עמוד העבודה קכב

כי הנה כבר בארנו כמה פעמים מהות הרוחניי' שהם ענינים שכליים עמוקים זה מזה לאין תכלית עד כי תגיע להארה הנובעת ממקור עצם אור א"ס שהיא שכל עמוק בב"ת עמוק עמוק מי ימצאנו זולת בעל הרצון ישתבח שמו לעד והנה כאשר חפץ המאציל להאציל כלי א"ק צמצם ההארה ההיא של תהיה עמוקה כ"כ כבראשונה אלא תהי' במדרגת כלי א"ק ואחר שנתגלה כלי א"ק החזיר האור דרך קו לתוך כלי א"ק והאור שנתפשט בפנימית א"ק לא הי' ע"י צמצום גדול כ"כ כמו הווית כלי א"ק שהיתה ע"י צמצום גדול יותר מצמצם ההארה לצורך אור וצורה של אדם קדמון וזהו ענין חזרת האור דרך קו וא"כ המקום שנשאר פנוי באמצע לא לבד הי' פנוי מבחי' אור הגדול הבב"ת אלא אף מבחי' הקו שהוא אור פנימי של כלי א"ק הי' המקום פנוי כי גם איתה הבחי' של הקו נתצמצמה כי אם לא היתה מתצמצמה לא היה נתגלה בחי' כלי א"ק אבל מבחי' מדרגת כלי א"ק לא הי' המקו' פנוי כי נשאר אור מהארה ההיא בבחי' מדרגה כלי א"ק ואח"כ המשיך בפנימיית כלי א"ק אור מצומצם ג"כ דהיינו שלא יהי' מדרגת ההארה כמו שהיא אלא במדרגת קו כי יותר מזה אין יכול לסבלו וא"כ זהו כוונת שאלת האריז"ל מאחר שאח"כ המשיך אור כשיעור קו למה צמצם בתחלה האור כ"כ עד שלא תהיה אפי' במדרגת קו לא הי' לצמצם אלא ממדרגת הארה כמות שהיא למדרגת הקו כיוון שבלאו הכי עתיד להחזירו אח"כ לתוך כלי של א"ק ומתרץ שם ע"ז בפ"ב מס' מבוא השערים וז"ל התשובה בזה מבוררת כי הנה טעם הצמצו' הזה כדי להסתלק מן המקום ההוא אור א"ס ועי"כ יוכלו הכלים של א"ק להצטייר שם וכו' ולכן כיון שכוונת המאציל הי' להתחיל מכאן התחלת הכלים לכן סילק כל האור למעלה כי הנה הסבה שאין הדינין והכלים נרגשים בא"ס הטעם הוא כי מרוב האור ההוא מתבטלין וא"כ אם אור הא"ס הי' נשאר שם בסוד א"פ ואור מסבב לא הי' הכלים מתהווים בינתיים והיו מתבטלין מרוב הארה ההיא אמנם אחר שכבר נתהוו הכלים ונצטיירו שם אף אם יחזור להא"ס דרך הקו ההוא לא יתבטלו כיון שכבר התגשמו והקרישו עכ"ל ספר מבוא השערים בפ"ב ושם בס"א כתב וז"ל ונמצא כי הצמצום הזה הוא כדי שיוכלו כלים של א"ק להתגלות כי האור מבטל הויות הכלי שהוא עב וחשוך מן האור ואח"כ בעת חזרת קו של אור א"ס להתלבש בתוכן אז חזר האור דעצמות א"ק ונתלבש תוך הכלים שלו ונשאר בבחי' עצמית וכלים עכ"ל מבוא השערים בפ"א. כללא דמילתא שלא תבין מ"ש האריז"ל שהמקום ההוא נשאר פנוי שיהי' הכוונה פנוי לגמרי אלא הכוונה שהי' פנוי מאור א"ס הגדול הבב"ת ר"ל אור ההארה הנק' רצון בפי הרמ"ע הצומחת מבעל הרצון ואפי' ממדרגת קו הי' המקום