עמוד העבודה יא

הרוחני הוא יותר דק וזך במדרגה מהבנת המשל הגשמי ואחר שמבין ענין הרוחני על בוריו בזכות שכלו ישליך מנגד את המשל הלאה למרחוק דמיון לזה למרגליות שנפלה בין החול אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגליות ומשמצאה הוא משליך את הצרורת מידו ונוטל את המרגליות כמו כן הוא כאן בתחלה קודם שהשכיל ענין הרוחני על בוריו הי' האדם הזה נצרך למשל שההבנה ההיא היתה גנוזה במשל ההוא שהוא כעין הצרורות וכשמבין הנמשל שהוא המרגליות משליך את הצרורות שהוא המשל ונוטל את המרגליות וזכור היטב המשל שהמשלתי בפנים הקונטרס לאחדות עצום ונמרץ מענין הרכבה מזגית המוזכר בדברי הפילוסופים כי יצטרך לך היטיב לכמה הבנות של עניני נכבדים דהיינו לאורות וכלים או להבין ענין המתלבש והמלביש שלעולם המלביש גרוע מהמתלבש ועפ"י שכתבתי שעיקר ענין המשל הוא רע כעין מבוא ושביל והוראת דרך אל השכל האנושי ולא שהבנת הנמשל יהיה שוה ממש אות באות להבנת המשל אלא הבנת הנמשל הוא יותר דק מהבנת המשל עפ"י זה תבין מה שאמר איוב ומבשרי אחזה אלוה ששמעתי שרבים מפרשי הפסוק שהרוחניות הוא ממש דומה לגשמיי' אלא שזה רוחני וזה גשמי ושגו ברואה וכל זה מפני שאינם יודעים מהות הרוחני אומרים זה ואיך יצדק לומר שהרוחניי' הוא ממש דומה לגשמיית כיון שזה רוחני וזה גשמי ואין להם באמת שום התדמות זה לזה אבל אני אסביר לך ענין התדמותם כמו שמשל הרכבה מזגית הוא דומה לנמשל שהוא אחדות עצום ונמרץ ובאמת לאי דומה ממש הוא כמו שידוע למבין אבל ענין התדמותם הוא שע"י משל אחר אינו יכול להשכיל היטב ענין אחדות עצום כמו ע"י משל זה ובבחי' הזאת יש להם התדמות מה כמו כן כל תמונת אדם בצורת איבריו וחיבוריהם ותואר פניו יש להם התדמות מה לפי שעל ידיהם יכול להשכיל ענין הרוחניים בהבנה דקה יותר מהבנת הגוף הגשמי והגוף הוא כעין מבוא ושביל להבנת הרוחניים כי כן הוא הכלל ילמד סתום מן המפורש והנה לא אמר איוב ובבשרי אחזה אלוה אלא ומבשרי אחזה אלוה כלומר שבשרי הוא רק מבוא ושביל להשגת העליונים ואין אני משיגם ממש כמו שאני משיג את בשרי אלא בהשגה נכבדת ודקה הרבה מאוד והנה לפעמים אביא משל אחד לשני ענינים הפכיים כפי מה שיצטרך על דרך משל אמשיל לפעמים שלהבת הגנוזה בגחלת לפעמים אדמה השלהבת לעילה להיותה יותר דק מן הגחלת והעלול אדמה לגחלת ולפעמים אדמה הגחלת לעולה והשלהבת לעלול בבחינת מה שהעלול גנוז בתוך העילה וכל זה הוא כפי מה שיצטרך להסביר אמיתית כוונת הנמשל ולא שיהא המשל דומה לנמשל בכל הבחי' ואחשוב שכן כוונת הפסוק וביד הנביאים אדמה כלומר שהש"י משפיע לנביא השגת הנבואה לא כמו שההשגה היא בעין משיג אותה הנביא אלא ע"י דמיון ומשל לפי שאין לו שום מבוא כלל להשיג ההשגה ההיא כמו שהיא בעין אלא דרך דמיון ואחר שמשיג הדבר ע"י דמיון שולח את הדמיון מתוך מחשבתו ומפשיט קליפת הגשמות מעל המשל ומבין הנמשל בדרך יותר זך מהבנת המשל. וכן היא הנוסח באנעים זמירות (של הפילוסופים) ביד נביאיך דמית הדר כבוד הודיך וכן דמו איתך ולא כפי ישך לפי שלעולם אין המשל דומה לנמשל וזהו שאמר וישווך לפי מעשיך הגשמיים שאין לנו שום מבוא להשיג ענין הרוחניות אם לא ע"י סולם ענין הגשמיות ואי"ה אבאר בקונטריס שלי ענינם רבים קצתם מסתעפים מההקדמה הגדולה אשר לי והיא ביאור מהות הרוחניים שזולת ההקדמה הזאת אין להם ביאור ברור וקצת ענינים אינם תלויים בההקדמה הזאת וארשום לך דמיון קצת הדברים כעין מפתח בקיצור והוא להבין ענין הצמצום על בוריו בהרחבת הסברת הלשון הרבה יותר ממה שהסביר בעל שומר אמונים כי בשומר אמונים עדיין הדברים סתומים וחתומים. וביאור ענין רצון ובעל הרצון של דברי הרמ"ע המובא בס' שומר אמונים וביאור דברי הרמ"ע שכתב שהצמצום היה ברצון לא בבעל הרצון. וביאור מאמר אליהו בתיקונים אנת הוא חד ולא בחושבן אנת הוא עילאה על כל עילאין סתימא על כל סתימין לית מחשבה תפיסא בך כלל. וביאור מאמר אליהו אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וביאור מאמר המקובלים שעשר ספירות היו כמוסות וגנוזות בעצמותו של א"ס שלכאורה הוא מאמר תמוה. וביאור מאמר ר"א הגדול עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד. וביאור ענין איר פנימי ואור מקיף ואורות וכלים. וביאור מאמר החכמים שאין הפרש אצל א"ס בין מה שבכח ובין מה שבפועל וביאור מהות שבירת הכלים וטעמים נכונים על שבירת הכלים. וביאור מאמר הרמב"ם במשנה י' פרק ב' מהלכות יסודי התורה וביאור ענין העבר והעתיד הם כולם בבורא בהווה. וביאור מביא לסוף דבר בקדמותו. וביאור ענין יחוד קוב"ה ושכינתיה או יחוד כל הספירות. וביאור הקדמת האריז"ל שרגלי כל הפרצופים הסתיימים בשוה ואין עולים בשם רק בחי' הראשים שלהם וביאור הקדמת האריז"ל שהכלים הם בחי' הדין המגביל את החסד שלא יתרבה וזה עיקר פירוש מלת כלים וביאור ענין שהרוחניים אינם תופסים שום מקום וביאור ענין שהאצילות הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום וביאור ענין וטעם למה המלאכים אינם יכולים לידע מחשבה שבלב. וביאור ענין כולם נסקרין לפניו בסקירה אחת בב' דרכים והאחד מהם הוא הענין שבהשיג את עצמו ישיג את כולם וטעם למה נקרא הזיווג בשם ידיעה. וביאור ענין מאמר שלי כל השלמיות הם קדמוניות וההעדרים הם מחודשים ברוב השתלשלות וטעם למה נקראים