אהבת עולם סב

כמ"ש חכמי המוסר ז"ל בענין אותו זקן שאמר למלך אחד שחזר מהמלחמה ונצח והיה שש ושמח ביותר אמ"ל הזקן ה' יצילך מהמלחמה היותר גדו' וכו' ע' לקמן בפ' תצא ענין המעשה הנז' ותמצא נחת. עוד ידוע מ"ש חכמי המקו' ז"ל דאם נפל אדם באיזה צרה יכוין בשם יב"ק הרמוז בר"ת יעננו ביום קראנו. וגם מר"ת יענך ה' ביום צרה שעולה יב"ק ר"ת יחוד ברכה קדושה. וגם גי' הוי"ה אדנ"י אהי"ה וינצל. עו"נ מ"ש רז"ל והביאו רש"י ז"ל בחומש ע"פ כי בן זקונים הוא לו תרגם אונקלוס ארי בר חכים הוא ליה שכל מה שלמד יעקב אע"ה במדרש שם ועבר מסרו ליוסף. ואין לך דבר שמכניע היצר הרע כעסק התורה כמ"ש בברכות אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין. והתורה בעידנא דעסיק בה אגוני מגנא ואצולי מצלא וכן שהע"ה מזהיר ואומר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום ודרז"ל אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכ"כ ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום. וכ' בי מלכים ימלוכו מאן מלכי רבנן. ועפ"י כ"ה אפשר יבא על נכון כ"ה והוא יוסף הצדיק ע"ה נפל בצרה גדולה בענין אשת אדוניו כידוע ואין לך מלחמה גדולה כמלחמת היצה"ר. ז"ש ויהי כדברה אל יוסף יום יום. אזי יוסף כדי להנצל ממנה כיון בשם הגדול יב"ק שהוא גי' יום יום. ועל ידי זה הכניע היצה"ר ולא שמע אליה לשכב אצלה. עוד ולא שמע אליה וגו' מלמד שנתלבש בה סמא"ל שהוא נוט' ל'שכב א'צלה ל'היות ע'מה גי' סמא"ל. עוד אפשר לומר אם ח"ו רוצה לשכב אצלה בעוה"ז מוכרח להיות עמ'ה גי' גהינם וז' מדורותיה. ומ"ש יום יום אפשר שרמז לתו' דכתיב בה לשקוד על דלתותי יום יום. ואהיה שעשועים יום יום, לרמוז שזכות התורה הגינה עליו שלא שלט בו יצה"ר כי התורה אגוני מגנא וכו' ובזה הגינה על אותה אמירה ויהי כדברה אל יוסף יום יום ובזה ניצול הימנה ולא שמע אליה וכו' וק"ל

ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי וכו' אפשר שרמזה לו בתיבת ותתפשה'ו בבגד'ו במ"ק בגימט' לבוא אליה בעל כרחו במ"ק ע"ה. א"נ ותתפשהו בבגדו וכו' והוא בהקדים משפרז"ל שאדונתו היתה מגזמת עליו בענויים קשים ומרים אם לא יאבה לה א"ל להעויר את עיניו. א"ל ה' פוקח עורים. לאסרו במאסר א"ל ה' מתיר אסורים. וכדומה. וכיון שראתה אחר כל הגזמו' ולא אבה יוסף לשמוע לה. אמרה לו שיבטיח לה באמירה דוקא לשכב עמה די לה אפשר שזה רמזה לו באותיות לאמ"ר כזה למ"ד אלף מ"ם רי"ש עה"כ בגי' ואפילו אמירה בעלמא הוא יבטיח לה ליגע בה דייה עם התיבו'. א"נ עם ב' כוללים אם לא יאבה בכל דהוא תהרגהו. א"נ ויוסף בוטח באל שדי וינס החוצה ע"ה. א"נ לא הטה אזן שמוע לדבריה. א"נ אפשר שרמזה לו באותיות לאמ"ר בנוט' שיאמר. א'מירה ר'כה ל'נוח מ'דעתה. א'פילו ל'בטל מ'גמת ר'צונה. ל"א א'כפת מ'שקיט רגזה. א"נ לאמ"ר שכב"ה עמ"י בר"ת אבקש ממך לעשות רצוני. שילכו כל בני הבית מהחיוב יתייחד עמי. א"נ אפשר שרמזה לו באותיות שכב"ה עמ"י בר"ת ש'ופרך כ'אור ב'היר ה"'מאיר. ע"ל מ'צרים י'זהיר. א"נ כ"ל ש'עה ה'אש ב'קרבה. ע"ל י'ופיו מ'דלקת א"נ ה'יש ב'עולם ש'פיר כ'מותך. (בתמיה) מ'שתוקקת י'חוד ע'ריבותך. א"נ כ'יון ש'אביט ב'יופיך ה'רוח=ע'צמה י'וצאה מ'גופה. א"נ ש'זיו ה'דרך כ'שמש ב'גבורתו. מ'י י'וכל ע'מוד. א"נ כ'ראות ה'נשים ש'פרירותך ב'הסתכלותם= י'חתכו ע'ורם מ'בשרם. א"נ ה"ן כ'עת ש'נמצא ב'בית י'חידי ע'שה מ'בקשתי. א"נ כ'ל ה'וא ב'אונס ש'רי. י'ציל ע'צמו מ'מות. א"נ ה'ן