ההוא פנוי אבל הי' נשאר האור ההוא במדרגת כלי וכן כתוב בס' שפע טל בפ"א משער ששי דף מ"ח ע"ש וז"ל הגם כי הי' המקום פנוי לא פנוי ממש ח"ו כי נשאר שם רושם אור א"ס רק שנק' פנוי בערך מה שא"ס ב"ה צמצם חוזק אור עצמות א"ס ב"ה מהמקום ההוא והעלים והסתיר חוזק אור עצמותו שלא יהיה כתוקף וחוזק אור עצמות א"ס עכ"ל השפע טל וכ"כ בס' שומר אמונים שאין נמנע אצל הא"ס לצמצם כחו לברוא העולם הזה מבלי המדרגות האמצעיות אע"פ שא"ס הוא בלי גבול ותכלית עכ"ז יש לו כח בגבול ר"ל שיוכל לצמצם כחו להמציא נמצאים בעלי גבול

מט ועתה נבאר בעזה"י מהות הקליפות והנה ממה שבארנו מהות הרוחניים הקדושים נבין בהיפוך מהות הקליפות כידוע שהקליפית הם בתכלית ההיפוך מן הקדושה והנה הבננו מהות הרוחניים הקדושים מכח ענין אחד רוחני הנמצא בנו והיא הארה שכליית הנמצאת אצלינו שאנו משכילים המצאות שכליות מתוקות ועמוקות ומן ההארה ההיא נשכיל עצם האור שלנו שההארות השכליות שלנו ניבעי' וצומחים מן עצם אור ההוא המבהיק הרבה יותר מבהיקות הארת שכלנו כמו שאנו רואי' באור הגשמי שעצם אור השמש מבהיק הרבה יותר מבהיקו' הארתה הזורחת ומתפשטת על הארץ וההשגה ההיא עצמה שאנו משיגים עצם אור של הארת שכלינו ע"י משלש עצם אור השמש והארתה הזורחת על הארץ ההשגה ההיא בעצמה היא ג"כ הארה שכליות הנמשכת מעצם אור שלנו שהיא הנשמה המאירה לנו באו השכל כדי שנוכל להכיר ולהבין מציאות' ומהותה אע"פ שאין אנו יכולין להשכיל מהותה על אמיתת כמו שהיא משגת אמתת מהותה בהיותה מופשט מן הגוף לפי שעתה היא מלובשת במסך מבד שהוא הגוף שלנו ואינה יכולה אף להשכיל אמתת מהותה בעצמה עכ"ז משכלת היא שעצם אורה ה ענין שכלי מבהיק יותר הרבה מהארת' המתפשטת ממנה ושיעור בהיקותה אינה יכולה להשכיל ע זולת בהיותה מופשטת מן הגוף שאז אינה מלובש במסך מבדיל ואז השגתה ברורה וחזקה וה בהיפוך מזה נבין מהות הקליפות הנה כמו שב הגשמי יש הפך והוא החשך כמו כן באור הרוח יש ג"כ היפוך והוא חושך רוחני והנה שעשינו הבדל וסימן בין מלת אור ובין מלת ה כמו כן נעשה הבדל וסימן בין מלת חשך ובין חשיכה כי חשך הוא עצם הדבר החשוך שהחשיך נמשכת ממנו והוא כשעצם החשוך הוא עומד ב דבר המאיר וחוצץ בפניו אז נמשכת החשיכה א ואין מתפשט שם הארת עצם האור ההוא א שתראה חדר שאין בו חלונות כלל לשיתפשטו ו האור דרך שם והרי החדר ההוא חשוך מפני שכן הבית הם עצמיים חשוכים ומבדילים וחוצצים א איר השמש והנה כמו שיש הפרש בין עצם אור השמש ובין הארתה המתפשטת ממנה כי עצם אור השמש האחוז בעצם השמש המלוטת הוא מאיר ומ