עמוד העבודה קנח

העליונים והם יורדות זרם ושטף מים רבים ומרחיצים כל אותן הכתמים והפגמים שפגם בכל בחי' ואותם המים שופכים נוטל הס"ס חלקי ואינו עולה לקטרג ומבואר הדבר יותר בס' החסיד בעל חסד לאברהם ז"ל וסוד הוידוי דע כי החוטא פוגם למעלה וגורם דין וחושך ופגם זה נאחז במקום העון כפי המדה שפגם החוטא וכפי שיעור עונו והמתודה חטאתו וחטאות כל ישראל גורם לטהר מדות עליונות ולנקותו באותו פגם ומוריד שפע ידוע מלמעלה ומעבירו ומטהרו כמ"ש נושא עון ועובר על פשע והוא מימי טהרה לרחוץ חטאת הפגם כמ"ש אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח בקרבה ואותן המים היורדים המה מזון וחלק הניתן לחיצונים ולכן נתקן הוידוי בא"ב כדי לטהר כל כ"ב אותיות התורה אשר פגם בחטאו ואשמו וז"ל זוהר פקודי היכל ז' ומההיא צלותא חילקא דסט"א פי' שנבדלה להתפרנס ממנה הוא כל אינון חובין והטאין דאידי עלייהו ונטיל לון לחולקי' מפני שהם חלק שמרים אל פרנסת החיצונים כמ"ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם ע"כ לשון הזהב הנחמד בעל חמדת הימים. גם הובא שם תיכף אחר הנ"ל וז"ל שם גם מסגולת הוידוי הוא לסלק מעליו כל המקטריגים ואין דינו מסור אלא ביד הקב"ה כי יאמר לו הוא ית' למקטרג מה תאמר לו יותר ממה שהוא עצמו מתודה ומפרש חטאיו ומודה ועוזב ירוחם עכ"ל והנה הוא כמודה בקנס ואפי' באים עדים אח"כ כגון עידי הקטרוג פטור הוא וגם דבר זה גדיל הוא מאוד מאוד במה שמסלק בוידויו כל המקטריגים מעליו ואין דינו מסור אלא ביד הקב"ה כמבואר אצלי במ"א בפירוש הפסוק מלפניך משפטי יצא עיניך תחזנה מישרים ובפירוש הפסיק חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע כלומר אפי' שהם בעצמם רשעים מ"מ אולי יצא מהם צדיקים וראוי שינצלו בזכות הצדיקים העתידים לצאת מהם כמו שאמרו רז"ל הטעם גבי עמון ומואב מפני ב' פרידות טובות העתיד לצאת מהם רות המואביה ונעמה העמונית וכן ארז"ל גבי שמעי בן גרא בזכות מרדכי העתיד לצאת ממנו ניצול וזה יאמר נא חלילה לך מעשית כדבר הזה להמית צדיק עם רשע כלומר בזה שתמית את הרשע תמית גם צדיק העתיד לצאת ממנו וזהו חלילה לך למה שאתה צופה עתידות להמית צדיק עם רשע וכן יש אצלי פי' אחר על זה הפסוק והו עולה בקנה אחד עם פי' פסיק מלפניך משפטי יצא וגו' והנה מבואר אצלי במ"א טעם נכון על מה שהקב"ה איני מעניש על מחשבה רעה מפני שעל זה לא יכול להיות שום מקטרג שאין מי שיודע מחשבה שבלב בלתי ית' וכשאין מקטרג הוא מוחל לנו לגודל רחמנותו ואהבתו אותנו ולכן כשאדם מתודה בבכיה עצומה וחרטה גמורה ועזיבה מוחלטת כל המקטריגי' בדילין ממנו וא"כ הקב"ה מוחל לנו והנה ראוי שיתעורר האדם לאהב' ישראל מאוד מאוד לקיים מצות ואהבת לרעך בשלימות מופלג והנה ענין מצוה של ואהבת לרעך כמוך אינו ענין שיאמר בפיו הריני אוהב כל ישראל ובלבו לא תהיה האהבה חקוקה ומצוייר' אלא עיקר קיום המצו' הנ"ל הוא שיציי האד' ויחקוק בלבו אהב' נפלאה לכל ישראל ודרך הציור יהי' כך כי הנה ידוע שיותר יחמול האדם על בנו האהוב ונחמד לו אלף פעמים יותר מעל עצמו כי יותר יחשוק האב לסבול רעבון משיסבול בנו ח"ו רעבון וכן ביותר הטובות האנושיות וכל זה הוא כמעט ענין טבעי כי הנה ידוע שתענוג הרוחני גדול מאוד מתענוג הגשמי וכן כאב הרוחני גדול מאוד מכאב הגשמי והנה כשישקיף אדם על עניני' הללו ימצא אמיתת' והנה תענוג הגשמי הוא כשיתענג במאכלים שמני' ומתוקים לחיך או במשגל ותענוג הרוחני הוא ענין נחת רות במחשבה לבד וישמח שמחה נפלאה והשמחה ההיא היא התענוג הרוחני ולעולם תענוג הרוחני יבטל תאוו' תענוג הגשמי עד"מ כשאדם אחד יהי' לו בן יחיד נחמד מאוד ומושל' בכל מיני השלמות ואח"כ מת הבן היחיד ההוא ובודאי צער האב הוא גדול מאוד ועי"כ יתענה האב ששה ימים רצופים משבת לשבת ושעה א' קודם ליל שבת יבשרו לו שבנו היחיד שהי' מת עכשיו חי הוא בודאי זה האיש שבע משמועה טובה הזאת יותר מתרנגול' פטומה ויין ישן וכל מיני תענוגים הגשמיים שבעולם והשמחה יגדל אצלו לאין תכלית ויחליף כח ממה שהי' חלוש מאוד הרי שתענוג הרוחני גדול הוא מאוד מתענוג הגשמי וכן כאב הרוחני גדול מאוד בכאב הגשמי כי יותר יצטער האדם בבוא לו צער רוחני ממחשבה בלבד כעין אותו הצער של האב שהזכרנו במות בנו יחידו יותר מאם היו מכים. אותו במקלות וברצועות ונמשל משל לאדם שיש לו ילד קטן שאינו יכול לדבר ולגלות תאוותו לא בדברי' ולא ברמיזה ולפעמים יבכה הילד ההיא מחמת איזה כאב שיש לו בראשו או בגופו ואביו לא הי' לו מעולם שום כאב גופני ובראו' אביו שבנו הילד בוכה מאוד מחמת כאבו אז מצטער אביו צער כפול ומכופל אחד שכאב הילד היא כאב גופני וכאב האב הוא כאב רוחני שהוא הצער שמצער על כאב הגופני של בנו ועוד אלו היה לפעמים כאב הראש לאב וזה הבן היה יכול להסביר ולגלות לאביו את כאבו ולומר לו שראשו כואב לו או הי' הצער הרוחני של האב במד' ובמשקל כפי שיעור וערך הכאב הגופני של הבן משא"כ כשאביו לא הי' לו כאב הראש מעולם א"כ מסתפק הוא בכאב בנו אולי יש לבנו כאב גדול למאוד עד שאם הי' לאביו כאב כזה לא היה יכול לסבול מרוב היסורין של זה הכאב ומכ"ש זה הבן שהוא ילד קטן ונמצא לפ"ז צער הרוחני של האב הוא יותר גדול כשאינו יודע שיעור יסורי וכאב בנו משאלו הי' יודע שיעור הכאב או אפי' הי' לפעמי' כאב הראש לאביו אך זה הבן אינו יכול לדבר