אמר שומר רלד

קונטריס אמר שומר וזה דבר השמטה מס"הק השמר אמת

א' מי שכבר קיים מצות כתיבת ס"ת ועשה אחר אין כאן קיום מ"ע אחרת אלא אם כן הראשון נטשטש או נאבד מתן בסתר בסופו מגד שמים סנ"ה

ב' מי שלא ידע שאסור למכור ס"ת ועבר ומכר וחילה פני הקונה שיחזירנו לו ומיאן מטעם זה עצמו דאסור למכור ס"ת התיקון הוא שיפרוש המעות שקיבל עד אשר ימצא ס"ת לקנותו או יתן אותם להספקת תלמידים שזהו עיקר גדול וכמ"ש הריב"ש קרבן אשה ס"ט

ג' אם נדרה אשה פנויה לקנות ס"ת ונישאת אין הבעל יכול לעכב בר"י י"ד סרע"ג ממהר"ם מינץ ובית יעקב

ד' ס"ת מטלטלי איקרי ונקנה במשיכה כס"א סקצ"א מהתו' ונ"י

ה' ס"ת אינו נקנה אג"ק ש"ע ח"מ סרמ"ח ועיין בלח"ש סכ"ו דהתוס' והנ"י פליגי ונ"מ למקומות דתפסי דגל הקי"ל

ו' ראובן שמכר לשמעון ספר חלוק ומסר לו החצי וחצי השני הגביהו שלא בפני ראובן לא קנה עד שיאמר לו תגביהנו ותקנה ולא דמי למשכוכית. הב"י ח"מ סקצ"ו ומור"ם שם

ז' ס"ת יש בו משום הונאה. ש"ע שם סזכ"ר

ח' דבר ידוע דטעות בס"ת דבר מצוי הוא ולא הוי מק"ט אם הוא טעות בכדי שהדעת טועה ואפילו להרמב"ם והרמב"ן סירכות הריאה שאני. מטה שמעון סרל"ב

ט' מי שמכר ס"ת ונמצאו בו פיסולים אם אפשר לתקן ולקרות בו אין זה מק"ט וינכה לו מהדמים. שם אות נ"ו

יוד אין לוקחים סת"ום מנכרים יותר מכדי דמיהם. ש"ע א"ח סל"ג מהריק"ש בהגהותיו י"ד סרפ"ב וכמדומה לא זכר שכבר פסקו מרן שם ומ"מ אם יותר בדבר מועט אין לחוש. מג"א שם

י"א ס"ת שקנאו מהשבאים אם ביזה זו ברשות המלך קנה ובטל דין ההקדש ואם לאו לא קנה וכן אם נגנבו הקונה ישבע בנק"ח ויטול ויחזור הס"ת למקומו. ש"ות הרמב"ם בחידושים אשר בתחילת מעשה רקח למו"ז ועיין תשב"ץ ח"א סכ"ט ובח"ב סקל"ז ובח"ד למהר"א בן טאוה ס"ך ולהרשב"ש סמ"ז ובס' פרי צדיק סצ"ב ומהרי"ע בבני יהודה סצ"ו וכנ"הג בח"מ סשנ"ד וביאוש בספרים עיין הב"י שם סשס"ח ומור"ם שם וכנ"הג שם סרל"ח ורנ"ט

י"ב ראובן הראה לסופר ס"ת בתכלית היופי ובווי העמודים ונתפשר עמו לעשות לו בדמותו כצלמו ועשאו כמוהו אך אין כאן ווי העמודים אם הסופר מוחזק לא מצי בע"הב מפיק מניה ואם בע"הב מוחזק לא מצי הסופר מפיק מניה. נחפה בכסף ח"א סיו"ד משאת משה שם

י"ג סופר שקיבל עליו לכתוב ס"ת ונשבע ש"ח כל עוד שזה בידו לא יכתוב לאחר ואם עבר יהיה ס"ת זה פסול ועבר על זה אעפ"כ לא נפסל הס"ת. משאת משה ח"א י"ד סיו"ד

י"ד סופר שנפסל לכתוב ס"ת אין להתיר להגיה ס"ת שכבר נכתב ע"י העברת קלמוס דמחזי כמנומר. עיקרי הד"ט י"ד דצ"ה

ט"ו ס"ת שכתבו הסופר בבית המטבחיים ויש שם עוד צואת ב"א הס"ת טעון גניזה והסופר ראוי לעונש גדול. משחא דרבותא ח"א סע"ר רפ"ז

ט"ז ס"ת אם הוא חדש ידוע שיש בו טעות הרבה והלוקח להגיהו אין ספק דמקבל עליו יותר ממה שדרך להיות כדקי"ל גבי תבואה וכו'. מט"ש סרכ"ט אות ג'

טו"ב גוילים שבאו מהשביה מתוקנים לס"ת ויש ספק אם עיבדום לשמם וכבר נכתב הס"ת מותר לקרות בו. פרח מ"א ח"א סק"ה

ח"י ס"ת יפה אף נעים ויריעה אחת לא ערבה לבע"הב אם חשש לגונזה ולכתוב אחרת. שמע אברהם סל"ח

י"ט מותר בחו"המ למחוק אות יתירה דאין זה מעשה אומן אע"פי שאין הרבים צריכים לו עתה. עיקרי הד"ט י"ד דפ"ה

כ' אם הותרו כל התפירות שביריעה ולא נשאר רק חמשה או ששה תפירות בשגם מבואר בי"ד דשרי מ"מ בעת"הד עצמו לא החליט הענין לכן כל שיש ס"ת אחר אין לקרות בו. שב"י ח"ג ספ"ח

כ"א ריוח שבין פרשה לפרשה ט' אותיות ולפי שראה שאין כאן ריוח ט' כתב תיבה אחת ביני שיטי. ש"ד שער אפרים ס"ט הביאו מז"ה בעל המחבר מעשה רקח כ"י

כ"ב סופר. שתלה מאותיות ה' ורובו בין שיטה לשיטה תיקונו. ברשב"ש סתנ"ז

כ"ג רצה לכתוב שם ה' וכתב יו"ה יכול למחוק. מגד שמים סל"ה

כ"ד כתב יו"ד מהשם וראה שאין ריוח בינה ובין תיבה הקודמת כמלא יו"ד קטנה יכול למוחקה. תורת נתנאל סי"ב

כ"ה אם נמצא בס"ת פסוק ה' איש מלחמה נכתב ה' ש"פ יקלוף שם השני. ש"ות נחלת שבעה סל"ז ודלא כמהרלב"ח ובס' השיב ר"א ס"ו ד"ט חלק עליו והעלה כמהרלב"ח

כ"ו לפי שצריך לכתוב הבאים בראש הדף כתב הדף שקודם לו כתקונו ונשאר ה' תיבות וכתב בסוף כמו השירה דהיינו שעשה תיבה קצרה ויש ריוח חלק בתחילתה ובסופה תיקונו בהרשב"ש סתק"ע

כ"ז שם אלהיך שבפ' אנכי האל"ף נכתב בחק תוכות אם דביקות שאם ירחיב יו"ד התחתונה נראית כאל"ף אזי ירחיב הקצר וכדי שיהיו ב' יודי"ן שוים יעבה וירחיב קצת היו"ד העליונה כמו כן