אלפי מנשה עה"ת קלט

החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. הנה ג"פ חדש כתיב בפסוק זה ועיין בבעה"ט מ"ש בזה ולדעתי י"ל עוד עפימ"ש המג"ט כאן בפרשה זו באופן ג' וז"ל החדש הזה לכם צריך אדם לחדש חידושין בתורה וכו' וז"ש החדש הזה לכם לעצמוכם משא"כ מה שאדם מאסף בשאר קנינים שהם כולם דבר חוץ אבל חידוש התורה הוא לכם עיי"ש [לכאורה צ"ע היכן נרמז כאן תורה אך בודאי כוונתו שמלת הזה רומז על התורה וכמו שדרשו רז"ל במגילה פ"ק הפסוק מה זה ועל מה זה שמא עברתם על חמשה חומשי תורה דכתיב מזה ומזה הם כתובים וכ"כ ג"כ ביפ"ת על המד"ר בפרשתינו אהא דאיתא שם במדרש ד"א החדש הזה לכם הה"ד ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חקיו שהמדרש דורש החודש הזה לכם בשביל התורה שנקראת זה עפ"י מאמרם ז"ל הנ"ל עיי"ש] והנה לחידוש תורם צריך להיות יראת שמים וכמו שאמרו ז"ל אם אין יראה אין חכמה וכן אמרו ז"ל בש"ס שבת דף ל"א גבי לימוד התורה אי איכא יראת ד' אין אי לא לא. וזהו דכתיב ג"פ חדש בפסוק והוא החדש חדשים לחדשו כי החד"ש חדשיים חדשיו בלתי אות ל' ממלת לחדשי כי רק נטפל הוא להמלה עולה וראית שמי"ם ומרמז הכתוב מה שצריך אדם ללמוד תורה ולחדש חידושין בתורם ויהיו צמודים יחד עם יראת שמים

א"י מה דכתיב ג"פ חדש בפסוק זה עפמ"ש בספר בני יששכר במאמרי ר"ח מאמר ד' לפרש הפסוק שלום רב לאוהבי תורתך כי ע"ו לימוד התורה שנדרשת בי"ג מדות מעוררין י"ג מדות של רחמים והי"ג מדות כולם הם של חסד עליון וא"כ הם י"ג פעמים חס"ד והם נקראים שלום רב היינו שלו"ם במ"ם רבתי עולה תתקליו י"ג פעמים חס"ד וזהו שלו"ם ר"ב לאוהבי תורתך עיי"ש והנה כבר כתבנו למעלה בשם המג"ע אשר החדש הזה לכם רומז על לימוד התורה ולחדש חידושין בתורה וזהו דכתיב ג"פ חדש בפסוק כי ג"פ חד"ש עולה תתקליו י"ג פעמים חס"ד רומז שע"י לימוד התורה מעוררין י"ג מדות של רחמים י"ג פעמים חס"ד

בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה. באוה"ח מדייק תיבת להם ותיבת איש ל"ל שלא הי' צריך לומר אלא ויקחו שה וכתב דירצה בזה ע"ד שאמרו ז"ל בפסוק ויקחו לו תרומה אמר הקב"ה קחו אותי עמכם והוא אומר כאן לצד כי זה הוא מצוה ראשונה הודיעם השגת המצוה כי בעשותה ישרה עליו ד' שכינתו וכו' וזהו ויקחו להם איש אין איש אלא הקב"ה כי במצוה זו יקחו להם לקיחה גדולם ועצומה והוא איש שהוא אלקינו מלכינו זת"ד והנה דבריו הקדושים אמתיים הם והנני מוסיף על דבריו הקדושים דמ"ש הטעם שהודיעם כאן השגת המצוה דבעשותה ישרה די שכינתו עליו משום שזה הוא מצוה הראשונה לדעתי נ"ל עוד טעם דמש"ה הודיעם דוקא כאן במצוה זו דבעשיית המצוה ישרה ד' שכינתו עליו דהנה ידוע שאין השכינה שורה על בעלי גאוה וכמו שאמרו ז"ל כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם ורק מי שיש בו מדת ענוה עליו השכינה שורה וכמ"ש אשכון את דכא ושפל רוח והנה מצוה זו שיקחו שם זה מורם על מדת ענוה כי שם הוא בחי' ענוה וכנודע וזה הוא ג"כ הטעם מה שציוה ליקח השה בעשור לחודש דייקא מלבד הטעם שאמרו ז"ל משום שטעון ביקור ד' ימים קודם שחיטה י"ל עוד לדרכינו כי עשור הוא יו"ד ואות יו"ד מורה על ענוה, וכנודע כי הוא קטנה מכל האותיות. ולכך שפיר הודיעם דייקא במצוה זו השגת המצוה דבעשייתה ישרה ד' שכינתו עליו וכמ"ש ויקחו להם איש שם וכמו שמפרש האוה"ח הנ"ל כי ע"י ענוה דוקא ישרה ד' שכינתו עליו

א"י בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית. בהקדם דברי המד"ר זאת חקת הפסח זש"ה יהי לבי תמים בחקיך אמר דוד רבון העולם כשאני עוסק בחקיך לא יהא רשות ליצר הרע לחצוץ בו וכו' שלא יטעה אותי יצה"ר ואני מתבייש מן הצדיקים ועוד מתוך שהא מטעה אותי אני מונע עצמי מדברי תורה וכו' ואני מתבייש אלא עשה לבו אחד כדי שיהא עוסק בתורה בתמות הה"ד יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש עיי"ש במד"ר וצריך להבין מה שייכות מימרא זו דדוד להכא דייקא. ונראה. דהנה ידוע מספרים הקדושים דע"ו מדת ענוה מכניעין את היצה"ר ומגרשין אותו וכמ"ש רמז לזה. דוד אמר ד' לא גבה לבי במזמור קל"א כי קל"א גו' ס"מ וכן ענו"ה גי' ס"מ להורות ביטולו לגמרי ע"י ענוה וכן הוא ג"כ בזוה"ק שמפרש מאמרם ז"ל יזכור לו יום המיתה שע"י שיזכור לו יום מיתה ובא לידי מדה ענוה ועי"ז יגרשנו ועיין מזה באורך בס' נועם מגדים בפרשת מטות עיי"ש והנה מצות קרבן פסח הוא בשה ושה מורה על ענוה וכנודע וגם כתבתי לעיל שלכך ציוה ליקח את השה בעשור לחודש דיוקא כי עשור הוא יו"ד ואות יו"ד