אהבת עולם שנ

העתק למ"ק זיע"א מספר גר מצוה ח"ב בהקדמה דברי כבושים

יודע המחשבות ובוחן הלבבות ית"ש אשר ברא עולמו מאין המוחלט ועליו מובחר ברואיו יצר. הוא האדם אשר על פני האדמה והמשילו על כל מה שברא עליונים ותחתונים, כל שת תחת רגליו. בהיותו דבוק בו. ועובדו בתום לבב להטיב אחריתו וזה ראשית דרכו אשר לא יביט אך להשגת שלימות נפשו ולא יזוז מעיניו להחכים אחרית דבר מראשיתו להשכיל כי אחרית עוה"ז הבל הוא הכל מן העפר ושב אל העפר. ולא יבלה הזמן היותו בארץ הנשמה הלזו בחמדות המדומות כי מה חלקו בביתו אחריו מכל עמל שיעמול לגויתו ואדמתו. מלבד לחם ארוחתו. אך בזאת יתהלל המתהלל אם הוציא זמנו באהבת הבורא ית"ש ולדבקה בו וכל אושר האדם הוא רק בשמרו חוקי האלהים ותורתו היא תנחהו במעגלי צדק להמלט ממוקשי מות וכל חכם לב יזכור כי הנפש היא חלק אלוה ממעל אסורה במסגר בחבלי חומר העכור בגוף הארצי ומשתוקקת למקורה הראשון במרומי שחקים ע"כ יחמול עליו ולא יטמאנה בזדון לבו בתאוותו ובימי השחרות והנערות יחל החכם לעבוד את ה' כי מי יודע מה יולד יום פן חלילה פתאום יבואו הימים אשר בם יאסף כחו לעשות חיל והמות בא בחלונינו מבלי הגיד לנו יום בואו יום חושך ואפילה צלמות ולא סדרים אשר ע"כ החכם עיניו בראשו לצאת מאפילה זו לאור גדול ויבחר בתורה ובמצות כי נר מצוה ותורה אור להאיר לאדם בלכתו מן החיים לחצר מות ובשכבו בקבר רוחו ונשמתו בזוהר הרקיע מזהירים ובא האות והמופת לראות האור הנולד מן התורה כשמחדש אדם איזה חדוש בתורה נכנס שמחה בלבו שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ונאמר ושמחת בכל הטוב ואין טוב רק התורה הזאת כמו שדרשו במדרש ע"פ זה ושמחת הלב הלזו הוא משום שאותה תורה שלמד וחידש נכנס שם ומאיר באופן שעסק התורה כנר להאיר לנשמה לשמחה כמו שע"י האור יכול האדם להציל בנפשו וכשם שצריך האדם לעשות כל צרכי גופו להקריב התועלת ולהרחיק המכשלה להציל עצמו מפח יוקשים כך התורה מאירה עיני האדם להציל נפשו מרדת שחת ומלמדו להועיל לבקש דברים הגורמים בריאות גופו ונפשו לעבודת בוראו ונותנת חיים לעושיה וגם ע"י אור תורה וקיום מצותיה נארגת לבוש יקר רוחני מאיר כעצם השמים לטוהר אשר הנשמה בצאתה מזה העולם ערומה מלבוש הגופני מתבוששת מאד בראותה עצמה ערומה. אז מיד לובשת הלבוש הבהיר והמאור הזה אשר עשה בעולמו בתורה ובמצות ומקבלת שמחה גדולה בראותה עצמה בלבוש מלכות ואין האדם החומרי יכול להשיג ולשער שיעור השמחה שמקבלת הנשמה בלבושה בגדי יקר כי רבה היא כמדובר ובר ועי' בשבט מוסר פ' ל"ה שהאריך בזה הענין הרבה. וכשם שע"י קיום המצות והימים שעובד האדם את בוראו בהם נארג בלבוש יקר רוחני. כך כל חדושי תורה שאדם כותב נבנים למעלה היכלות וחופות נפלאות שתתעדן הנשמה בהם ובהיות כן ראוי לכל אדם שמחדש אפילו איזה חידוש שיהיה יעלהו על הספר למען יפעל למעלה הבנין יותר ויותר ואפילו אם החידוש קטון הוא מאד אל יקל בעיניו רק יגדלהו וינשאהו בעיניו כי זה מביאו לטרוח עוד וירחיב בנפשו לחדש עוד ועוד עד שירגיל את עצמו ויבוא לחדש חדושים נפלאים וסודות גדולות ויטע בכל העולמות נטיעות ואילנות גדולות מחידושי