עמוד העבודה קיד

גדול' ובתחלה אסביר לך ענין כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום הנה כשכתר האציל את החכמה נשאר בחי' חכמה בכתר ג"כ ולא חסר ממנו כלום בי הוא כמדליק נר מנר ולא תבין שבחי' חכמה הנשארת בכתר היא בחי' פרטיית מונחת בפני עצמה בכתר כדי שנוכל לרמוז עלי' בהיותר גניזה בכתר לומר שזו היא בחי' חכמה הגנוזה בכתר והשאר הוא בחי' אור עצם הכתר העודף הרבה על ספירת חכמה לא תבין כן שא"כ יהיה ב' בחינות בכתר דהיינו בחי' עצמו ובחי' חכמה הגנוזה בו:

והנה כל המקובלים הסכימו שכתר עליון הוא שכל פשוט בתכלית הפשיטות ובתכלית האחדות אלא הכוונה שבחי' חכמה הנשארת גנוזה בכתר היא עם הכתר באחדות עצום ונמרץ עד שלא יצדק שם לומר שהם ב' בחינות דהיינו בחי' אור הכתר עצמו ובחי' חכמה הגנוזה בו אלא הכל היא בחי' אחת אור כתר אחד פשוט ושם בגניזת החכמה בכתר אין שם חכמה עלי' אלא שם כתר כי שם הוא עצמו' הכתר ממש לא כמו בחינתה שמחוץ לכתר דהיינו מציאותה העצמי החזק בפועל ממש. ואמשיל לך משל ע"ז שתבין היטיב מאמרינו שבחי' חכמה הגנוזה בכתר היא באחדות עצום ונמרץ עם אור הכתר עצמו הנה בדברי הפילוסופים נזכר ענין הרכבה שכניית והרכב' מזגיית הרכב' שכניית היא עד"מ שיש כאן טבלא אחת צבוע בשני מיני צבע צבע לבן וצבע אדום דהיינו חצי טבלא צבוע בצבע לבן וחצי טבלא צבוע בצבע אדום ונאמר גוון הטבלא הזאה מורכב' משני מיני צבע לבן אדום וזאת היא הרכבה שכניית ששני מיני הצבע אינם ממוזגים ומעורבי' כלל אלא כל אחד שוכן בפני עצמו ולפיכך תקרא הרכבה שכניית לפי ששוכנים זה אצל זה אבל אם יתערבו שני מיני הצבע לבן ואדום היטיב שיהיו ממוזגים ומעורבים מאוד כעיסה המורכבת מקמח ומים יפסד גוון הלבן צורתו הראשונה וגוון האדום יפסד ג"כ צורתו הראשונה שהיא מראה אדומה ונתהוה מהם מין צבע אחר ממוצע בין צבע לבן וצבע אדום שאינו לבן כ"כ ואינו אדום כ"כ וכשצובעין את הטבלה בגוון הזה המורכב מצבע הלבן והאדום נאמר שגוון הטבלא הזאת מורכב משני הגווני הרכב' מזגיית לפי ששני מיני הצבע נתמזגו ונתערבו מאוד היטיב. והנה הבאתי לך משל גשמי וממנו תעלה במעלת השכל שתשכיל ענין אחדות עצום ונמרץ על בחי' חכמה הגנוזה בכתר עם אור הכתר עצמו שהיא ע"ד הרכבה מזגיית שכתבנו שזהו גוון אחר ואין ניכר בו צבע הלבן ולא צבע האדום כן בכתר הזה לא נוכל ליתן בו חלוק והפרש בין מציאות אור הכתר לבחי' חכמה הגנוזת בו כי הכל הוא בחי' אחת והוא בחי' אור כתר פשוט בתכלית הפשיטות ובתכלית האחדות ואין שם בחי' שניות [שונות] ח"ו כלל לגמרי נאכל. לא תדמה לגמרי ההבנת המשל לתבנת הנמשל כי הבנת המשל היא הבנה גסה והבנת הנמשל היא הבנה דקה (והשכלת המשל הוא יותר דק) ואין כוונת המשל להמשילו ולדמותו לגמרי אל הנמשל אלא המשל הוא מבוא ונתיב אל השכל האנושי שיוכל השכל לתפוס בשכלו הבנת הנמשל אבל קודם הבנת המשל אין לשכל האנושי שום תפיסה בהבנת הנמשל ואחר שתבין הבנת הנמשל תוכל להשליך המשל מנגד אחרי שמצוייר בשכלך אמתת הבנת הנמשל והמשל הוא כעין כלי ובית יד והבנת הנמשל על אמיתות הוא כעין נשמה ואור אל המשל והנמשל מתלבש בתוך המשל כי הנמשל בלא המשל א"א להבינו לדקותו ולגודל אורו עד שיתלבש במסך ולבוש שהוא המשל ואמשיל לך בסימן ל"ו ועוד משל יותר דק שתוכל להבין יותר היטיב ענין אחדות עצום ונמרץ רק הבאתי המשל הזה. בכוונה שנוכל להשכיל מענין המשל הנ"ל כמה השכלות דקות

