עמוד העבודה קעט

נשמות לגבי אתוון) ונלע"ד ליישב כן דהלא נבין במה הם קול ודבור ב' בחי' וצריך לומר כי בהכרח ב' בחי' יש בדבור כמו באותיות והם בחי' אחת היא בחי' המשתנה ובחי' הב' היא בחי' המשתווה והנה הב' בחי' הללו בהכרח חלוקים זה מזה בבחינתם כרחוק מזרח ממערב כי זו היא בחי' המשתווה וזו היא בחי' המשתנה והנה בחי' המשתנה היא בחי' הברת אותיות שמשונו' בהברתן היא בחי' הדיבור והבחי' המשתווה היא בחי' הקול הנשמע ע"י דיבור אדם בחתוך אותיות ועם היות שאי אפשר להמצא קול בלא דיבור ודיבור בלא קול עכ"ז ב' בחי' הם בהכרח כמו שהסברנו היטיב ועוד נוכל להסביר שיתכן להיות במציאות בחי' קול בלא דיבור והוא מבטא אלף פשוטה בלי מלאה באית ל' ואות ף כמו שכתבו המדקדקים בספריהם שהברת האלף היא הברת קול פשוט היוצא מן הריאה המשותפת לכל האותיות ולכל התנועות כמ"ש בעל בנין שלמה בס' צוהר התיבה בתיבת האותיות אות ג' ואות ז' ע"ש כל דבריו היטיב מ"ש בשני אותיות הללו כי הדברי' הללו הם אמיתי' ומנוסים בנסיון אצל כל משכיל והנה הברת קול פשוט היוצא מן הריאה שהוא כדמות היולי המוכן לקבל כל מיני הברות אותיו' אלפא ביתא המשונים בהברתן והברת קול הפשוט ההוא הוא עצם הברת אלף כי באמת הברת אלף יכול לקבל בתוכה הברת כל האותיות והאלף בבחי' הדיבור היא כמו יו"ד בבחי' הכתיבה שהנה כשתכתוב נקודה קטנה על הנייר שהיא צורת י' תוכל להמשיך מנקודה ההוא איזה אות שתרצה כי הלא כל אות הוא מורכב מנקודות רבות והתחלת האות הוא נקודה אחת כמו כן הברת האל"ף היא התחלת הברת שאר האותיו' וסוף הברת שאר האותיות שכשתדבר איזה הברת אות שתרצה עד"מ הברת אות ב' בהכרח קודם הברת הב' יוצא מפיו הברת אות אלף ואחר הברת הב' יוציא ג"כ מפיו הברת אות א' ולא זו בלבד אלא אף בלא דיבור כלל יצא מפי האדם כמעט בכל רגע ורגע הברת אות א' שלא ברצונו כ"א בטבע האנושי כי כל נשימה ונשימה שינשום האדם הוא הברת אות א' ולא עוד אלא אף נשימות הבהמות דומה להברת אות א' שאין להם דיבור כלל אלא בחי' קול לבד שהוא עצם הברת אות א' והברת אות ה' תדמה להברת איש עיף ויגע אשר שבת וינפש בנוחו ממלאכתו וינשום נשימו' כבדות מאוד מרוב היגיעה הנה כל נשימה כבדה הוא הברת אות ה' אבל נשימה קלה ופשוטה היא. הברת אות א' ולסבה זאת היה קורא בן אשר מלת שתי שתים כמו אשתי אשתים בא' גנובה כמו שהביא בעל ספר צוהר התיבה בתיבת השוא אות א' ע"ש ועפ"י זה יתיישב ג"כ קושיא אחת כי הנה הובא בספרי המדקדקים ובס' צוהר התיבה או' ג' בתיבת האותיות שכפי טבע המבטא א"א לבטא שתי אותיו' דומות רצופות באר היטיב אם הראשונה בשוא נח