולתו שעדיין לא הי' שום נאצל בעולם אפי' מציאות כתר א"ק לא הי' בפועל אבל עתה אחר האצילות לא שייך לתארו בשם אין ראשית אלא בשם א"ס כי כל התחלת איזה דבר נקרא ראשית הדבר הלז והנה ידוע שמציאות כל הנאצלים נשארו גנוזים בעצמותו כי הוא כמדליק נר מנר והנה כל ספירה וספירה משגת את עצמה וממילא משגת היא בחינתה הגנוזה בא"ס נמצא שמקצת השגה יש להם בא"ס אך אור עצמותו העמוק מי ימצאנו להשיג נמצא כי הנאצלים מתחילין להשיג בא"ס אבל אין לו סוף לעצמות אורו הגדול כי נלאו מהשיגו ולכן לא נקראהו אין ראשית רק אין סוף והנה העולה מכל מה שכתבנו כי כל ספירה וספירה כוללת בתוכה כל המדרגות שלמטה ממנה וממילא משגת כל אותם המדרגות עד מדרגה היותר תחתונ' בעשי' והיינו מלכות דמלכות דעשי' ונמצא כי מלכות דמלכות דעשי' כלולה בכל אחת מהמדרגות שעלי' כי אפי' בכתר א"ק היא כלולה וכן היא כלולה בחכמה א"ק ובינת א"ק וכן בכל המדרגות האמצעי' שבין כתר א"ק ובין מלכות דמלכות דעשי' בכל אחת מהמדרגות שעליה כלולה בכולם מלכות דמלכות דעשי' והנה סוף כל המדרגות העליונות הוא מלכות דמלכות דעשיה שגם כתר א"ק סופו היא מלכות דמלכות דעשי' וגם יסוד שמלכות דעשי' סופו ג"כ מלכות דמלכות דעשי' אלא ההפרש בין מדרגה למדרגה היא בחי' העילה שבכל ספירה שאינה כלולה בעלילה ובחי' העילה לבד העלול הכלולה בתוכה תקרא ראש והתחלה של אותה