עמוד העבודה קפב

היא ענין פשיט גמיר ומוכנת להתהפך בין לרעה בין לטובה כפי הכנת אדם המקבל שפע והשפע ההיא היא כעין היו"לי שאז לא יצדק בה ענין טוב בהחלט ולא יצדק עלי' לומר ג"כ ענין רע בהחלט ובחל השפע ה ההיא על האדם אז ניכר ונתגלה כפי הכנת האדם לקבל אם טוב אם רע וזהו מפי עליון לא תצא הרעות והטוב ויש עוד פירוש אחר על זה הפסוק עפ"י ההקדמה יקרה ומעולה המוב' בשל"ה בבית אחרון כי השכר והעונש אינם הסכמיים אלא טבעיים ע"ש באריכות דף צ"ו ע"א בד"ה ואתם בני יצ"ו כו' ובדף כ"ג ע"א בד"ה ומזה נבין היטיב כו' ע"ש וכתוב ההקדמה הזאת על לוח לבך כי מועילה מאוד לעבודת השי"ת וכתבו חכמי המחקר כי גדר הדבר השלם אשר הוא שלם מפאת עצמו ויותר הוא ניכר בהצטרפו אל הדבר החסר אז ניכר הוא שזה חסר וזה שלם אע"פ שבהצטרפו אל הדבר החסר לא הוסיף הדבר השלם שלימות על שלימותו אבל לא היה ניכר בתחלה שלימות כ"כ כי כלל גדול הוא אין הדבר ניכר על בוריו אלא מפאת הפכו ונלע"ד לזאת הסבה נשברו הכלים לשיתבררו הסיגים ויתהוו מהם הקליפות כדי שיובחן יותר היטיב מעלת הקדושה העליונה שהיא טובה בתכלית הטוב ובלא הייות הקליפות לא היה ניכר כ"כ מעלת הקדושה כמו עתה

ואחזור לביאור הפסוק וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך כי הנה ידוע שהשעשוע והתענוג הגדול שבכל התענוגים הוא ענין השגת החכמה והשכל שהיא תענוג רוחני וכן בכל העולמות הרוחניי' אין שם שעשוע יותר מענין השגה כי זה כל ישעם וכל חפצם ועוד יש מין שעשוע אחד ברוחניי' להשפיע ולהטיב לזולת' ולרחם עליהם וכן להיפוך בקליפות שם הוא שורש ועיקר הסכלות ולא יחפוץ כסיל בתבונה וכבר ידוע שהדבר ניכר יותר מצד הפכו ממה שניכר מפאת עצמו והנה מבואר פסוק וראיתי אני וגו' ועוד נ"ל פירוש אחר כי הלא נבין גדר השגת החכמה והשכל ואיזה דבר יקרא בשם שכלי כי הנה העולה על הדעת בהשקפה ראשונה הדבר אשר יחייבהו השכל ויכריחהו לזה נקרא ענין שכלי ואיזה דבר שינגדהו השכל ואין השכל מסכים עליו לזה נקרא סכלות ושטות אבל קשה למה נכנה אותם בשכל ושטות כי מן הראוי לכנות אותם בשם אמת ושקר כי לפעמים איזה ענין אמיתי יושג לאדם בהשקפה ראשונה מבלי חקירה ועיון אבל שורש גדר ענין השכלי הוא אשר לא יושג לאדם בהשקפה ראשונה וצריך לחקור ולעיין אחריו ולהתחכם עליו ולהפנות מכל המחשבות ולא יחשב כ"א בענין השכלי ההוא וילטוש שכלו ואו יושג אליו הדבר ההוא אשר היא נעלם ממנו בתחלה וכשישיג את הדבר הנעלם יערב עליו מאוד ויהיה בעיניו בהשנה ההוא מתוקה מדבש ונופת צופים וישתעשע בה מאוד אבל הדבר אשר מושג לבני אדם