אלפי מנשה עה"ת קפט

תוספות שבת בכל ערב שבת עיי"ש וזהו שסמך פרשת שבת לקרן עור פני משה לרמז שבשבת יחזיר משה לישראל את הכתרים שנטל מהם שעל ידם קירון עור פניו של משה. וגם לפי מה דאיתא בגמ' שם אמר ר"ל עתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר ופדוו' ד' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם עיי"ש ג"כ יש לפרש הסמוכין האלו כדברינו הנ"ל עפי"מ דאיתא בירושלמי פ"ק דתענית אלו היו ישראל משמרים שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא מ"ט וכו' ואומר בשובה ונחת תושעון בשובה ונייח תתפרקון וכן הוא ג"כ במד"ר פרשת ויקרא פרשה ג' אין ישראל נגאלין אלא בזכות שבת שנאמר בשובה ונחת תושעון וזהו שסמך פרשת שבת לקרן עור פני משה לרמז שע"י שבת יקחו בחזרה את השני כתרים שנטל משה מהם שעל ידם קירון עור פניו של משה כי בזכות שבת תהי' הגאולה ואז יחזיר הקב"ה לישראל את השני כתרים וכמאמר דר"ל הנ"ל

א"י עד"א ובדרך רמז עפי"מ שהבאתי לעיל בשם הירושלמי והמדרש דאין ישראל נגאלין אלא בזכות שבת וכן איתא ג"כ בכתבי האר"י ז"ל ע"פ ד' מלך גאות לבש אשר גאו"ת לב"ש הם אותיות גוא"ל שב"ת שבזכות שבת יבא הגואל צדק עיין בספר כנפי יונה ח"ב סי' קכ"ט וזהו שסמך פרשת שבת לקרן עור פני משה כי תיבות קר"ן עו"ר פנ"י מש"ה עולה אלף ק"י [כפי מה שנחשוב בספרים מש"ה למספר ד"פ אלקי"ם] והוא מספר משי"ח ב"ן דו"ד משי"ח ב"ן יוס"ף אליה"ו הנבו"א רמז בזה שבזכות שבת יבואו הגואלים בב"א

כל נדיב לב יביאה את תרומת ד'. כתב הבעה"ט היל"ל יביא אלא בשביל שמדבר בנדבת המשכן שמתנדבים תכשיטי זהב וכסף כלי הנשים אמר יביאה פי' שלא יביא מכל תכשיטי אשה אלא מרצונה עיי"ש ולדעתי י"ל עוד מה דכתוב יביאה בה' עפי"מ דאיתא במד"ר בפרשה זו כשעשו העגל אמר הקב"ה למשה ועתה הניחה לי וגו' אמר לי' בדוק אותן שיעשו את המשכן וכו' אמר משה לפני הקב"ה כתבת כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור הרי הביאו ה' חח ונזם טבעת עגול וכומז עכ"ל המדרש וזהו דכתיב יביא"ה היינו יבי"א הי' והוא החמשה דברים הנ"ל. ולפי"ז י"ל הטעם כאשר נצטוו על נדבת המשכן קאמר בלשון תרומה כי תרומ"ה הוא תרו"ם ה' והיינו להפריש ה' דברים הנ"ל כדי לכפר על מעשה עגל

ולהורות נתן בלבו. הנה איתא במד"ר בפרשה זו בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה המשכן בא ואמר לבצלאל א"ל מהו המשכן הזה א"ל שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו ומלמד לישראל תורה עיי"ש ומורם מזה שעיקר תכלית בנין המשכן הי' רק כדי שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו וילמד תורה לישראל ולפי"ז הכי שיעור הכתובים וימלא אותו רוח אלקים וגו' ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת היינו שמילא אותו רוח אלקים האיך לעשות בנין המשכן וכל כליו בזהב ובכסף ובנחשת. ולהורות נתן בלבו היינו שבצלאל מצד עצמו נתן בלבו להורת והיינו שכיוון אל תכלית העשוי' שהוא שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו וילמד לישראל תורה וזה מרומז בתיבת להורת כי להורו"ת הוא אותיות לתור"ה והמילוי של להור"ת כזה למ"ד ה"י ו"ו רי"ש תי"ו עולה שכינ"ה כי שכיניה נחשב בספרים למספר שפ"ו כמספר לשו"ן והיא נקראת לשון הקודש עיין במאורי אור ערך לשון וביאיר נתיב שם ועיין גם בכנפי יונה ח"ד סי' מ"א

א"י ולהורת נתן בלבו עפמ"ש המנ"ע על ואתחנן אופן ק"נ שהמשכן נבנה ע"י ב' שמות הוי, אהיו' וז"ס שאמרו ז"ל בברכות דף נ"ה יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ בהם דייקא כי בה"ם. עולה הוי' אה"י עיי"ש ואפשר לומר דמה שנבראו שמים וארץ ע"י שמות הוי' אהי' היינו ע"י שמות אלו במילואם שהן ד' מילואי הוי' וג' מילואי אהיו' והן ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג כי שמי"ם ואר"ץ עולה ככה וא"כ גם המשכן נבנה ע"י שמות אלו במילואם. וזהו ולהורת נתן בלבו בלבו דייקא כי ולהור"ת עם בלב"ו עולה מ"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג רומז שבצלאל כיון בלבו להשמות אלו ובהם בנה את המשכן פקודי

אלה פקודי המשכן וגו' הנה בספר אמרי נועם מפרש אלה פקודי המשכן וגו' עפי"מ דאיתא שהמקדש הראשון נחרב בעון תורה והתיקון לזה הי' שבזמן אחשורוש קבלו ע"ע עול תורה ותיקון לבית המקדש השני הוא ע"י תפלה כדאיתא במד"ר פנה אל תפלת הערער וכו' תכתב זאת לדור אחרון וזה