והטעם לפי שמין במינו אינו ניכר כמו צללי שאם היתה הלמד הראשונה בשוא נח לא היה נרגש בקריאה ב' למ"דין אלא למד אחת היתה נרגשת בהברת צרי שהיא הברת למ"ד השני' או הלמ"ד הראשונה היתה נרגשת בהברת שוא נח ולמ"ד השני' לא היתה נרגשת בתנועת הצרי אבל הי' מושג לחוש שמע המבטא הברת אלף בצרי כמו צלאי או בהיפוך כמו צאלי וטעם כל זה לפי שמין במינו אינו ניכר וקשה אם הטעם הוא מחמת שמין במינו אינו ניכר מאי שנא בין אם אית הראשונה בשוא נח או בתנועה כמו שמצינו שש גג דד חח ואיך נרגשין ב' האותיות היטיב כשהם רצופים והלא מין במינו אינו ניכר אבל במ"ש למעלה כי האלף הברת קול פשוט היוצא מן הריאה אשר היא משותפת לכל האותיו' ולכל התנועו' והרי היא כאינן רצופים מפני הפסק הברת האלף ביניהם והרי הוא כאלו הי' כתיב שאש גאג דאד חאח ולכן ניכר היטיב האות השני כי אינו מתדבק ומתחבט באות חבירו שהוא מינו אבל הוא מתדבק ומתחבט בהברת אות האלף גנובה שביניהם שהוא אינו מינו ושפיר ניכר האות השני אחריו הנה התבאר שהברת האל"ף היא בחי' קול בלי דיבור והנה א"כ יתכן להיות התנועות נרגשות בלי אותיו' כי אם בקול בלי דיבור שהיא הברת האל"ף שאינה בכלל דיבור כלל והרי יכולין כל התנועות להיות נרגשות ע"י אות א' משא"כ להיפוך שהאותיות אינו יכולין להיות נרגשין בלי תנועות לכן אמרו בתיקוני' דנקודין לגבי אלין כנשמת' לגופא והנה אי' בכתבי המקובלים את הוא כנוי לשכינה שכולל' כ"ב אתוון מאל"ף עד ת' וזה יובן עפ"י הנ"ל כי הלא השכינה היא סוד דיבור כמ"ש לעיל ולכן ג"כ שמה העצם שהיא אדני נקרא והנה סוד הדיבור הוא כ"ב אתוון שמהם נתרכב הדיבור לכן כינוי שלה הוא את אבל קב"ה שהוא סוד קול לבד לכן שם הוי' ב"ה אינו נהג' כי הוא קול פשוט לבד כמן הבר' האלף לבד והרמז צורת האלף הוא יו"ד וא"ו יו"ד גי' כ"ו כמו שם הוי' ועם היות שבמקום אחר והוזכר כי כ"ב אותיות הם בקב"ה נ"ל כי הנה באמ' האותיו' רמוזים ברוחניו' העולמו' העליוני' הן צורתן ותמינתן והן מספרן והן הברתן וכמו שהביא בם הקדוש של"ה ז"ל בדף י"ג ע"א בבית אהרן בד"ה דע כי אותיו' הקדושו' והתיבו' כו' ע"ש דברי' עמוקים ומתוקים שהאריך שם דף שלם עד ד' י"ד ע"א עד ד"ה בית ישראל והנני משתוקק מאוד להעתיק כל לשונו מפני הצורך אליו גדול מאוד אך דוחק הזמן דחקני ואם יגזור ה' בחיים אראה להעתיק לשונו הזהב וברוך השם אשר הנחני בדרך אמת שכוונתי בהשג' שכלי הדל קצת ענינים אמיתים שהובאו בדבריו ואחשוב שתמונת האותיו' וצורתן רמוזים ברוחניו' קב"ה משא"כ הברת האותיו' וחתוך שלהן ע"י ה' מוצאו' רמוזים במלכו ואחשוב כי לכן נק' קב"ה תורה שבכתב