אלפי מנשה עה"ת צא

משם ועבר מסר לו והנה לפי פירושם הרי גוף הטעם הזה אינו מספיק דהרי אכתי קשה דאמאי לא מסר יעקב לכל בניו מה שלמד מזקנים שהם שם ועבר וכבר הרגיש בזה בספר כלי יקר ועיי"ש מ"ש בזה ולדעתי נראה דהנה גם הבעה"ט זיל מפרש בן זקנים שמסר לו כל מם שלמד מזקנים שהם שם ועבר והבעה"ט שם כתב עוד אשר זקנים נוטריקון זרעים קדשים נשים ישועות מועד עיי"ש בבעה"ט ומבואר מדברי הבעה"ט אלו שנרמז כאן במלת זקנים דמה שמסר יעקב ליוסף מה שלמד משם ועבר עיקר המסירה הי' משניות ומש"ה אהב אותו וגם חוץ ממ"ש הבעה"ט אשר זקנים נוטריקון זרעים קדשים נזיקין ישועות מועד. יש לומר עוד אשר זקנים רומז על משניות והוא כשנחשוב האות סי מתיבת זקנים בחשבון אות ס' דמנצפ"ך ובחשבון אות מ' פתוחה [עיין במג"ע בפרשת פנחס שכתב אשר אהר"ן גו' משרתו"ו כמנין רפאל גבריאל מיכאל נוריאל עיי"ש וכוונתו לחשוב האות ן' מאהרן בחשבון ן' פשוטה ובחשבון נ' כפופה] עולה זקני"ם מספר תתי"ז והוא מספר משניו"ת עה"כ. והנה גם זה צריך להבין מדוע מסר יעקב ליוסף משניות דייקא ונ"ל דהנה ידוע אשר משנה הוא ביצירה ומטיט הוא ביצירה ומטיט הוא מארי דמשנה וכמ"ש בכנפי יונה חיב סי' ע"ח עיי"ש ועיין גם במג"ע על ואתחנן אופן קכ"ב בהג"ה שם מה שמביא בשם זהר שמות שמטיט כלול שית סדרין שית סדרי משנה עיי"ש ועיין גם במג"ע פ' שמות שכתב שם שמטיט מיקרי בעל החביות כי הוא כלול כל הפרקים שבששה סדרי משנה שהן כמנין מפת"ח כי הוא כל גנזי מפתחי דמארי בידי' וזה הוא מספר בע"ל חבוו"ת עיי"ש [עיין בחובורינו לעיל בפ' וירא מש"ש על דברי המג"ע אלו] והנה יוסף הוא מט"ט וכמ"ש בילקוט ראובני בפרשת בראשית [והוא ביל"ר שלפני דפוס ווארשא דף ס' ע"ב] וכ"כ ג"כ במג"ע בכמה מקומות ועיין גם במג"ע כאן בפרשה זו ד"ה ויגער בו אביו שכתב אשר יוסף דרגי' עולם היצירה עיי"ש ועיין עוד שם בפרשת מקץ סוד"ה ויהי מקץ שנתים ימים שכתב המג"ע שם אהא דכתיב גבי יוסף וקראו לפניו אבריך שהוא אב של עולם היצירה שהוא ר"ך עלמין עיי"ש ולפי"ז שיוסף הוא סוד המשנה ע"כ שפיר מסר יעקב ליוסף משניות דוקא ועוד י"ל על דרך אחר מדוע מסר יעקב ליוסף משניות דוקא עפמ"ש בתיקונים תקונא עסרין וחד וז"ל קרני פרה אלין ת"ח דמתווכחין דא עם דא באורייתא ומתנגחין כשוורין דא עם דא בגון דאורייתא דבע"פ איהו מסטרא דגבורה וכו' בגין דא תלמידי חכמים אינון מתנגחים באורייתא כשוורים דא עם דא עיי"ש ומבואר דכוונתו הוא אשר שור הוא סוד תורה שבע"פ כיון שתורה שבע"פ היא מסטרא דגבורה ושור הוא גבורה וכמ"ש פני שור מהשמאל וכנודע והנה יוסף מיקרי שור וכמ"ש בכור שורו הדר לו וא"כ יוסף הוא סוד תורה שבע"פ ע"כ שפיר מסר ליוסף משניות שהם כוללת התורה שבע"פ. וממילא לפי"ז אתי שפיר נמי מה שמסר יעקב משניות והוא תורה שבע"פ ליוסף דוקא ולא לשאר בניו. והנה כתבתי לעיל בפ' וישלח אשר השם יעקב הוא כנגד תורה שבכתב והשם ישראל הוא כנגד תורה שבע"פ עיי"ש בדברינו וזהו מה דכתיב כאן וישראל אהב את יוסף וגו' וקאמר ישראל דוקא מאחר שנרמז כאן במה דקאמר הטעם כי בן זקנים הוא לו דמה שאהב את יוסף הי' משום שמסר לו משניות והוא תורה שבע"פ כי יוסף הוא סוד המשנה וסוד תורה שבע"פ וכנ"ל ע"כ כתיב ישראל דוקא כיון ששם ישראל הוא כנגד תורה שבע"פ וכנ"ל גם ושרא"ל עם יוס"ף גי' תור"ה פ"ה כי ישראל נחשב בספרים למספר תק"מ כמספר י"ב פעמים מ"ה וכנודע

ואביו שמר את הדבר. איתא במדרש פליאה ואביו שמר את הדבר מה ראה קריעת ים סוף ראה. ונראה דהנה מה שאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו וגו' הוא משום שיוסף הו' הצעיר שבהם ולכך לא האמינו אשר אחיהם הצעיר ימלוך עליהם ואילו ראובן הוי אמר להם חלום זה לא הוי הדבר רחוק בעיניהם שהוא ימלך עליהם אחרי שהוא הבכור אולם הרי במחשבה הי' יוסף הבכור דבלילה הראשונה שבא יעקב על לאה סבר שהיא רחל ונתן מחשבתו ברחל ושיולד יוסף ומש"ה כשנטל יעקב את הבכורה מראובן בחללו יצועי אביו נתנה ליוסף דיוקא כדכתיב בד"ה ולא נתנה לשאר אחיו משום דבביאה ראשונה הי' מחשבתו של יעקב ברחל ועל יוסף והדרה עובדא לאתרי' ובכורתה אהדרה ליוסף וכמ"ש בזוה"ק בפ' וישלח דף קט"ו ע"ב ובפ' ויחי דף רכ"ב ע"ב עיי"ש ועיין גם באוה"ח בפ' ויחי בפסוק ראובן בכורי אתה עיי"ש וא"כ שוב הוי מהראוי להאמין לו ליוסף שהוא ימלוך על אחיו כיון שהוא הי' הבכור במחשבה אכן כיון דבמעשה היו אחיו גדולים ממנו שהם נולדו קודם ע"כ הי' הדבר רחוק בעיני אחי יוסף שיוסף ימלוך עליהם כיון דאזלינן בתר מעשה ולא בתר מחשבה. אמנם מקריעת ים סוף נשמע דאזלינן בתר