אלפי מנשה עה"ת קפג

הם רצ"ך עולה קר"י ועיין גם במג"ע על ואתחנן אופן ע"א שכתב אשר נתינת השקלים הוא רפואה על חיילותי' של לילית שעולים כמנין שקלי"ם ולכן פתח פרשת שקלים בלשון כי תש"א כי תש"א גי' סמא"ל רש"ע ונרמז בו זכר ונקבה היפך אתווין אש"ת עיי"ש במג"ע והנה יש עוד קליפה הגורמת לפגום בבחי' צו"ע להוציא ז"ל ושמה מחלת וכנודע וזהו דכתיב גבי שקלים זה יתנו כי ז"ה יתנ"ו גי' מחלית. והנה חיילותו' של לילית הם ת"ס כמנין שמה ועמה הן תפ"א וחיילותי' של מחלית הם תע"ח כמנין שמה ועמה הן תע"ט וכולם עולים מספר תתק"ס וכנודע ועם הדכר שהוא סמא"ל עולים מספר אלף צ"א. והנה קרנותיו דכתיב לעיל היינו קרנות המזבח והן ארבע קרנות וזהו שסמך קרנותיו לכי תשא שהוא פרשת שקלים כי ארב"ע קרנוית המזב"ח עולה אלף צ"א כמספר ס"מ וב' קליפות הנ"ל רומז שהשקלים הוא תיקון לבחי' צי"ע ולהכניע הס"מ וב' קליפות הנ"ל

א"י מה שסמך קרנותיו לכי תשא עפמ"ש בס' א"נ ח"ג במאמריו לפרשת משפטים שקלים לפרש הפסוק כי תשא את ראש וגו' כי אמרו ז"ל במס' תענית דהוי כופנא ומותנא ר"ל ורצו לבקש רחמים אמרו תרתי לא עבדי רק ליבעי רחמי אשובעא וכיון דיהיב שובעא לחיי יהיב ולהבין מדוע לא עבדי תרתי וכי קצרה ידו חלילה אמנם הענין הוא כי המשכות החיים בא ע"י צדקה וכמ"ש וצדקה תציל ממות והנה כאשר יחדל אביון מקרב הארץ א"כ אין באפשר לקיים מצות צדקה וא"כ איך אפשר להמשיך חיים ולזה לא יוכלו לבקש תרתי כי באם נמשיך שובעא לכל אדם אין כאן מצות צדקה אך העצם בזה ליתן צדקה להקב"ה היינו לעבודת המשכן וקרבנות אז יוכל להיות שניהם ביחד שלא יהא אביון בקרב הארץ והמשכת החיים יהי' ע"י הצדקה שניתנים להקב"ה וזהו כי תשא את ראש וגו' שתרצה להרים ראשן בכל טוב בהשפעות פרנסה וגם תרצה שלא יהא בהם נגף רק להמשיך חיים ואיך אפשר לפעול שניהם כאחת העצה לזה ונתנו איש כפר נפשו לד' שיתנו צדקה כביכול לד' על עבודת אוה"מ זת"ד עיי"ש והנה מלת קרנותיו דכתיב למעלה מכי תשא את ראש וגו' זה כתיב גבי מזבח מקטר קטורת והנה קטורת מביא חיים ועשירות וכמו שאמרו ז"ל שהקטורת מבטל מותנא וגם אמרו ז"ל שהקטורת מעשרת וזהו קרנותיו דקאי על המזבח קרנותיו של מזבח היינו האותיות קצוות מתיבת מיזב"ח [כן מפרש ג"כ בס' בנו יששכר במאמר שקל הקודש סי' י"א הפסוק וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק עיי"ש] והן אותיות מ"ח והוא ר"ת מזונות ח"יים וזהו שסמך קרנותיו לכי תשא וגו' לרמז שע"י הצדקה שנותנין להקב"ה כביכול לעבודת אהל מועד ממשיכין תרתי ביחד מזונות וחיים וכדברי הא"נ הנ"ל

ונתנו איש כפר נפשו. כתב הבעה"ט ונתנו אם תקראנו למפרע יהי' ג"כ ונתנו לומר לך שכל מה שאדם נותן לצדקה יחזור אליו ולא יחסר לו בשביל זה כלום עכ"ד ואני מוסיף. על דבריו אשר אי"ש כפ"ר נפ"ש עולה כל שמות הפרנסה שהם פא"י חה"ך סא"ל דיקרנוס"א רומז שהצדקה גורם שהשמות הפרנסה ישפיעו לו פרנסה ועשירות. ולדעתי י"ל עוד מה דכתיב ונתנו איש וגו' דהול"ל ויתן איש או ונתן איש וגו' בלשון יחיד ואמאי קאמר ונתנו בלשון רבים ונ"ל דהנה נתינת מחצית השקל הוא כדי לכפר על מכירת יוסף ועל מעשה עגל וכדאיתא בירושלמי שקלים פ"ב לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל ולפי שמכרו את בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל או"א טיבעה לפיכך והא כאו"א נותן שקלו טיבעה עיי"ש בירושלמי. והנה יוסף איקרי שור וכמ"ש בכור שורו הדר לו וכ"כ רש"י ז"ל בפרשת ויחי ע"פ וברצונם עקרו שור וגם העגל הי' כתבנית שור וכמ"ש וימירו את כבודם בתבנית שור וזהו ונתנו איש כפר נפשו כי אי"ש כפ"ר נפש"ו ס"ת שו"ר רמז בזה שנתינת מחצית השקל הוא כדי לכפר על עון שו"ר אמנם הרי כאן בהס"ת אי"ש כפ"ר נפש"ו לא נרמז רק פעם אחד שו"ר לזה קאמר ונתנו והוא למפרע ג"כ ונתנו זה מורה על ב"פ נותן וגם ונתנו שהוא לשון רבים מורה ג"כ על ב"פ נותן כי מיעוט רבים שנים ונותין גי' שו"ר וב"פ נות"ן הוא ב"פ שו"ר רומז על מכירת יוסף שנקרא שור ועל מעשה עגל שהי' שור שיתכפר ע"י נתינת מחצית השקל

ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה. הנה בהכיור צריך להיות מים כשיעור כדי לקדש בו ד' כהנים עיין בגמרא זבחים דף י"ט ובהרמב"ם פרק ה מהלכות ביאת מקדש עיי"ש. ונ"ל לתת טעם לזה בדרך רמז עפמ"ש המג"ע בפ' פנחס שאהרן הוא כלול מן כל ד' מלאכים שבמרכבה כי אהר"ן בגי' תתקנ"ו [כוונתו לחשוב אהרן באות נ' כפופה ובאות ן' דמנצפ"ך] מנין יוצר משרתים ואשר משרתי"ו בגי' רפא"ל. גבריא"ל מיכא"ל נוריא"ל עיי"ש והנה כל הכהנים זרע אהרן נקראים משרתים