אהבת עולם עג

דכתיב כשבת אחים גם יחד וכו' ב'מציאותו ל'עשות ש'מחה ר'בה=כ'חתונה ל'כבוד א'חא. א"נ ש'עיקר ר'ידתו ל'מצרים ב'מוקדם. כ'די ל'כלכל א'ותנו. דכ' אנכי אכלכל אתכם וכו'

א"נ ב'שנת ר'עבון. כ"י ל'מחיה ש'לחך א'להים ל'פנינו. כדכתיב כי למחיה שלחני אלהים לפניכם. לשב"ר אכ"ל בהפוך ל'ענין א'דונתו כ'פה=ל'יצרו ר'אה ש'אביו ב'צורתו. (ביושר) ל'אמר ש'יוסף ב'ני ר'אה= א'חיך כ'לם ל'היות=ר'שומים ל'אבני=ש'והם ב'אפוד. א'ינך ל'היות כ'מותם. (בתמיה) ב'בא ר'בו ל'ביתו ש'מע=ל'דברי א'שתו כ'עס. א"נ ל'היות ש'היא ר'שעה ב'זויה. א'סרו ל'עיני כ'ל. ל'כסות ר'שעתה ב'פני ש'רים. א'מר ל'הם כ'ן. ש'בח ל'אל ב'הגלות ר'שעתה=ל'עיני כ'הני א'דוניו. (אלו הכומרים שחקרו ודרשו והכירו ברשעתה כאז"ל) ל'הודיעו ש'יוסף ר'שום ב'צדקתו. א'דונתו כ'וונה ל'בזותו= ל'פני ש'רים. ר'חמנא ב'שכר=א'שר כ'פה ל'יצרו. ש'עזב ב'גדו ל'ידה ר'דף. כ'די ל'הרחיק א'סורה. ל'הלבישו ב'גדי ש"ש ר'ביד=א'זהב ל'צואריה כ'פעלו. דכתי' כי פועל אדם ישלם לו ל'הודיע ש'יוסף ר'מוז ב'יסוד. ל"א כ"ן א'נחנו

קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צורי ומעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקדים. צריך לדקדק למה בחר יעקב אע"ה דוקא בששה מינים הללו ולא יותר. ואמרו רז"ל שיעקב אע"ה היה מלך בארץ כנען ואין דרך המלך לשלוח למלך אחר מעט צרי ומעט דבש אלא ודאי שבא לרמוז לו בר"ת ו'הורידו ל'איש מ'נחה מ'עט צ'ורי מ'עט ד'בש נ'כאת ל'וט ב'טנים ש'קדים חוץ מאותיות הוו"ין שהם שמושיות. הם מספר תרל"ב=והמנחה הנז' היא ששה מינים סך הכל בגימ' תרל"ח כמספר אברהם יצחק יעקב. לרמוז לו שהם בני אי"ו זרע קודש כלם מיוחסים כלם קדושים כלם טהורים. ולא כמו שעלה על דעתך שהם מרגלים ח"ו אלא כלם שבטי י"ה צדיקים וחסידים. באו"א מה שכיוין יעקב אע"ה בששת המינים צ'ורי. ד'בש. נ'כאת. ל'וט. ב'טנים. ש'קדים. האלו לבד לרמוז לו בר"ת הנז' לשם קדוש כידוע והוא בגי' כלם המה שבטי י"ה

בענין הגביע של יוסף עם השבטים ראיתי ונתון אל לבי לרמוז בו איזה גרגרים מעט מזער מאשר חנן ה' את עבדו והנה טרם כל צריך לרשום האותיות שהם מתחלפות באותיות אתב"ש. או באותיות איק בכר. וכגון אות היו"ד מתחלפת במ'ם באתב"ש י'ם. אות בית באות שין. אות גימל באות ריש גר וכן עזה"ד. וכן באותיות אי'ק בכ'ר אות בית באות כף בכר. אות גימל באות למד גלש. אות יוד באות קוף איק. אות עין באות נון זען. וכדי שלא להטריח על הקורא ולהאשימני סדרתי הנה אחת לאחת. ואיתא בזוה"ק אין לך דבר ודבר שבתורה שאין לו כמה סודות ורמזים ורזין עלאין קדישין. והן עתה יש לדקדק דמה ראה יוסף הצדיק ע"ה לבא בטענה עם אחיו בענין הגביע דוקא ומאחר שהוא מלך יכולת בידו לעשות להם עלילות מכמה פנים. ואולם אפשר לומר שודאי יוסף כיוין בענין הגביע בכדי לרמוז להם בו כמה אופנים על העבר וגם על העתיד באופן זה. הגבי"ע נוט' ה'גביע י'תפרש ב'רמזים ג'דולים ע'מוקים. א' רמז להם בו בנוט' ענין יעקב אביו כשנשא רחל דכתיב ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך ז' שנים ברחל בתך הקטנה וז"ש הגבי"ע ר"ת יעקב עם לבן התנאי ברחל. א"נ ר"ת לבן עקש החליף יתה בלאה. (גל"ש) וז"ש יעקב ללבן הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני. א"נ הגבי"ע ר"ת בציווי יוסף גם הם עשו, כמ"ש ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטון. כנז' ע"פ