אלפי מנשה עה"ת יז

משפט בדור המבול וזה בחזקי' שחטא בברית שלא נשא אשה וכו' וכשקיבל על עצמו לתקן שם י"ה הוסיפו לו ט"ו שנים וז"ש חזקיה חז"ק ו"ה עיי"ש ומגיע וזהו שהפסוק אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הו' הוא פסוק ט' וגם הוא בפרק ו' כי מה שהוא פסוק ט' רומז שהי' צדיק שלא פגם בבחי' יסוד כי ט' הוא בחי' יסוד וכנ"ל ומה שהוא פסוק ט' בפרק ו' רומז שהי' צדיק שלא פגם בשם י"ה כי ט' עם ו' גי' י"ה

והנני השאיתם את הארץ פירש"י ז"ל את הארץ עם הארץ שאף ג' טפחים של עומק המחרישה נמוחו. וצריך לדעת מנ"ל זאת אשר ג' טפחים דיוקא נמוחו ולא יותר וכבר. העיר בזה המהרש"ל ומובא בש"ח וכתב משום דג"ט עומק נקרא ארץ ומכאן ואילך נקרא אדמה וכאן כתיב את הארץ עיי"ש ולדעתי נ"ל בדרך רמז אשר אר"ץ גי' ג"פ טפ"ח ולכך כתב רש"י ז"ל את הארץ עם הארץ ג' טפחים דייקא

צהר תעשה לתיבה עיין בס' א"נ שכתב דידוע אשר נח מרמז על שבת וזהו יש לרמז צהר תעשה לתיבה כי צה"ר עם תיב"ה עולה שב"ת עכ"ד ולדעתי י"ל עוד דהנה כתב ברבינו בחיי בפ' תצוה שהאבן שתלה נח בתיבה כמ"ש צהר תעשה לתיבה הי' ברקת ע"ש שנוצצת כברק ומאירה כנר עיי"ש ולפי דרכו של הא"נ הנ"ל י"ל דלכך הי' ברקת דייקא כי ברק"ת עולה שב"ת

א"י צהר תעשה לתיבה כתב רש"י ז"ל י"א חלון וי"א אבן טוב. ונ"ל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ואלו ואלו דברי אלקים חיים: דהנה בספר דברי שמואל מהגה"ק רבי ר' שמעלקא ז"ל מפרש הפסוק עשה לך תיבת עצי גפר וגו' וכפרת אותה מבית ומבחוץ בכפר שהשי"ת מלמד אותנו לשוב על חטאת נעורים עיי"ש בדבריו ונ"ל לרמז לפי דבריו דהנה בנין התיבה רומז על ברית הלשון וכמ"ש שם מספר הנ"ל ובס' עבודת ישראל בשם הצדיק הקדוש ר"כ בער ז"ל כי התיבה היתה שלש מאות אמה אורך הוא הש' וחמשים אמה רחבה הוא הנ' ושלשים אמה קומתה הוא הל' והוא צירוף לש"ן ונ"ל דשיעור בנין התיבה רומז על ברות הלשון וכדברי הצדיקים הקדושים הנ"ל והתיבה גופה רומזת על ברית הממור כי התיבה היתה מעצי גפר ועץ הוא צדיק יסוד עולם וכמ"ש ברע"מ בפרשת פנחס דף רל"ו ע"א גם פצ"י ר"ת צידוק י"סוד ע'ולם גפ"ר גי', אביר יסו"ד הוא ברית המעור בחי' צי"ע וזהו עשה לך תיבת עצי גפר עשה הוא לשון תיקון והיינו שתתקן את ברית הלשון וברית המעור המרומזים בהתיבה והיונו בשיעור התיבה ובמה שהיתה נעשית מעצי גפר וכאמור. והנה ידוע שע"י תורה ותפלה מתקנין אה השני בריתין אלו וזהו צהר תעשה לתיבה ר"ל עם צהר תתקן לתיבה שרומזה על ברית הלשון וברית המעור וכנ"ל ותעשה פירושו תיקון ומהו צהר י"א חלון ר"ל תפלה וכמ"ש בתיקונים תיקון וא"ו משגיח מן החלונות ע"ד חלו נא עיי"ש וי"א אבן טוב ר"ל תורה כי התורה קרוי' אבן וכדאיתא במד"ר שיר השירים פרשה וא"ו שנאמר ואתנה לכם את לוחות האבן וגם טוב הוא התורה וכמו שאמרו ז"ל בש"ס ברכות דף ה' אין טוב אלא תורה שנאמר לקח טוב נתתי לכם. גם יש לרמז לדרכינו צהר תעשה לתבה אשר צה"ר עם תב"ה גי' לשו"ן מעו"ר כי כוונת הקרא הוא לרמז לנו לתקן את השני ברותין וכנ"ל

ומכל החי מכל בשר וגו' תביא אל התיבה להחית אתך. במסורה להחית ב' חסרים להחית אתך להחית עם רב. ונראה דהנה חטא דור המבול הי' שהשחיתו דרכם על הארץ שפגמו בבחי' יסוד והנה כתב האר"י ז"ל בלק"ת ביחזקאל אשר קין שהוא הבכור של אדה"ר נולד מתערובות טפח קרי והי' קין מחויב לתקן והוא אדרבה הוסיף לחטוא שכל דור המבול כולם בני קין והיו משחיתים דרכם על הארץ וקלקלו כל מה שעבר והביא עליהם המבול מדה כנגד מדה עיי"ש והנה ידוע דמה שציוה הקב"ה לנח להכניס הבע"ח אל התיבה הוא כדי לברר ולתקן הניצוצות שנתפזרו ונתגלגלו בבע"ח וזהו מכל החי מכל בשר וגוי תביא אל התיבה להחית אתך ר"ל להחיות את הניצוצות הקדושים שבבע"ח לבררם ולתקנם ולתת להם חיות דקדושה וע"כ כתיב חסר ו' כי זה מורה על הניצוצות שנתפזרו ונתגלגלו בבע"ח ע"י פגם אות ברית כי אות ו' הוא בחי' יסוד וכנודע וכ"כ במג"ע בפרשת וישב ד"ה ויחלום יוסף וז"ל שלא יכלו דברו לשלם חסר ו' לפי שחשבו שפגם במדתו מאחר שלא הי' קיים במאמרו אינו נאמן בבריתו עיי"ש וה"נ הכא חסר ו' מורה על פגם אות ברית קודש בחי' צי"ע וזהו שמשלב המסורה הפסוק להחית עם רב כי מ"ם ר"ב עולה קי"ן במילואו קו"ף יו"ד נו"ן ועולה נמי וקי"ן הי"ה עב"ד אדמ"ה וכמ"ש בקרא וקין הי' עבד אדמה

הבעה"ט כתב להחיות אתך זכר ונקבה יהיו מהעוף למינהו רמז לו שהעוף ישכון