אלפי מנשה עה"ת פא

ישראל שהי' נכללים בו וכיון שיעקב הוה דוגמי' דאדה"ר ושופרו' דיעקב כשיפרי' דאדה"ר תיקן יעקב החטא של אדה"ר והעלה הששים רבוא נשמות שנפלו מאדה"ר וזהו ששלח יעקב לעשו נשר דייקא כי נש"ר ר"ת ש"שים ר"בוא נ"שמות והיינו שרמז יעקב לעשו בזה ששלח נשר שהוא העלה הששים רבוא נשמות שנפלו מאדה"ר כיון שהוא דוגמי' דאדה"ר דשופרי' דיעקב כשופרי' דאדה"ר ותיקן מה שחטא אדה"ר וא"כ הברכות שנטל יעקב מאביו דידי' נטל וכדברי הזוה"ק הנ"ל וא"כ שוב א"צ עשו להתרעם עליו בשביל הברכות כיון שהיא דידי' נטל

איי ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו ואיתא בילקוט ראובני ששלח יעקב לעשו נשר. דהנה כתבו בספרים שהמנחה ששלח יעקב לעשו הוא תוקף הדינים להשרות הדינים על עשו שלא יוכל לעשות לו רעה כ"כ בספר נועם אלימלך ועוד בספרים רבים וזהו ששלח לו נשר כי נשר הוא דינים וכמ"ש בספר מאורי אור מערכת אות נ' אשר נשר גי' תק"ן ועם אותיות המילוי גי' קס"ת הסופר ב' דיני מנצפ"ך כפילים עיי"ש [נראה דר"ל אשר נשיר גי' תק"ן ועם אותיות נשר ועם אותיות המילוי ועם הכולל גי' קס"ת] וזהו ויקח מן הבא בידו מנחה בידו דייקא כי האצבעות היד הם נגד אותיות מנצפ"ך כפולים וכנודע א"י ויקח בידו מנחה לעשו עפי"ד הבעה"ט שהבאתי לעיל שכתב ע"פ ואחר עד עתה שאמר יעקב שצריך להתאחר מלהלחם עמו עד אלף הששי שהם ימות המשיח ואח"כ ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וכתבתי לעיל דמה דכתיב ועלו מושיעים וגו' הכוונה הוא על אליהו ומשיח בן דוד והבאתי ג"כ כן בשם המג"ע שכ"כ וכעת נ"ל לומר דמה דכתיב ועלו מושיעים וגו' הכוונה הוא על אליהו ומשיח בן יוסף שהמה יעלו בהר ציון לשפוט את הר עשו והם ינצחו אותו והוא עפי"מ שאמרו ז"ל אין עשו נופל אלא ביד בני' של רחל והרי משיח ב"י הוא מבני' של רחל וגם אליהו הנביא הוא מבני' של רחל שהוא מבני בניו של בנימן וכדאיתא במדיר בפרשת ויצא פרשה ע"א וטיון מזה גם בתוס' ב"מ פרק המקבל דף קי"ד ע"ב עיי"ש וא"כ שפיר י"ל דמה דכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפיט את הר עשו הכוונה הוא מושיעים היינו אליהו הנביא ומשיח ב"ו שהמה מבני' של רחל ועשו נופל ביד בני' של רחל ושוב ראיתי ברמב"ן עה"ת בפרשת בשלח ט"ס ויאמר משה אל יהושע דמבואר שם כן להדיא בדבריו דמה דכתיב ועלו מושיעים וגו' הכוונה הוא על אליהו ומשיח ב"י עיי"ש בסוף דבריו. וזהו ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו מ"ן הב"א ביד"ו גי' אליה"ו הנבי"א ומנחה רומז על משיח ב"ו דהנה ידוע ששמו של משיח ב"ו הוא נחמיה והנה המנחה הי' עשרה מינים וכדחשוב בקרא עזים מאתים וגו' [עיין גם בבעה"ט ריש פ' וישב שכתב ג"כ כן] והוא ו' ומנחיה עם ו' הוא אותיות נחמי"ה וזהו ג"כ בידו מנחה בידו דווקא כי משיח ב"ו אחיזתו היא ביד וכמ"ש בס' קה"י בהשמטות ערך משיח עיי"ש מה שמפרש בזה הפסוק ובני ישראל יוצאים ביד רמה עיי"ש גם ביד"ו הוא אותיות ביו"ד ור"ל מנחה ביו"ד שהוא איתיות נחמי"ה והיינו שרמז בזה אשר אליהו הנביא ונחמים שהמה מבני' של רחל המה ילחמו עם עשו בעת הגאולה בב"א

ורוח תשימו בין עדר ובין עדר במסורה ורוח ב' דין ואידך רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. ויש לפרש שייכת המסורה עפמ"ש במג"ע בפ' דברים דבגלות אין היכר לשלשה חלקים כהנים לוים ישראלים והוא עדה"כ [ירמי' י"ג] דמוע תדמע כי נשבה עדר ד' עד שלא גלו הוו עדרי כהונה לבד עדרי לוי' לבד עדרי ישראל לבד אח"כ נעשו עדר אחד שנאמר כי נשבה עדר די נשבו אין כתיב כאן רק נשבה ועז"א יעקב ורוח תשימו בין עדר ובין עדר שיהי' ניכרין כל עדר ועדר לבדו ולא יהי' בגולה עכ"ד וזה שייכת המסורה הנ"ל ורוח תשימו בין עדר ובין עדר היינו שלא יהי' בגולה וכדברי המג"ע הנ"ל רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר זה הוא משיח וע"ד דאיתא במד"ר בפרשת בראשית פרשה כ"ג ובפרשת וירא פרשה נ"א ע"ס ונחיה מאבינו זרע זרע הבא ממקום אחר והוא מלך המשיח עיי"ש ובמת"כ שם ומורם מדברי המדרש אלו אשר משיח נקרא מקום אחר. וגם ממקו"ם אחדר גי' משי"ח בן דוי"ד ביו"ד עה"כ ועיין גם במג"ט בפ' ויקרא אופן פ"ד ובפרשת דברים דים איתא בכנפי יונה שחושב ג"כ משיח בן דויד מלא יו"ד כו לע"ל יהי' דויד מלא יויד שכן בדברי הימים כתוב דויד מלא יו"ד עיי"ש במג"ט וגם מקו"ם אחיר עה"כ עולה דוי"ד ב"ן יש"י

א"י בכוונת המסורה הנ"ל עפי"מ דמבואר מדברי המג"ט הנ"ל שהי' שלשה עדרים כנגד כהנים לוים ישראלים וכן מפסוק ויצו את הראשון וגו'. גם את השני גם את השלישי וגו' משמע ג"כ שהי' שלשה עדרים וכיון שהי' שלשה עדרים א"כ מה שאמר יעקב ורוח תשימו בין עדר ובין עדר ר"ל שיעשו שנו רוחים היינו בין ראשון לשני ובין שני לשלישי כו כשעושין רוחים בין שלשה דברים הרי ליכא רק שנו רוחים בין