אלפי מנשה עה"ת קד

אותיות מחמשה חומשי תורה וששה סדרי משנה שהן עולין מספר תשכ"ב וכמ"ש במק"א [והוא לקמן בפרשת ויגש ובפרשת בשלח] ע"כ שפיר בזה שקרא אותו אח"כ בשם צפנת פענח והיינו שמגלה סתרים ידעו שהכוונה הוא בשם זה שמגלה סתרים בחכמת התורה

א"י וירכב אותו במרכבת המשנה וגו' על דרך הנ"ל ובסגנון אחר הנה במג"ע בפרשתינו סוד"ה ויהי מקץ שנתים ימים כתב אשר וירכ"ב אותיו בגי' ש"ר העולים שהוא מט"ט מרכב"ת גי' אכתריא"ל שר הבריאה שהוא סוד רק הכסא אגדל ממך כי מט"ט הוא עולם היצירה עיי"ש ולדעתי נ"ל לפי רמז זה אשר וירכיב אות"ו גו' שיר העול"ם דהנה ידוע אשר משנה הוא ביצירה ומט"ט הוא ביצירה ומט"ט הוא מארי דמשנה וכמ"ש בכנפי יונה ח"ב סי' ט"ח והנה יוסף הוא בחי' מט"ט והוא ביצירה וכמבואר בדברי המג"ע הנ"ל וכ"כ המג"ע שם בהדיא אהא דכתיב ויקראו לפניו אבריך שהוא א"ב של עולם היצירה שהוא ר"ך עלמין עיי"ש נמצא שיוסף הוא סוד תורה שבע"פ שהוא מארי דמשנה והוא הרמוז וירכ"ב אות"ו גי' ש"ר העול"ם שהוא מט"ט מארי דמשנה במרכב"ת המשניה אש"ר ל"ו ס"ת תור"ה ודייקא מרכבת המשנה ע"ש סוד המשניה שהוא מארי דמשנה ויקראו לפניו אברך מלבד מ"ש המג"ע הנ"ל אשר אברך רומז על מט"ט כי אבר"ך הוא א"ב בעולם היצירה שהוא ר"ך עלמין ולדעתי י"ל עוד אשר לפנו"ו אבריך עולה חנו"ך מט"ט כי חנו"ך מט"ט נחשב בספרים למספר שצ"ט כמספר מלאכ"ו רחמו"ם וכדאיתא בילקוט ראובני בפרשת בראשית בשם סודי רזיא וכן הוא במג"ע פרשת ויקרא אופן ע"א ובפרשת קדושים ובפרשת שלח ועוד בכמה דוכתי

ויקראו לפניו אברך. כבר כתבנו לעיל בדיבורים הקודמים מה שיש לרמז בזה לפי הדרכים שם וי"ל עוד עד"א עפמ"ש המג"ע בד"ה ויקחו האנשים וכו' וירכב אותו במרכבת המשנה שהוא כלול מלחם משנה וקיום שבת עיי"ש וזהו ויקראו לפניו אברך כי אבר"ך באות ך' דמנצפ"ך עולה שב"ת כי שבית נחשב בספרים למספר תש"ג כמספר נחל"ת יעק"ב אבי"ך וכנודע

ויבאו בנ"י לשבר בתוך הבאים. י"ל דהנה ידוע אשר משם אל בא הפרנסה כטעם אל זן ומפרנס והנה כתב בספר א"נ בפרשת ויחי אשר משם אל מה"ג מדות של רחמים שהוא הראשון והמקור של הי"ב תיקונים שאחריו משם בא הפרנסה והוא י"ב אל וע"כ י"ב פעמים א"ל עולה שב"ע עיי"ש בדבריו וזהו ויבאו בנ"י לשבר בתוך הבאים ר"ל עם תוך של תיבת הבאי"ם והן אותיות בא"י והוא ר"ת י"ב א"ל כי מן י"ב פעמים א"ל נמשך שובע ומזון

א"י ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים וכתב רש"י ז"ל לפי שציוה להם אביהם שלא יתראו כולם בפתח אחד אלא שיכנס כ"א בפתחו. וזהו יש לרמז בתו"ך הבאו"ם ר"ל ב' תו"ך ממלת הבאו"ם והיינו תוך תוכו והיינו התוך ממלת הבאי"ם הם אותיות בא"י ותוך תוכו היינו התוך מאותיות בא"י הוא אות א' והתוך שהן אותיות בא"י עולה אח"ד והתוך תוכו שהוא אות א' הוא ג"כ אחד ורומז כפירש"י ז"ל שנכנסו אחד אחד כל אחד בשער אחד

א"י ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים. הנם יל"ד אמאי קאמר סתם לשבר ולא קאמר לשבר בר או לשבר אוכל וכמ"ש בפסוקים אחרים וירדו אחי יוסף לשבר בר וכן ויאמרו מארץ כנען לשבר אוכל. ונראה עפמ"ש בא"נ לפרש הפסוק שבו שברו לנו מעט אוכל. כי ידוע שהרעב בא משמות אלקים שהם תוקף הדינים ח"ו וזהו שברו לנו היינו לשבור תוקף דיני אלקים כי לנ"ו גי' אלקי"ם עיי"ש והנם

ידוע שהשם אלקים יש לו ג' מילואים והיינו בא' בה' וביו"ד אלקיים במילוי א' עולה מספר רצ"א ובמילוי ה' עולה מספר רצ"ה ובמילוי יו"ד עולה מספר ש' וזה ידוע שמשם אלקים שמספרו ש' ליכא שליטת הדינים אלא אדרבה המשכת הרחמים כי ש' גי' ברחמי"ם. וגם ש' גי' מצפ"ץ והוא שם הוי' באתב"ש שהוא רחמים עיין בא"נ פרשת לך ובנחל קדומים סוף פרשת ויחי ועוד בספרים רבים שכתבו כן. אך שליטת הדינים ח"ו בא משם אלקים וממילואיו העולים מספר רצ"א ומספר רצ"ה והם עולים מספר תוק"ף שמהם תוקף הדינים וכנודע ומהם בא הרעב. וזה ויבאו בנ"י לשבר בתוך הבאים היינו התוך והוא הנעלם של מלת הבאי"ם [כ"כ ג"כ במג"ע בפרשת וישב לפרש הפסוק והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה היינו הנעלם של שדה עיי"ש במג"ע באופן ב'] והנעלם של הבאי"ם כזה ה"א ה"ה הי' [כו אות ה' יש לו ג' מילואים א' וה' ויו"ד] בי"ת אל"ף ירד מים עולה הנעלם מספר תוק"ף והוא מספר ב"פ אלקי"ם במילואים העולים רצ"א ורצ"ה, והיינו שבאו בנ"י לשבר. תוקף דיני אלקים שמזה נצמח הרעב בארץ כנען וכמו שאמר להם יעקב שברו לנ"ו היינו לשבור תוקף דיני אלקי"ם וכדברי הא"נ הנ"ל.