אלפי מנשה עה"ת קיג

עיי"ש בפרשה צ"ה במ"ש לפיכך ואת יהודה שלח לפניו עיי"ש ובמת"כ שם מ"ש בשם פירש"י. ועוד לאלוה מילין דהנה איתא במד"ר שם ומובא גם ברש"י ז"ל להורת לפניו גשנה לתקן לו בית תלמוד והנה י"ל שיהודה הוא נגד תורה שבכתב ויוסף הוא נגד תורה שבע"פ והוא עפי"מ דאיתא בזהר פרשת פנחס דף רנ"ז ע"א דאורייתא דכתב מסטרא דחסד ואורייתא דבע"פ מסטרא דגבורה עיי"ש והנה יהודה נקרא ארי' וכמ"ש גיר אריה יהודה ויוסף נקרא שיר וכמ"ש בכור שורו הדר לו וזה ידוע אשר אריה הוא בחי' חסד כי ארי' הוא מימין ושור הוא בחי' גבורה כי שור הוא משמאל וא"כ יהודה שהוא ארי' בחי' חסד הוא נגד תורה שבכתב ויוסף שהוא שור בחי' גבורה הוא נגד תורה שבע"פ ועיין גם בת"ז תיקון עסרין וחד דאיתא שם וז"ל בגין דאורייתא דבע"פ איהי מסטרא דגבורה בגין דא תלמידי חכמים אינון מתנגחין באורייתא כשוורים דא עם דא עכ"ל הרי מבואר מזה בהדיא ששור שהוא גבורה הוא נגד תורה שבע"פ וממילא נמי ארי' שהוא חסד הוא נגד תורה שבכתב. וגם ארי' ושור שניהם יחד רומזים על תורה שבכתב ועל תורה שבע"פ כ"י ראשי האותיות וסופי האותיות מחמשה חומשי תורה ומששה סדרי משנה עולים מספר תשכ"ב והוא מספר ארי"ה שו"ר וא"כ יהודה שהוא אריה ויוסף שהוא שור שניהם יחד הם סוד תורה שבכתב ותורה שבע"פ. ומעתה א"ש מה ששלח יעקב את יהודה דייקא לפניו אל יוסף כיון ששליחתו הי' בשביל התורה לתקן לו בית ועד ללמוד תורה ויהודה ויוסף הם סוד תורה שבכתב ותורה שבע"פ וכנ"ל

, א"י הטעם ששלח יעקב את יהודה דייקא עפ"י מאמרם ז"ל הנ"ל להורות לפניו גשנה לתקן לו בית תלמוד והנה ללימוד התורה צריך להיות ג"כ יראת שמים וכמו שאמרו ז"ל אם אין יראה אין חכמה וכן אמרו ז"ל ע"פ והי' אמונת עתיך וגו' אמונת זה סדר זרעים עתך זה סדר מועד וכו' ומסיים הכתוב יראת די היא אוצרו אי איכא יראת ד' אין אי לא לא. והנה יעקב קאמר על יהודה גור ארי' יהודה וגור הוא לשון יראה כמו גורו לכם מפני חרב וכן פי' בספר נועם מגדים בפרשת ויחי וגם ארו"ה הוא אותיות ירא"ה. נמצא שיהודה מורה על יראה לכך שלח את יהודה דייקא לתקן לו בית תלמוד כי רמז בזה שצריך שיהא תורה עם יראת שמים צמודים יחד. וזהו ששלח אותו לפניו והוא קודם בואו לשם וכן פירש"י ז"ל משום שצריך להקדים היראה קודם ללימוד התורה וכמו שאמרו ז"ל כל מי שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת

ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן. הנה איתא במסורה גדולה בפרשת בהעלתך ע"פ ועתה נפשינו יבשה אין כל אשר ועתה י"ח בטעם תביר וחד מהם הוא הפסוק שלפנינו ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן דנקוד מלת ועתה בטעם תביר והנה כתבנו שם בכוונת המסורה אשר ועתה רומז על הקליפה לילית הגורמת לאדם לפגום באות ברית קודש ולפזר ני"ק לחוץ והוא רוכבת על ת"פ מחנות כמנין שמה והמחנות ת"פ ועמה הן תפ"א כמנין ועת"ה והבאתי כן בשם המג"ע שכתב ג"כ כן ע"כ נקוד מלת ועתה בטעם תביר כי תבי"ר אותיות ברי"ת ועיי"ש בדברינו מש"ש בזה לרמז בפסוק ועתה נפשינו יבשה וגו' עיי"ש ויש לרמז עפ"י דרך זה בפסוק שלפנינו ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן ועתה בטעם תביר דהנה ידוע מספרים הקדושים דמה שגלו ישראל בין האוה"ע הוא כדי להעלות הנ"ק שנתפזרו בין הקליפות ועיין גם בת"ז תיקון כ"א דאיתא שם וז"ל מאן דגזל בברית ואפיק זרעא מני' לרשות נכראה כאלו אפיק מרה"י לרה"ר וגרם למהוי שכינתא נפקא מאתרה דאיהי ארץ ישראל רה"י וגלה אותה בין אומין דעלמא דאינון רה"ר הה"ד ובפשעיכם שולחה אמכם עיי"ש ומבואר מזה ג"כ שהגליות המה מחמת עון פגם אות ברית קודש. והנה ידוע שע"י לימוד התורה מתקנין חטא זה ומעלין את הני"ק וזהו שדרשו רז"ל בש"ס ב"ב דף ח' הפסוק גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם שע"י לימוד התורה יהי' קיבוץ גליות עיי"ש וכן איתא ג"כ במד"ר פרשת צו אין הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות שנאמר גם כי יתנו בנוים עתה אקבצם עיי"ש ולפי הנ"ל הטעם הוא דכיון דהגליות המה כדי להעלות הני"ק וע"י לימוד התורה מתקנין חטא זה ומעלין את הני"ק ע"כ שפיר ע"י לימוד התורה יהי' קיבוץ גליות. והנה כתב במג"ע על ואתחנן ע"פ אעברה נא וט"ס הצילני נא אשר בתיבת נא מרומזים הארבע גליות כי נ"א ר"ת "נבוכדנצר "אחשורוש והוא בבל מדי גם ר"ת "נקנור אנטיוכוס שהם שרי יון גם ר"ח "נירון "אספינוס והיא גלות אדום עיי"ש והוא הרמוז בפסוק שלפנינו ועתה וגו' ונקוד ועתה בטעם תביר היינו ועת"ה הרומז על הקליפה לילית ותבי"ר אותיות ברי"ת וכנ"ל והקליפה הלזו הוא הגורמת לאדם לפגום באות ברית קודש ולפזר ני"ק לחוץ בין הקליפות עי"ז ישבו נ"א עבדיך היינו שישבו ישראל בהגליות המרומזים בתיבת נ"א וכדברי המג"ט הנ"ל והתיקון