עמוד העבודה קיג

כוונת הא"ס לברוא יותר ממציאות כל העולמות הקדושים והנוראים ולמה ימנע הא"ס הטוב והמטיב מלהיטיב לכל אלו העולמות להמציאם אשר מציאותם הוא יותר טוב מהעדרם ויכירו וידעו גדולת הא"ס אף שאינם יכולים להשיגו על אמיתתו מ"מ ישיגוהו אפס קצת מגודל רוממותו הבב"ת וזהו תורף תשובת בעל שומר אמונים. וקשה עתה לכאורה א"כ היה לו לא"ס להמציא עוד יותר ויותר נמצאים שיטיב להם ג"כ מטבע הטוב להטיב בכל מה דאפשר אבל באמת גם זה לק"מ דע שכמו שאין הפרש בין א"ס לכ"ע אלא כהפרש שבין עלה הקדומה בהחלט לעלול הראשון כמו כן אין הפרש בין מציאות הכתר למציאות החכמה אלא כהפרש שבין עלה לעלול כי הכתר האציל את החכמה בכת הא"ס שהשפיע הא"ס בכתר להאציל את החכמה והנה הכתר האציל את החכמה בתכלית השלימות היותר אפשרי מה שהחכמה יכולה לקבל כי מטבע הטוב להיטיב מאוד אבל ודאי חכמה ירדה הרבה ממדרגת הכתר לפי שהכתר הוא עלה וסבה לחכמה והחכמה היא עלולה מכתר ולעולם א"א לעלול להתדמות לעילתו אבל כל עלול ירד הרבה מאוד ממדרגת עילתו כמ"ש האריז"ל בס' מבוה"ש כל אור נקרא א"מ לבחי' עולם שלמטה ממנו עיין במבוא פתחים דף ס"א ע"א באות אין סוף ע"ש ולעולם כל עלול אינו יכול להשיגו את עילתו על בוריו אלא אפס קצהו אבל את עצמה משגת היטיב על בוריי' ולפיכך נקר' כל עלה לגבי עלולה א"מ לפי שקצר כחו מלהשיג את עילתו וכן כשהחכמה האציל את הבינה האצילה ג"כ בתכלית השלימות היותר אפשרי מה שהבינה יכולה לקבל וכן הן כל הספירות וכל העולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו בתכלית השלימות היותר אפשרי מה שהם יכולים לקבל עד שלא יצדק לשאול היה לו למאציל להאציל עוד ספירה אחת בין כתר לחכמה דלפי מ"ש אין מקום לשאלה זו דהנה חכמה נאצלה בשלימות היותר אפשרי וא"כ א"א להמצא מדרגה שיהיה נמוכה מכתר וגבוה מחכמה וכן בין כל שני ספירות הסמוכות זו לזו כמו כתר וחכמה או חכמה ובינה או בינה וחסד א"א להמצא מדרגה ממוצעת ביניהם לפי שכל עלול דומה אל עילתו בכל מה דאפשר אבל מ"מ כל עלול ירד הרבה ממדרגת עילתו וכן כל מה שמשתלשל מעיל' לעלול מתעבה ומתגלה האור יותר עד כי מרוב ההשתלשלות הגיע הדבר אל הגבול והגשמות ולפ"ז אין לשאול למה לא הרבה המאציל עוד נמצאים להיטיב להם שא"א להיות יותר נמצאים ממה שהם עתה דהא בין כל שני מדרגת א"א להמצא עוד מדרגה ממוצעת אפילו בין מדרגה התחתונה שברוחניית ובין מדרגה עליונה שבגשמיית א"א להמצא מדרגה ממוצעת ואין לשאול ג"כ היה לו להאציל עוד ספירות שוות לאלו שהאציל ולהטיב להם ג"כ שמטבע הטוב להיטיב התשובה בזה כי א"א לב' ספירות שיהיו שוות במדרגה דא"כ במה יבדלו זה מזה להיותם נקראים שנים כי הנה המספר הנופל בספירות אינו אלא מצד שמדרגותן אינם שוים ושפיר יצדק לומר שהם עשרה מיני מדרגות אבל אם יהיו שווים במדרגה לא יפול עליהם ענין המספר כלל בשום צד כי בשלמא בדבר גשמי שפיר נופל המספר אפילו אם הגשמיים שווים ודומים זה לזה ממש מ"מ שפיר נופל בהם המספר מצד האויר המפסיק ביניהם וכל גשם אחד הוא גוף בפ"ע מה שאין שייך לומר כן ברוחניים שאינם תופסים שום מקום לא יפול בהם מספר אם לא מצד שינוי מדרגותן אבל אם הרוחניי' יהיו שווים במדרגה במה יפרדו זה מזה להיותם נספרים במספר. המשל בזה כשאדם אחד יאמר לחבירו איזה המצאה שכליית שני פעמים האם אמור נאמר שהגיד לחבירו שני המצאות שכליות כי באמת המצאה אחת היא אלא שאמרה לחבירו שני פעמים וכן הוא ממש בנדון דידן כפי מה שהסברנו שמהות הרוחניים הם עצמם שכליים ונינקוט בספירה אחת למשל וממנו תבין בכולם המשל בזה כשכתר האציל את החכמה האציל' בתכלית השלימות היותר אפשרי לה לקבל ואם היה הכתר מאציל עוד ספירות חכמה אחרת והיתה ג"כ בתכלית השלימות היותר אפשרי לה לקבל א"כ תהיה ספירת חכמה השני דומה ממש לספירת חכמה הראשונה וא"כ במה יבדלו זה מזה להיותם נספרים במספר שנים ואם היה הכתר מאציל ספירת חכמה השני' נמוכה מעט מספירת חכמה הראשונה א"כ הרי ע"כ היתה שוה לספי' בינה שהרי כבר בארנו שבין ספירת חכמה ובינה א"א להיות מדרגה ממוצעת וא"כ היתה ע"כ שוה לספירת בינה וא"כ לא יצדק עלי' ועל בינה לומר שהם שנים כיוון שהם שווים ודומים זה לזה במדרגה ונקוט הא' כללא בידך וזכור ואל תשכח ההקדמה הגדולה שלי שביארתי מהות הרוחניים שהם עצמיים שכליים ולכן עפ"י רוב נמשיל משל משכל האנושי שהוא ענין רוחני ג"כ ולכן המשלנו בסמוך לאדם אחד שהגיד לחברו המצא' שכליית אחת שני פעמים

לה ודע דבס' שומר אמונים דף כ'. ע"א הביא בשם תיקוני זוהר חדש שאצילות הספירו' הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום עכ"ל והנה כל המקובלים כתבו שהספירות קודם שנאצלו היו כמוסות וגנוזות בא"ס וקשה וא"כ אינו פשוט אבל היא מורכב מעצמותו מהספירות וקושיא זו הקשה בס' שומר אמונים סימן נ"ד ומתרץ שם ע"ז בסימן נ"ה ע"ש שלא הסביר היטיב וגם ראיתי בספרי המקובלים מבוכה גדולה כי יש מהם אמרו שמעצמותו של א"ס נתאצלו הספירות ובערכן לא שייך בהו חידוש כי מציאותן כבר היו כמוסות בא"ס כמ"ש בס' שפע טל וקצתם כתבו כי הספירות הם מחודשות בחידוש גמור ואי"ה אזכה שטרא לבי תרי ויתיישב ג"כ קושיא עצומה שהקשו המקובלים איך יתכן היות הספירות כעוסות בא"ס מקדם נמצא א"כ ח"ו ענין עשר בא"ס ודבר זה הוא כפירה