לו ואמשיל לך עוד משל אחד להבין יותר היטיב ענין אחדות עצום ונמרץ הנה כבר הודעתיך שמהות הרוחניים הם ענינים שכליים ושעל פי הרוב אביא משלים מהשכלות אנשיות שהם הופעת הארת עצם אור הנשמה וההשכלות המה הארה המתפשטת מעצם איר של הנשמה כמו הארת השמש המתפשטת מעצם אור גדול אשר בתפוח כוכב השמש והמשל בזה לראובן שהוא חכם מופלג משכיל עמוק וכל זמן שראובן הזה מתפשט בשכלו להשכיל השכלות לעולם ישכיל השכלות עמוקות מאוד כפי רוחב הבנתו ועומק שכלו ולעולם לא ישיג בשכלו השכלות קלות ופשוטות אשר חכם פשוט יכול להשכיל אותם בכח שכלו שאינו עמוק וכשירצה החכם הגדול להשכיל בשכלו השכלה קטנה ופשוטה יצמצם כח שכלו ולא יתפשט בשכלו על כל גדותיו ואז ישכיל השכלה קטנה ובלי צמצום כח שכלו לא ישיג השכלה פשוטה כ"א עמוקה ונמשיל משל השכל' קטנה מאוד אשר מבחינים בה את הילדים בעלי ג' וד' שנים עד"מ כשיש חור אחד בחלון שניטל משם הזכוכית ורוצים לסתום זה החור נוטלין זכוכית אחר מחור אחר שבחלון ההוא וסותמין זה החור ושואל התינוק מה הועילו בזה שסתמו את החור שלמטה בזכוכית של חור שלמעלה א"כ יהיה פתוח החור שלמעלה והנה התינוק השואל כך יש לו השכל' מועטת אע"פ שאצל חכמים גדולים פשוט גמור הוא מאוד שאינם צריכין לדבר הדבר הזה כלל עכ"פ השכלה מיהו מקרי ואצל החכם הגדול כמעט לא יכונה בשם השכלה כלל מרוב פשיטות הענין אצלו והנה התינוק השואל שאלה הנ"ל יש לשכלו גבול שאינו יכול להשכיל כ"א השכלה קטנה כזאת וכדומה לה אבל עמוקה קצת יותר אינו יכול להשכיל והחכם הגדול שהשכיל השכלה עמוקה ודאי הוא כי בכח שכלו ג"כ להשכיל השכלה קטנה וק"ו הוא כי ישנו בכלל מאתים מנה והאם אמור יאמר שיש בכח שכל החכם הזה ב' כחות כח אחד להשכיל ההשכלה עמוקה וכח אחד להשכיל השכלה פשוטה לא כן הוא אלא כח שכלו הגדול הוא כח אחד