אלפי מנשה עה"ת נד

שאפי' אם הוא הולך וגדל בעשירות רב עד כי גדול מאד יהא דבוק באלף הרומז על אלופו של עולם וכנודע

ויחפרו עבדי יצחק בנחל. כתב במג"ע בד"ה וישב יצחק בגרר שהשלשה בארות הם ג' עולמות עשי' יצירה בריאה עיי"ש בדבריו ויש לרמז שהר"ת ע"בדו י"צחק ב"נחל הם ר"ת ע"ש' ו"צירה ב"ריאה

א"י ויחפרו עבדי יצחק בנחל וגו' ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים. ויש לרמז דהנה ידוע שיש פ"ר דינים כמנין האותיות מנצפ"ך וכנגדן יש פ"ר חסדים כמנין ור"ב חס"ד עיין בפרע"ח בשער הסליחות סוף פרק ח' ונ"ל דזה הוא רעי יצחק ורעי גרר כי יצחק הוא בחי' דין וכנודע וגרר רומז על חסדים כי גרר עולה י"ג פעמים א"ל והוא מקור הי"ג מדות של רחמים כי הי"ג מדות של רחמים נכללו בסוד י"ג פעם א"ל שכל מדה יש בתוכה שורש בחי' א"ל שהוא המדה הראשונה וכנודע מהאר"י ז"ל ועיין מזה גם בספר ברכ"ע במאמר מאה ברכות פרק ה' מש"ש בסוד התפילין עיי"ש ורע"ו גי' פ"ר נמצא אשר רע"ו יצחק הם נגד הפ"ר דינים ורע"י גר"ר הם נגד הפ"ר חסדים. והנה כתב בספר נועם אלימלך בפ' תצוה שיש ב' מיני צדיקים יש צדיק שהוא ממתיק הדינים ויש צדיק שממשיך כולו רחמים ויותר טוב להמשיך כולו רחמים שלא להצטרך להמתקת הדינים כלל עיי"ש וזהו ויחפרו עבדי יצחק בנחל היינו עבדי יצחק שמקורם דינים בחי' יצחק חפרו בנחל נח"ל ר"ת נ"צר ח"סד ל"אלפים כנודע והיינו שחפרו להמתיק הדינים ולהמשיך חסדים וימצאו באר מים חיים היינו שמצאו חסדים כי מים הוא חסד וכנודע ויריבי רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים היינו שרעי גר"ר שהם נגד הפ"ר חסדים וכנ"ל והם מקור הרחמים י"ג פעם א"ל וכנ"ל טענו ואמרו לנו המים היינו מים הרומז על חסדים הוא להם שהם כולו רחמים. כי יותר טוב הוא להמשיך כולו רחמים ולא להצטרך להמתקות הדינים כלל וכדברי הנועם אלימלך הנ"ל

א"י ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. הנה ידוע שע"י מצית נר חנוכה ממשיכין כל השלשה צרכי גשמיות והם בני חיי מזוני. בנים כמו שאמרו ז"ל הרגיל בנר הו"ל בנים ת"ח ופרש"י הרגיל בנר בנ"ח. חיים כי נ"ח מצותו בשמן ושמן הוא חכמה וכנודע וכתיב החכמה תחי' בעלי'. מזונות כי חנוכה הוא נצח הוד בחי' הרגלים וכנודע ורגלים הוא הפרנסה וכמ"ש את כל היקום אשר ברגליהם ופירשו ז"ל ממונו של אדם שמעמידו על רגליו וזהו ויחפרו עבדי יצחק בנחל. עבדי יצחק הם זרע ישראל. בנחל נח"ל ר"ת ל"הדלוק נ"ר ח"נוכה וימצאו שם באר מים חיים. בא"ר גי' בנ"י חי"י מזונ"ו גם הר"ת ביאר מ"ום ח"יים הם ר"ת בנ"י מי"זוני ח"יים

ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עלי' וגו' יל"ד דבשני הבארות הקודמים כתיב ויחפרו עבדי יצחק וכאן בבאר השלישי כתיב ויחפר ומשמע שיצחק בעצמו חפר הבאר השלישי. ונ"ל הטעם עפמ"ש הרמב"ן ז"ל שהבארות רומזים על בית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק וקרא הראשון עשק ורומז לבית ראשון וכו' קרא רחובות הוא הבית העתיד שיבנה ב"ב והוא יעשה בלי רוב ומצה עיי"ש ברמב"ן. והנה גאולה העתידה תהי' ע"י יצחק שיאמר להקב"ה פלגא עלי ופלגא עלך וכדאיתא במס' שבת דף פ"ט ע"ב וגם בספרים רמזו לזה אשר נחמ"ו נחמ"ו גי' יצח"ק כי הנחמה תהי' ע"י יצחק ולכך בבאר השלישי הרומז על בית השלישי שעתיד לבנות כתיב ויחפר שיצחק בעצמו חפר

וצודה לי צידה כתיב צידה בה' יתירה ועיין בבעה"ט מ"ש בזה והמג"ע כתב כי בזה שנתן לו ארבע מלכיות רצה ליתן לו מתנה טובה שכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם שהוא ה' אחרונה של השם שיהי' יונק ממנה עיי"ש ולפי דבריו שהה' רומז על ה' אחרונה של השם נ"ל עוד טעם מה דקאמר צידה בה' יתירה כי המזון בא מה' אחרונה של השם וכמבואר בת"ז תיקון כ"ב ע"כ קאמר צידה בה' יתירה

א"י מה דקאמר צידה בה' יתירה דנחזי אנן דבעניני רוחניות והיינו תורה ומצוה ועבודה יש בהן אותיות ו"ה ובעניני גשמיות והיינו אכילה שתיה שינה יש בהן אותיות י"ה והדבר הוא פלא ולע"ע לא ראיתי בשום ספר מי שידקדק בזה ויגיד טעם לזה. והנה מה דבעניני רוחניות יש בהן אותיות ו"ה ניחא דהנה כשאדם לומד תורה או עושה מצוה או עבודה צריך ליחד קב"ה ושכינתי' וכנודע והנה ו"ה מהשם הוי' הם קב"ה ושכינתי' ו' הוא קב"ה ה' הוא שכינה וכמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן פ"ב עיי"ש ועיין גם במג"ע בפ' חיי באופן ו' שכתב ג"כ כן לענין תורה ומצות וז"ל שם כשאדם לומד בתורה ובמצות ומיחד קב"ה ושכינתי' שהם ו"ה מהשם וכו' עיי"ש. אולם עדיין צריך להבין מדוע בעניני גשמיות יש בהן אותיות ו"ה ודברתי בזה עם