אלפי מנשה עה"ת צב

מחשבה ולא בתר מעשה דאיתא במדרש והובא בס' בינת נבונים על המדרש פליאה סי' ס"ט בשעה שרצה משה לקרוע את הים טען השר של ים אני קשיש ממך אני נבראתי ביום ב' ואתה ביום ו' ובאה התשובה ע"ז הלא כתיב בראשית ברא אלקים בשביל ישראל שנקראו ראשית וא"כ הם היו במחשבה תחלה קודם הבריאה. וא"כ זה הי' הויכוח בין משה ובין שר של ים דהשר טען דבתר מעשה אזלינן ומשה טען בתר מחשבה אזלינן עיי"ש בב"נ. וא"כ כיון דמשה קרע את הים בע"כ דאזלינן בתר מחשבה ולא בתר מעשה. ומעתה עלו כהוגן דברי המדרש פליאה הנ"ל ואביו שמר את הדבר מה ראה קי"ס ראה והיינו שראה קי"ס שמשה יקרע את הים הרי ראה דאזלינן בתר מחשבה ולא בתר מעשה הלכך שפיר הוי אביו מאמין לזה שיוסף ימלוך אחרי שהוא הי' הבכור במחשבה ואזלינן בתר מחשבה

עוד י"ל עפמ"ש בזוה"ק והובא בילקוט ראובני בפרשת ויגש מפני מה זכה יוסף למלכות מפני שכבש את יצרו ונטר אות ברית עיי"ש והנה איתא במד"ר בפרשה זו דבזכות עצמותיו של יוסף. נקרע הים הה"ד הים ראה וינס בזכות ויעזוב בגדו וינס עיי"ש ולפי"ז אתי שפיר דברי המדרש פליאה הנ"ל שראה יעקב קי"ס שיהי' בזכותו של יוסף שעזב בגדו וינס החוצה, וכבש את יצרו ומזה ראה יעקב שיזכה יוסף למלכות. ולזה יש לרמז ג"כ ואביו שמר א"ת הדביר גי' ברו"ת והיינו שצפה יעקב שיוסף ינטר אות ברית ויזכה למלוכה

ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור וגו' להשיבו אל אביו וגו' וישב ראובן אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא. הנה אמרו ז"ל אשר יון גזר על חודש שבת מילה ואיתא בספרים שזה שגזר על חודש הי' הגזרה לבטל חודש עיבור והחשמונאים בטלו גזירה זו ע"י מצות נ"ח כי חנוכה הוא דרגא דיוסף בחי' חנוך וכנודע ועי"ז נתקן סוד העיבור כי יוסף הוא סוד העיבור כנודע מהלק"ת פרשת ויצא. והנה מה דמעברין את השנה ומוסיפים דוקא חודש אדר איתא בגמ' סנהדרין וברמב"ם הטעם מפני זמן האביב כדי שיהא פסח באותו זמן שנאמר שמור את חודש האביב שיהי' חודש זה בזמן האביב ולולא הוספת החודש אדר הפסח בא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים עיי"ש ברמב"ם ריש פ"ד מהלכות קדוש החדש, והנה ראובן הוא נגד חודש ניסן לפי סדר השבטים כנודע וכמ"ש בספר קה"י ערך י"ב שבטים וי"ב חדשים עיי"ש וכן מבואר ג"כ בסוף מס' סופרים עיי"ש ולפי"ז י"ל שירא ראובן שבאם יהרגו את יוסף יפגמו בסוד העיבור כי יוסף הוא סוד העיבור וא"כ לא יהא בכח החשמונאים לבטל גזירת יון שרצה לבטל את חודש העיבור וא"כ יצמיח פגם גם בבחינתו והוא בחודש ניסן כי ראובן הוא נגד חודש ניסן ולכך הי' עצת ראובן שלא יהרגו את יוסף שלא יפגמו בבחי' יוסף שהוא סוד העיבור. והנה י"ג חדשי השנה הם נגד י"ג הוי"ת ויש להם י"ג מילואים ומתחילים בשם ע"ב ומסיימין בשם מ"ד ומגיע על חודש עיבור המילוי האחרונה שהוא שם מ"ד כנודע עיין בספר ברכ"ט מאמר אילו של יצחק פ"ב וזהו שאמר ראובן אל תשפכו דם כי ד"ם הוא שם מ"ד והיינו שלא יפגמו בשם מ"ד שהוא כנגד חודש עיבור וזהו שציוה להשליך את יוסף לבור שיש בו נחשים ועקרבים כמ"ש רש"י ז"ל וכן הוא בגמרא כי נחשים רומז על מצות נ"ח כי נחשיים, ר"ת נ"ר ח"נוכה ש"מאל מ"זוזה י"מין ועקרב הוא יון כדאיתא במד"ר פרשת לך והי' רצון ראובן ליחד את יוסף עם מצות נ"ח ועם יון כדי שיבטל יוסף גזירת יון שגזר על חודש עיבור שהוא ברזא דיוסף וזהו להשיבו אל אביו שרצה להשיבו אח"כ אל אביו היינו ליחד יעקב עם יוסף כי יעק"ב יוס"ף עולה י"ג פעמים הוי' והם כנגד י"ג חדשי השנה והוא עם חודש העיבור. ולזה כאשר שב ראובן אל הבור וראה שאין יוסף בבור וירא פן הרגו אותו ופגמו בסוד העיבור שהוא ברזא דיוסף ולא השיבו אותו אל אביו ליחד יעק"ב עם יוס"ף שהם מספר י"ג פעמים הוי' כנגד י"ג חדשי השנה וזהו וישב אל אחיו כי יש"ב עולה י"ב פעמים הוי' והיינו שאינו רק י"ב חדשי השנה בלי חודש עיבור שהם רק כנגד י"ב הויות. וזהו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא ויש לדקדק דבכל התורה כתיב יוסף וכאן קראו ראובן ילד [וכן בפ' מקץ כתיב ויען ראובן וגו' הלא אמרתי אליכם לאמור אל תחטאו בילד וגו' וגם התם יל"ד כן מדוע קראו ראובן ילד ועיין בסמוך] ולדרכינו ניחא כי יל"ד גי' מ"ד והוא המילוי האחרונה של שם הוי' שהוא נגד חודש העיבור שהוא ברזא דיוסף והיינו שאמר ראובן היל"ד שהוא שם מ"ד סוד חודש העיבור איננו. ואני אנה אני בא ר"ל שע"ז יהא פגם גם בו שאני נגד חודש ניסן שלא יהא החדש ניסן בזמן האביב וע"כ ואניו אנ"ה אנ"י עם הכולל עולה קפ"ה מספר ניס"ן אבי"ב גם אנ"ה ר"ת א"ביב נ"יסן הי' וניסן נברא באות ה' כדאיתא בספר