אהבת עולם שסב

שהכ"ג צריך להיות חסיד כי הוא חסד אלא מוכרחים אנחנו לומר שאין קפידא בזה ויכול להיות כ"ג א"כ גם אני אהיה כ"ג כי גם אני מה שסרבתי בשליחות לשמה עשיתי כמ"ש אבל כיון שא"ל אינו יכול להיות כ"ג משבט יאודה כי גבה עינים ורחב לבב שגובה עינים שלו שוירא' יאודה הוא הסיבה לרוחב לבבו שהוא יצה"ר ועושה מעשה תמר אותו לא אוכל כי צריך להיות חסיד מי שיהיה כ"ג והוא לא קיים מילי דחסידותא ועשה עבירה לשמה לכן לא תמנה לי כ"ג משבטו וא"כ מעתה אין לי פתחון פה לשאול שאהיה אני כ"ג. ולכן אמר ממי אמנה כי אין לי עוד טענה כדי לזכות להיות אני כ"ג וא"ל ה' עיני בנאמני ארץ בת עמדי והוא שבט לוי ע"ש בכל ביתי מן הוא ואתה היית ראוי להיות כ"ג אמנם ולך בדרך תמים אם היית הולך בשליחות שלי בתמימות ולא היית מסרב היית כ"ג וכיון שאהרן הלך בתמימות הוא ישרתני בכהונה גדולה דוקא ולא אתה ולא זו שכ"ג צריך להיות מנוקה מכל דבר מגונה שאמרנו אלא אפי' הכהנים המשרתים בשאר עבודות ולא ישב בקרב ביתי שהם הכהני' הדיוטי' עושה רמיה הלוים העומדים על הדוכן לשורר ולשמור אם היא דובר שקרים לא יכון לנגד עיני והראיה ע"ז כי לבקרים והוא מ"ש רז"ל לב' בקרים הביאו כל נדבת המשכן ובזכות זה אצמית כל רשעי ארץ ואם הבאת הנדבה הצמית כל רשעי ארץ מכל שכן שצריך להכרית מעיר ה' כל פועלי אין ולא ימצא ולא יראה בבית ה' שום איש רע ובליעל ואפי' דובר שקרים במקרה אלא כולם צדיקים ונבונים

ובשבט דן נוכ"ל בזה האופן והוא שמשה טען מי אנכי וכי אני הוא אנכי שאמרת ואנכי אעלך גם עלה וכיון שאתה ת לעלות אתה בעצמך למה אתה שולח אלי והנה במד' פ' ויגש אמרו גם עלה לכל הצדיקים כיוצא בך א"כ מה שהבטיח ה' הוא אם יהיו צדיקים אמנם ישראל במצרים היו עע"ז לא חל החיוב לירד הוא בעצמו ומשה סבר שכולם צדיקים יקראו שהרי מה שעע"ז שם היה באונס ולא ברצון כמ"ש ה' לעוזא וכי ברצונם עע"ז והראיה שבקרי"ס ופרעה הקריב לישראל אל התשובה וכן ויסעו ויסיעו דברים מלבם וכן עשו כי מתחילה לא מלבם עע"ז אמנם עכ"ז נענש משה משום ששבט דן עבר בים עם הפסל ולא הסיע דברים מלבו ואיגלאי מילתא למפרע שבמצרים היה ברצונם מה שעע"ז וא"כ אין לו חיוב לילך ולהוציא את שבט דן ולכן שולח למשה והוא ירד לבסוף כדי לקיים אנכי אעלך גם עלה לצדיקים. ולכן משה סבר שהוא יהיה כ"ג ולא יענש ממה שסירב מט' שסבר שכולם צדיקים שבאונס עע"ז אמנם חשש לטענת דן שעבר בים צרה ולא הסיע דברים מלבו ואיגלאי מלתא למפרע שבמצרים היה ברצון וא"כ אינו חייב לירד בשבילו ושולח לי ואני סירבתי ואיני יכול להיות כ"ג לכן אמר אמנה משבט דן אם אומר תמנה ממנו נמצא שאין בידו עון כי הכל גרם הגלות ואף באחרונה היה באונס כי היותם במצרים גרם וא"כ כולם צדיקים ולא חטאתי בסירוב כי הוא היה חייב לירד ולהעלותם משם וכיון שראה שא"ל לא כי הוא לבב עקש כי אחר שראה שכל יש' הסיעו דברים מלבם ודבקו עם הקב"ה והוא הניח את הב"ה ועע"ז ועבר בים צרה שמשם נודע שבמצרים היה ברצון וא"כ נמצא שאין לו חיוב לירד למצרים הוא בעצמו לעלותם כי אינם צדיקים כולם ולכן צריך אתה בשביל הרשעים ואני אח"כ בשביל הצדיקים ואני סירבתי וחטאתי וראוי לי העונש שלא אהיה כ"ג: (ס' חוזה דוד על תלים מז' ק"א)