אלפי מנשה עה"ת כו

ז"ל בלק"ח הנ"ל ובסגנון אחר והוא אשר ר"כושו בין א"חי ר"ת רב"א והוא מספר בין עמיא"ל והוא משיח בן דוד מנחם בן עמיאל וכ"כ במנ"ט בפ' חקת ע"פ באר חפרוה שרים לרמז כן במלת בא"ר עיי"ש גם רב"א ר"ת ב"ן ר"וח א"מתיך והוא משיח בן דוד שבא מן רות המואביה שהוא מזרעו של לוט וכ"כ בספר קה"י ערך בא"ר לרמז כן במלת בא"ר עיי"ש וז"ס בן אחי אברם כי אברים ר"ת מ"שיח ב"ן ר"וח "מתיך רומז כדברי הזהר הנ"ל שמה שרדף אברהם להציל את לוט זה הוא בשביל משיח שיצא ממנו

, ויבא הפליט ויגד לאברם. איתא בפדר"א ומובא בבעה"ט ובדעת זקנים מבעלי התוס' ויבא הפליט זה מיכאל עיי"ש וצריך להבין מדוע דייקא מיכאל בא להגיד לאברם שנשבה לוט ורש"י ז"ל כתב אשר הפליט זה עוג וכתב טעם כי עוג הי' מתכוון שיהרג אברהם וישא את שרה והפדר"א שכתב שהפליט זה מיכאל לא כתב שום טעם וא"כ צריך לדעת טעם לזה מה שמיכאל דייקא בא להגיד זאת לאברהם ועיין בא"נ מ"ש בזה. ולדעתי בפשיטות י"ל מדוע דייקא מיכאל כי מיכאל הוא מלאכו של אברהם וכמ"ש המג"ע בפרשת בלק ועוד בכמה דוכתי. ועוד י"ל עפמש"ל בפסוק שלפני זה ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם בשם האר"י ז"ל שכתב אשר ר"כושו ב"ן א"חי ר"ק רב"א. כי רבא האמורא נמשך נשמתו משורש נעמי העמונית בת לוט ועיין גם במג"ע בסוף פרשת נח שמביא שם דברי האר"י ז"ל אלו וכתב שם שהענין הוא שבזו המלחמה מתעסק אאע"ה להוציא נצוצות של תורה שבע"פ שזכו ישראל בימי אביי ורבא כשהיו בבבל ובהריגת ד' מלכים נתכווין לקבל תורה שבע"פ עיי"ש ועיין גם במג"ע בפרשתינו ד"ה אמר ג' לשונות עיי"ש ולפי"ז מובן שפיר מה שמיכאל דייקא בא להגיד לאברהם שנשבה לוט כי מיכאל הוא שר התורה וכמ"ש בפי' עיון יעקב על העין ועקב בפ"ק דחגיגה בהא שאמרו ז"ל אינו דומה למי ששונה פרקו מאה פעמים וכו' עיי"ש וכ"כ ג"כ במנ"ט על ואתחנן אופן נ"ז ועוד בכמה דוכתי

וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות הנה איתא בגמ' נדרים דף ל"ב וירק את חניכיו רב אמר שהוריקן בתורה ושמואל אמר שהוריקן בזהב שמנה עשר ושלש מאות אר"א ב"א אליעזר כנגד כולם איכא דאמרי אליעזר הוא דחושבני' הכי הוי ופירש"י שהוריקן בתורה שלימדם תורה כאדם שמרוק מכלי לתוך כלי כך הוא לומדן תורה עכ"ל ועיין גם בפי' הרא"ש שם שכתב שהוריקן בתורה זרזן בזכות התורה ובשבילה נצחו במלחמה עיי"ש והנה מה דקאמר רב שהוריקן בתורה צריך להבין מנ"ל זאת שהוריקן בתורה דנהי דמלת וירק יש לפרש דהכוונה היא כאדם שמריק מכלי לתוך כלי וכפירש"י אבל אכתי מנא ידעינן דכוונת הכתוב היא שלימדן תורה דהרי אינו מוזכר תורה כלל בפסוק זה ובשלמא הא דאמר שמואל שהוריקן בזהב זה ניחא שפיר כיון דזה נשמע שפיר ממלת וירק כיון דוירק הוא לשון ציהוב שנאמר בירקרק חרוץ והיינו זהב וכמ"ש רש"י והר"ן שם אבל הא דקאמר רב שהוריקן בתורם צ"ט מנ"ל זאת ונ"ל שרב דרש גם תיבת את אשר אית רומז על התורה שהם אותיות מן א' עד ח' גם אית ר"ת א"לף ת"ורה והיינו לימוד תורה כי אלף הוא לשון לימוד כמו ואאלפך חכמה והכי דרש וירק את חניכיו היינו שהוריקן אית והיינו בתורה גם הר"ת ו"ירק א"ת חיניכיו י"לודי ב"יתו גי' כ"ז והוא כ"ז אותיות התורה וא"כ שפיר מרומז בקרא שהוריקן בתורה וא"ש

והנה גם במימרא דשמואל דקאמר שהוריקן בזהב נימא בה מילתא די"ל דמה דקאמר שהוריקן בזהב כוונתו הוא ג"כ לרמז בזה שהוריקן בתורה ולא פליג על רב דהנה לימוד תורה שבע"פ הוא עיקר וכנודע וגם מה דבזכות התורה מנצחין במלחמה וכמ"ש הרא"ש הנ"ל במימרא דרב זה הוא בזכות תורה שבע"פ דוקא ויש רמז לזה מקרא דכתיב וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים ומפרש במד"ר פי' בראשית ס' כ"א ובפ' פקודי ס' נ"א וחרב פיפיות זו התורה עיי"ש וזה רומז דוקא על תורה שבע"פ כי פיפיות היינו פי פיות ופ"י הוא פה ופיו"ת גי' מלכו"ת ואיתא בתיקונים פה מלכות ותורה שבע"פ קרינן לה. הרי מרומז בקרא אשר דוקא עם תורה שבע"פ עושין נקמה בגוים. והנה כבר כתבתי במק"א אשר כסף הוא תורה שבכתב כי כסף הוא חסד ותורה שבכתב הוא מסטרא דחסד וזהב הוא תורה שבע"פ כי זהב הוא דין ותורה שבע"פ הוא מסטרא דדינא וז"ס לי הכסף ולי הזהב אמר ד' צבאות היינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ. וזהו דקאמר שמואל שהוריקן בזהב שבא בזה להוסיף טל דברי רב דקאמר שהוריקן בתורה וע"ז קאמר שמואל שהוריקן בזהב ורמז בזה שהוריקן בתורה שבע"פ שהיא מסטרא דדינא בחי' זהב כי תורה שבע"פ