עמוד העבודה קכט

של נשמתו ואם הי' יכול לידע איכות ההשגה ההיא שוב לא היה צריך למירוק כלל אך לאחר שיתמרקו ויתעדנו מזיו ההשגה העצומה יחשבו אלו היינו יודעים איכות ההשגה ההיא כמו שאנו יודעים עתה היינו מקבלים על עצמנו באהבה רבה יסורי גיהנם כדי לקבל טובה גדולה כזו והמשל בזה לאיש אחד שנולד לו בן והוא חלוש מאוד משעת לידתו והבן הוא משכיל מאוד אבל מ"מ אינו יודע מעלת הבריאות על החלישות כי מעולם לא טעם מעלת הבריאות והרופאים אומרים שישיג הבריאות ע"י שתיית עשב מר מאוד והנה הבן ההוא אם היה טועם פעם אחד טעם הבריאות וממילא הי' מבין מעלת הבריאות כי הוא איש משכיל מאוד הי' רוצה לשתות העשב מר בחשק גדול אך מחמת שלא טעם טעם הבריאות מעולם לא רצה לשתות העשב מר עד שיהיו כופין איתו בעל כרחו ופתחו את פיו שלא ברצונו ושפכו לתוך פיו העשב המר ההוא והבן נעשה ע"י זה בריא וחזק ואמר אלמלא ידעתי מקוד' שאבא למעלה גדולה הזו לא היו צריכין לכוף אותי נמצא אז הוא מבין למפרע שעשו לו טובה גדולה במה שהיו כופין אותו כמו כן הרשעים לאחר מירוק גיהנם ויתעדנו מזיו ג"ע ישיגו ויבינו הטובה הגדולה שעשה להם הקב"ה במירוק שהמירוק ההוא אינו נחשב לצער כלל נגד התענוג הגדול אשר א"א לקבלו בלתי המירוק ואז משיגים איך הקב"ה טוב ומטיב בתכלית הטובה ומשבחים ומודים לבורא ית' על זה מה שאין הצדיקים יכולים לידע בעצמם טובת הקב"ה לברואים כי לא טעמו טעם היסורים של גיהנם ומחשבין על הרשעי' אולי קבלו מרירות רב ועצום אשר הטובה שמשיגים אח"כ אינה נחשבת לטובה נגד מרירות היסורין אך כאשר שומעים השבח לבורא ית' מן הרשעים גם הם מאמינים לרשעים אבל מעלת הטובה ההיא של היסורין שקדמו אינם יכולין הצדיקים להשיג על בוריו כמו הרשעים וז"ש גדול שכר העולה מגיהנם וכו'. קונטריסים לחכמת את בעזה"י וית' ארשום לי למזכרת עיון ענין אחד עמוק עמוק והאל הבוחן סרעפי לבבי ישפיע על ניבי. להעלות בכתבי. את אשר עם לבבי. בפנים מסבירות. מדובר נכבדות. ענינים עמוקות. וצפונות בלבבות. וזה החלי בעזר צורי וגואלי

הנה ידוע ומפורסם הקדמה אמיתית ומקובלת שענינים הרוחניים אינם תופסים שום מקום ואפילו כגרגיר חרדל אינה תופסים מקום ודבר זה קשה לצייר מציאות ענין אחד שלא יהי' תופס מקום כלל ועיקר ועכ"ז יהא לענין הרוחני מציאות חזק וגמור, ובעל שומר אמונים בויכוח שני דף מ"ב ע"א התעורר על זה בסימן מ"ו וז"ל שם איך יתכן שהרוחניים לא יהיה להם מקום כי אנה יעמדו בעמדם אם הם באפס מקים והיכן יעלו וירדו בהתפשטותם ובהסתלקית אם אין שם מקום והרי כל החכמה הזו סובבת על ב' קוטבים הללו של עליית ספירה בספירה והתלבשות וירידת ספירה בספירה עכ"ל בעל שומר אמונים. והגם שתירץ שם ע"ז עדיין לא יצא ידי חיבתו וקיצר במקום שהיה לו להאריך. ועתה שמע נא ודע לך כי ענין מהות הרוחניים א"א להיות מושגים לחוש ואינם מושגים אלא בשכל כי ענינים הרוחניים הם שכליים פשוטים וכמו שהגוף שהוא ענין גשמי וגופני מושג לחוש מפני שהחוש הוא ענין גופני כמו כן ענין הרוחני הוא עצם שכלי ולכן אינו מושג אלא בשכל וכמו שהאדם נבון ומשכיל ממציא לפעמים המצאה שכליית מחודשת אשר בתחל' היתה נעלמת ההמצאה ההיא וענין השכלי ההוא והנכון ההוא השכיל בשכלו והוציא ההמצאה ההיא מתוך הקדמות פשוטות ידועות ומפורסמות אלא שאדם אחר שאינו משכיל כמוהו לא ידע לחבר אלו שני הקדמות לאחדים להוציא מהם ההקדמה השלישית המושכלת ויוצאת מחיבור ב' הקדמות הקודמת משא"כ האיש המשכיל השכיל בשכלו וחיבר אלו השני הקדמות הידועות ומפורסמות לאחדים והוליד מהם בשכלו תולדה שכליית והתולדה ההיא אין ספק שהיא נקראת ענין שכלי ויש לתולדה ההיא מציאות חזק ועצום ואמיתת מפני שהתולדה ההיא מיוסדת על אדני ההקדמות האמיתיות המפורסמות וכל מי שהוא משכיל לא יכחיש האמיתית של התולדה ההוא זולת מי שאין לו השגה כלל לא יאמין היות התולדה ההיא אמיתיית כי אינו יכול להשיג בשכלו איך תתחייב התולדה ההיא מחיבור ב' ההקדמות הידועות אצלו אבל לא מפני שהטפש הזה אינו משיג אמיתית מציאות התולדה ההיא ואינו מודה על אמיתותה ומציאתה יכחישו המשכילים אמיתת מציאת התולדה ההיא מפני שהמשכילים מודים ומעידים על אמיתת מציאות החזק והעצום של התולדה ההוא. ואביא לך משל אחד כאשר הוגד לי ענין שכלי שהוציא אדם נבון ומשכיל תולדה שכליית מב' הקדמות ידועות שהאדם הנבון ההוא מידי עברו פעם אחד דרך יער גדול באורך ורוחב מאוד מאוד עד שלגודל היער ההוא אין מספר לאילנות שבתוכו כי ודאי יש יותר מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות אילנות בתוכו ועל כל אילן ואילן יש עלים באילן אחד עלים מרובין ובאילן אחד מועטין אבל אין שום אילן בכל היער שלא יהי עליו עלים כלל אפי' עלה אחת כי לכל הפחות יש על האילן הפחות והמועט עכ"פ עלה אחת לפחות וזה ג"כ ידוע ומפורסם אצל כל מי