עמוד העבודה קמה
Amud haAvodah 145 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →מבין המצאה שכלית מתראה בחי' מהותה בבחי' שכליותה וכבר הסברתי לך פעמים רבות מהות הנשמה אינה אלא כדמות המצאה שכלית שאדם ממציא בשכלו ואם יקשה לך האיך אפשר שכאשר יתפשט כח השכלי באדם חיות והרגשה אומר לך אני תשובה וליטעמיך שהוא עצם חיוני איך ישכיל האדם שכליות עמוקות ע"י עצם חיוני וע"כ צריך אתה לומר שבעצם חיוני הזה יש בו כח שכליי כמו כן אני אומר לך שבעצם שכלי הזה המתפשט בגוף יש בו כח חיוני ולעולם כל עיקר מהות הנשמה אינה אלא שכלית ועוד כמו שלא תוכל להשיג עצם חיוני לדעת מה מהותו כמו כן לא תוכל להשיג מהות עצם השכלי ועוד כי יותר אתה יכול להשיג מהות עצם שכליי ממהות עצם חיוני כפי מה שהסברתי לך שהוא כעין המצאה שכלית שיחדש האדם כמו כן ממש מהות הנשמה ממש אלא שמהות הנשמה אינה מושגת לחוש הראות כי עיני בשר הגשמיים לא יוכלו לראות ענין רוחני אלא מהותה מושגת לנו בשכלינו כי מצא מין את מינו שהיא ג"כ שכלית והנה המצאה שכלית אשר יחדש אדם ג"כ אינה מושגת לחוש כ"א לשכל כי אף אם ראובן יסביר לשמעון המצאה אחת הרי תושג ההמצאה ההיא לחוש השמיעה של שמעון או אם ראובן יכתוב ההמצאה ההיא על הנייר לשמעון הרי שמעון ישיגנה בחוש הראות זה אינו דאינו מושג לחוש רק הדברים ההם שההמצאה ההיא מוסברת על ידם הם מושגים בחוש הראי' או בחוש השמיעה אבל עצם הציור השכלי אינו מושג לחוש כ"א לשכל כי הלא אם יסביר ראובן לשמעון איזה המצאה שכלית ע"י דברים היוצאים מפה של ראובן ושמעון ישמע אותם עכ"ז לא יצוייר ענין השכלי ההוא במוח שמעון אם לא ישים לבו אל פנימית וציור שכליי שבדברים ההם ויכין את עצמו ללטוש שכלו לכך להבין ציור השכלי שבדברים הללו עם היות ששמע אותם מפה ראובן עכ"ז לא תועיל שמועתו (כלל) להבנת ציור השכלי כי אם לבחי' הדברים בעצמם בהפשיט ענין ציור השכלי מהם ולא יהי' הפרש אצל שמעון בין פרשת אלה הדברים ובין דברים אשר ידבר משוגע אחד אשר אין ציור שכליי כלל בדברים ההם ואין להם חיבור וקישור כלל אבל כאשר שמעון ישים לבו ומוחו וילטוש שכלו לדברים אשר ישמע מפה ראובן אז יבין היטיב ציור השכלי שבדברים ההם ויוחקק הציור ההוא במוח שמעון כמו במוח ראובן הרי לפניך שהציור השכלי אינו מושג לחוש כ"א בשכל הוא מושג והציור השכלי הוא כעין נשמה לאותן הדברים שהציור השכלי ההוא מוסבר על ידם לשמעון והדברי' ההם הם כעין גוף לציור השכלי שבדברים ההם והציור השכלי ההוא המתפשט בדברים ההם נתן חיות וקיום וחזוק והמשך ראוי ונכון והמלות הם דבוק אחד בחבירו כמו איברי אדם שדבוקים אחד בחבירו בקשר אמיץ וחזק והנה זהו כל עיקר חיות של הדברים ההם כי בחי' הרגש ועניני חוש לא יצדק בדברים מפני שהדברים אין להם תפיסה ממשיית בידים רק כל עיקר חיותן של הדברים ההמשך והדבוק והחזוק של המאמר משא"כ המדבר דברים שאין להם ציור שכלי כלל ועיקר ואין להם שום שייכות וקשור ודבוק זה בזה והוא כמו שמדברים המשוגע אותן אותן הדברים הם באמת כגוף בלא נשמה והדברים בעצמם הם דברים מתים כי אין בהם שום חיות ועפ"ז תבין היטיב כמה פסוקים שמכנים דברי תורה בשם חיים כמו כי חיים הם למוצאיהם וכדומה יש פסוקים לאלפים ולרבבות בתורה נביאים וכתובים וכמה מאמרים בתלמוד בבלי וירושלמי ומדרשים המכנים בשם חיות לדברי תורה והנה מזה תבין מ"ש המקובלים כי כשאדם לומד דברי תורה בורא מלאכים ע"י קול ודיבור והבל שבדברי תורה הללו והנה ע"י הדברים בעצמם בורא גוף המלאך וע"י הדיבור והקשור וההמשך והבנת המאמר או ציור השכלי אשר בהם בורא נשמת המלאך והנה ענין ציור השכלי כמו שהוא נשמה לדבור של דברי תורה כן היא נשמה לקול או להבל של ד"ת והנה המלאך שגופו נברא בקול או בהבל ג"כ נשמתו ענין הציור השכלי כי הציור השכלי משותף הוא לכל הג' בחינות שהם קול ודבור והבל וכמו שהנשמה מקנה בגוף ענין שמחה כן נשמת המלאך מקנה בגוף המלאך ענין שמחה כי השמחה בדבר שבקדושה הוא ענין עצמי וז"ש רז"ל בן עזאי שהדברים היו שמחים כנתינתן מסיני כלומר שגוף המלאך הנעשה מדבריהם הי' שמח מאוד וכן תבין מזה כמה מאמרים לאין תכלית כי עיקר גדול הסברתי כאן בעזה"י
ועתה אגיד לך הקדמה אחת אשר על ידה תבין ענין המוזכר בספרי המקובלים שיש אורות וכלים בי"ס אורות הם הנשמות של הספירו' והכלים הם גופי הספירות והכלים של עולם העליון הוא אור וצורה בערך עולם שלמטה ממנו ידוע תדע נאמנה כי ד' מינים הם כוללים כל הנמצאים שבעוה"ז והם דצת"מ דומם צומח חי מדבר וכל א' מהם מורכב מד' יסודות ארמ"ע אש רוח מים עפר ובכל אחד מדצח"ם יש חומר וצורה שהם גוף ונשמה והנה הדומם החומר שלו הם הד' יסודות והצורה היא הכח המחבר הד' יסודות ומערבן וממזגן עד שהפסידו כל אחד מד' היסודות צורתו הפשוטה ושבו עצם אחר חדש ואינו ניכר כל יסוד בפני עצמו עד"מ העיסה מורכבת מקמח ומים ואינו ניכר בו לא צורת קמח ולא צורת מים והפסידו הקמח והמים צורתן בעיסה ושבו עצם אחר שהוא צורת העיסה והצומח החומר שלו ג"כ הם הד' יסודות כמו בדומם אלא שנתוסף בחומר שלו עוד בחי' נוספת על בחי' החומר של דומם והיא כח המחבר והמערב הד' יסודות שהם בדומם בחי' צורה ובצומח הבחי' הזאת בכלל חומר היא נחשבת וצורת הצומח הוא כח הגידול והצמיחה אשר