בהשקפה ראשונה אף שאינם חכמים גדולים זה לא נקרא ענין שכלי כי פשוט גמור הוא לכל ונמשיל משל לראובן ושמעון ראובן הוא חכם גדול ועמוק ושמעון הוא פשוט וראובן שי בשכלי המצאה עמוקה אשר היתה נעלמת ממני בתחלה והשיגה ע"י השתדלות החקירה ועיון יערב לו כדבש למתוק וישמח בה וישתעשע בה ושמעון השיג בשכל ג"כ ע"י השתדלו' החקירה ועיון המצאה אחת פשוטה ויערב לשמעון ההמצאה הפשוטה ההיא וישמח בה כמו שראובן שמח על ההמצאה העמוקה מפני שההמצאה הפשוטה ההיא נעלמה מתחלה משמעון כמו שהיתה נעלמה ההמצאה העמוקה מראובן לכן בהשיגו אותה שמח שמחה גדולה וכשראובן משיג ההמצאה הפשיטה אינו צריך להשתדלות חקירה ועיון אבל בהשקפה ראשונה תושג אצלו ההמצאה הפשוטה ההיא ומושכל ראשון היא אצלו ולכן אינו שמח בהשיגו איתה מפני שלא נעלמה ממנו בתחלה ואינה חשובה בעיניו אבל שמעון הוצרך להתייגע אליה כי היתה נעלמת ממנו בתחלה לכן חשובה היא אצלו במאוד וכל מה שיצטרך אדם לייגע את עצמו להשיג איזה ענין שכלי ישמח בה מאוד כפי רבוי היגיעה שהיה לו כן תתרבה השמחה אצלו נמצא מי גרם ששמעון טעם בהמצאה הפשוטה טעם מתוק יותר מראובן זה לפי שהיתה נעלמת משמעון בתחלה מחמת סכלותו ושטותו ומראובן לא היתה נעלמת לכן לא טעם בה טעם מתוק וכמעט בעיני ראובן לא תקרא ההמצאה ההוא בשם ענין שכלי כי היא פשוטה אצלו מאוד וזה יאמר הכתוב וראיתי אני שיש יתרון וחשיבות ומתיקות לחכמה ומהיכן הוא בא המתיקות הזה ואמר מן הסכלות שהיה בתחלה נעלם ממנו מחמת סכלותו לכן מתוקה עליו אח"כ החכמה ועוד נוכל לפרש הפסוק וראיתי אני וגו' בענין אחר כי הנה יקרה לפעמים שאדם ילמוד בגמרא או באיזה ספר שיהיה ויקשה לו בדברי הגמ' קושיות עצומות ותמורות מחמת שלא עמד על פירוש האמיתי של דברי הגמ' ההיא והיה מפרש בה פירוש זר שלא כיוון בעל המימרא ההוא מעולם פירוש זה שהוא מפרש והדבר ידוע לאדם ההוא שדברי הגמ' בהכרח צריכין להיות ישרים ונכונים מאוד ולא יקשה על הגמ' אפילו קושיא אחת בהכרח צריך האדם ההוא לנטות מפירוש הזר שפירש בה וצריך לייגע את עצמו בדרישה וחקירה ועיון לבא על פירוש האמיתי של דברי הגמ' וכשיבא על פירוש האמיתי של דברי הגמרא ההיא ויראה שאפי' קושיא אחת מכל אלה הקושיות עצומות שהיה קשה לו בתחלה לא יקשה עתה ומזה יוכיח ויגזור בודאי שהפירוש שפירש עתה בודאי הוא פירוש אמתי והפירוש הראשון היה רחוק וזר מכוונת הגמ' מאחר שבתחלה הי' קשה לו קושיות עצומות רבות ועכשיו לא קשה כלל ועיקר וכל מה שיקשה לו בתחלה יותר קושיות עצומות ואח"כ בבואו על הפירוש האמיתי לא יקשה לו כלל יודע יותר על