אלפי מנשה עה"ת קכ

להדיא בדבריו שהבאתי לעיל שבדווק כתב כן שמנחם בן עמיאל הוא משיח בן יוסף וא"כ דבריו צ"ע. ולפי האמור שמנחם בן עמיאל הוא משיח ב"ד ראוי לומר דמה שאמר יעקב גור אריה יהודה מטרף בני עלית. קאמר זאת רק על משיח ב"ד בלבד והיינו גו"ר ארו"ה גי' משי"ח ב"ן דו"ד וכדברי המגיע מ"טרף ביני עילית ר"ת "מנחם "בן "עמיאל שמשיח בן דוד הוא מנחם בן עמיאל ולא כמ"ש המגיע שיעקב רמז בזה על התרין משיחין וכנ"ל כי דבר זה צ"ע וכנ"ל

במסורה מטרף בני עלית. עלית ג' דין ואידך עלית משכבי אביך ואידך עלית למרום. ונראה עפי"מ דאיתא במדיר בפרשתינו אמר יעקב לראובן אני איני לא מרחקך ולא מקרבך אלא הרינו תולה אותך ברפיון עד שיבא משה דכתיב בי' ומשה עלה אל אלקים מה שדעתו רואה לעשות בך עושה וכשבא משה התחיל לקרבו ואמר וחי ראובן ואל ימות עכ"ל המדרש ומבואר מדברי המדרש אלו דכשעלה משה למרום נתוודע לו שראובן לא חטא במעשה בלהה ע"כ קאמר יחי ראובן ואל ימות ועיין מזה בפר"ד ובס' ישמח משה מש"ש מה הי' ספיקו של יעקב אי חטא ראובן או לא וכשעלה משה אל אלקים נמסר לו אז ההלכות וידע שעפ"י הלכה לא חטא ראובן במעשה בלהה ע"כ קאמר משה יחי ראובן ואל ימות עיי"ש. וזהו כוונת המסורה עלית למרום היינו משה רבינו שעלה למרום מטרף בני עלית שהעלה את בני מטרף ואיזהו בני זה שנאמר בו עלית משכבי אביך כי משה רבינו אחר שעלה אל אלקים העלהו מטרף שאמר וחי ראובן ואל ימות

זבולן לחוף ימים ישכון. כתב רש"י ז"ל שהי' זבולון עוסק בפרקמטיא וממציא מזון לשבט יששכר והם עוסקים בתורה. והנה איתא בגמרא יומא דף כ"ו אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורו אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר ומקשה שם בגמרא ואימא נמי מיהודה דכתיב יהודה מחוקקי ומשני אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא קאמרינן עיי"ש ומבואר מזה דשבט לוי הוי כמו שבט יששכר והם מסקו שמעתתא אליבא דהלכתא ושבט יהודה הגם דאינם כמו שבט לוי ושבט יששכר שיהיו מסקים שמעתתא אליבא דהלכתא אבל הרי הם ג"כ מעוסקי התורה ועיין גם במג"ע בפרשתינו ד"ה לא יסיר שבט מיהודה שמביא שם דברי הגמרא הנ"ל וכתב סי' ג' שבטים אלו הוא שם שני של ע"ב יל"ו שהוא על מצח פני שור שבמרכבה דמנגחין בקרנוסי עליהם אמר דוד "ישובי "לי "יראוך ויודעי עדותיך עיי"ש ולפי"ז מהראוי לומר שזבולון עוסק בפרקמטיא וממציא מזון לכל ג' שבטים אלו ולזה יש לרמז שהר"ת "לחוף ימים "ישכון הם ר"ת של ג' שבטים אלו שבשביל ג' שבטים אלו להמציא להם מזון הוא לחוף ימים ישכון. גם יש לרמז אשר לחוף ימים ישכון האותיות שניות הם שמ"ח והענין הוא כמו שאמר משה שמח זבולן בצאתיך ויששכר באהליך ומפרש האוה"ח שם בפ' ברכה דהגם שבעניני עוה"ז בכללות אין לשמוח בהם אמר הנביא שזבולן ישנו בשמחה גם ביציאתו מבית המדרש לסחורה והטעם כדי שיתקיים יששכר באהלו כאומר ויששכר באהליך עיי"ש. וזהו מה שנרמז כאן בפסוק זבולן לחוף ימים ישכון שהאותיות שניות מלחו"ף ימי"ם ישכו"ן הם אותיות שמ"ח והוא אחרי דבאותיות הראשונות לחו"ף ימי"ם ישכו"ן נרמז ג' שבטים הנ"ל העוסקים בתורה וכנ"ל שבשבילם זבולן לחוף ימים ישכון וכנ"ל ע"כ נרמז באותיות שניות אותיות שמ"ח ורומז בזה דמאחר שהוא לחוף ימים ישכון כדי להחזיק ג' שבטים הנ"ל העוסקים בתורה לכן הוא שמח בשכונתו לחוף ימים

מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. הנה אשר הוא בינה וכמ"ש בס' קה"י ערך אשר בשם הזהר. והנה הפרנסה בא מבינה וכמ"ש בפרע"ח בשטר העמידה פרק י"ט עיי"ש וגם אורייתא מבינה נפקות וכדאיתא בזהר. וזהו מאשר שמנה לחמו היינו מאשר שהוא בינה שמנה לחמו היינו שבא הפרנסה בהרחבה וגם שמנ"ה גי' פרנס"ה והוא יתן מעדני מלך היינו מעדני מלך מלכי המלכים והוא התורה שהוא מעדני מלך מלכי המלכים וע"כ "יתן מעדני מלך ר"ת מי"ם ואין מים אלא תורה וכמאמרם ז"ל. חידושי הלכות

ראובן בכורי אתה כחו וראשית אוני ופרש"י היא טפה ראשונה שלו. וראיתי בפי' ריב"א עה"ת שכתב על פרש"י הנ"ל וז"ל והקשה ר"ת מאורליי' דאמרינן אין אשה מתעברת מביאה ראשונה וי"מ שמעכה בתולי' באצבע ואין נראה להר"א שלא מצינו כן בשום מקום כמו שמצינו במס' סוטה בחמר לכך נראה לפרש טפה ראשונה שלו כלומר שהיתה ראוי' להיות טפה ראשונה שלו אם היתה אמך מתעברת מביאה ראשונה שהרי לא ראיתי קרי מימי כשבאתי לאמך. ובלאו האי קושיא אין לפרש טפה ראשונה ממש שהרי כתוב בפרשת ויצא וירא ד' כי שנואה לאה וגו' ורחל עקרה ותהר לאה וגו' ומדכתיב ורחל