עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאהבת עולם

אהבת עולם סה

Ahavat Olam 65 · אהבת עולם · free full Hebrew text

Open in the reader →

למי מקדושים

ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו וכו' ויל"ד דכיון שלא זכר ודאי שכח וא"כ למה חזר ואמר וישכחהו. ועוד יל"ד וישכחה"ו אות הה"א יתירה והול"ל וישכחו או וישכח אותו. ויובן ע"פי מאי דאיתא בשבת [דק"ד.] האידנא אתו דרדקי מבי מדרשא וכו' אלף בי"ת א'לף ב'ינה. ג"ד ג'מול ד'לים. ה"ו זה שמו של הקב"ה. עו"נ משארז"ל כל הכופר בטובתו של חבירו כאילו כופר בטובתו של מקום והנה יוסף עשה טובה שפתר החלום לשר המשקים לטובה והוא שלא זכר בטובתו של יוסף נמצא שכפר בטובתו של מקום. ז"א ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו שכח ה"ו שהם שמו של הקב"ה וזה שאמר את חטאי אני מזכיר היום משמע תרי ודוק

במדרש תנחומא פ' וישב נורא עלילה על בנ"א אף הנוראות שאתה מביא עלינו בעלילה אתה מביאן בא וראה כשברא הקב"ה העולם מן יום א' ברא את מלאך המות שנאמר וחושך על פני תהום זה מה"מ שמחשיך פניהם של הבריות ואדם נברא בששי ועלילה נפלה בו שהוא הביא את המיתה לעולם. ומקשים למה ליה להוכיח שהמיתה היא עלילה מכח שנברא מלאך המות ביום א' ואדם נברא בששי דהא אף אם היה מלאך המות נברא באיזה יום שיהיה מוקדם לבריאת האדם היה ג"כ הוכחה דהמיתה היא עלילה במה שנתלה בחטאת אדה"ר. וכדי לישב את זה נראה להקדים מ"ש בס' דרך החיים המאוחר בבריאה הוא חשוב מן המוקדם ולכך אדם נברא באחרונה מפני שהוא חשוב מן כל הנבראים ומפרש שמפני כך ברא הקב"ה מה"מ ביום א' ושאר המלאכים ביום ב' להורות דכל המאוחר עדיף. ונקדים עוד דאיתא פלוגתא במדרש באיזה יום נבראו המלאכים חד אמר שנבראו בשני וח"א שנבראו בחמישי שנאמר ועוף יעופף אלו המלאכים דכתיב בשתים יעופף ולפי"ז התינח למ"ד שהמלאכים נבראו ביום ב' מש"ה נברא מה"מ ביום א' להקדים לבריאת שאר המלאכים אלא למ"ד דהמלאכים נבראו ביום ה' א"כ למה היה צריך לבריאת מה"מ ביום א' אף אם היה נברא ביום ד' היה מוקדם לבריאת המלאכים ושפיר הוה שמענין דהמאוחר בבריאה עדיף. ונקדים עוד מאי דאיתא בב"ר דאם אני בורא את האדם מן העליונים הוא חי ואינו מת. ואם אני בורא אותו מן התחתונים הוא מת ואינו חי אלא הריני בורא גופו מן התחתונים ונשמתו מן העליונים אם יחטא ימות ואם לאו יחיה. נמצא שמעינן מהא דהמיתה אינו עלילה במה שתלה אותה בחטא האדם כי האמת כן הוא דאם לא יחטא לא ימות. ונקדים עוד מאי דאיתא בילקוט תהלים מזמור כ"ט גדול השלום כשברא הקב"ה את העולם עשה שלום בין בעליונים ובין בתחתונים ביום א' ברא מן העליונים ומן התחתונים וכו' וביום ששי ברא האדם גופו מן התחתונים ונשמתו מהעליונים הרי לפניך ב' טעמים למה ברא הקב"ה את האדם מן העליונים ומן התחתונים טעם א' שאם יחטא ימות. ואם וכו' וטעם ב' לשום שלום בין העליונים ובין וכו' שלא יהיה יתרון זע"ז. ונאה לי דתינח לפי טעם ב' למ"ד שהמלאכים נבראו ביום ב' שהוא שייך לעליונים אלא למ"ד ביום ה' קשה שהרי יום חמישי שייך לתחתונים א"כ יש עלוי לעליונים שנבראו באותו יום השייך לתחתונים והשתא יובן שפיר המדרש הנז"ל נורא עלילה על בנ"א שס"ל דהמיתה היא הכרחית אף אם לא יחטא האדם. אך אם תקשה שהרי ג"כ מונח דעתיה הוא דוקא אם חטא ימות