עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאהבת עולם

אהבת עולם שכו

Ahavat Olam 326 · אהבת עולם · free full Hebrew text

Open in the reader →

מרובה כשאר הדברים שנקרא ג"ח ע"כ. א"ה גמילות חסדים הוא בגופו וצדקה בממונו כארז"ל והנה זה שנותן הצדקה עם דברי נחומין נמצא עושה גם בגופו בעסק דברי הנחומים שמרבה לדבר עם העני ובידו שתים חד צדקה דממונו שנית צדקה בגופו מה שאין כן הנותנה בלי עסק הדבור בדברי נחומים שאין בידו אלא צדקה בממונו בלבד ולכן הנותן עם דברי נחומים נקרא ג"ח ושכרה מרובה וארז"ל המעלה הגדולה שבכל חלקי הצדקה היא הנתנת לפדיון שבויים וע"כ מקדימין נתינה זו לפרנסת עניים ולכסותם ולכל דברי צדקה לפיכך אם גבו מעות לכל דבר מצוה ואפילו לבנות בה"כ יכולין לשנותן וליתנם לפדיון שבוי' ואף שהתחילו לקנות הדברי' הצריכין לבנין הבית מוכרין אותו לפדיון שבוים שהוא נקרא מצוה רבה ע"כ. א"ה טעם שפדיון שבוים נקרא מצוה רבה לפי שיש בגלות מיתה ואין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף ואם יהרגו לשבוים בגלות נמצא מתים כל העתידין להוליד ומתאחרים נשמות שבגוף לצאת וגאולה מתאחרת לבא ושכינה סובלת גלות ולכן אפילו גבו לבנות בהכ"נ והתחילו לקנות הדברים הצריכין לבנין יכולין לשנותן וליתנם לפדיון שבוים לפי שבהכ"נ נקרא מקדש מעט ופדיון שבוים גורם להוציא נשמות שבגוף ולקרב גאולת השכינה ושתבנה המקדש גדול שהוא בית המקדש בב"א. וארז"ל הקב"ה אוהב את העניים לפי שהם סובלי חולאים כי תמיד הם בכל חולי ובכל מכה כי החסרון הוא אב לחולאים ומה גם שאין חולי גדול כעניות עצמו לכך החולה נקרא דל דכתיב מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר באופן שהדל תמיד בשם חולה יתקרי וידוע דסובלי חולאים מגינים על העולם כארז"ל גבי רבי בזמן שהיה סובל חולאים לא הפילה אשה ולא הוצרך עלמא למיטרא וכיון שהעניים מגינים על עולמו אהובים הם למקום. טעם ב' אהובים הם למקום שבשבילם יש ישוב בעולמו שעני יותר גורם להם להתעסק במלאכות לזרוע ולחרוש לנטוע ולבנות וכן שאר הדברים המישבים את העולם כי אין שום עשיר מתעסק באחד מאלו וכיון שיש ישוב העו' מתהדרת ומתפארת הבריאה שברא בששת ימי בראשית על ידם על היותם מורין ישוב ופועל הדברי כמדובר והבריות משבחים ומפארים לשם יוצרם. טעם ג' העניים שלוחי רחמנא הם שנשלחים בזה העולם לנסות עמהם את הבריות ר"ל שעל ידם מתפרסם מעלת הנשמות אם מרחם עליהם בידוע שמבני ישראל הוא ונשמתו מעולה וחשובה דשלשה מדות בישראל ביישנים רחמנים גומלי חסדים ובלתי זאת לא מבני ישראל המה כי המרחם על העניים חושש על צלם אלהים שלא ישתנה ושלא יתבזה ונודע כי נשמתו הטהורה גורמת לו לחוש על זה וכל שאינו מרחם עליהם שנמצא שאינו חושש על זה בידוע שהנפש מצד הס"א בו ולא מבני ישראל הוא באופן שהעני אבן בוחן להבחין על ידו בין צדיק לרשע בין עובד אלהים למי שלא עבדו ולכן אהוב לפני המקום. ט' שאהובים העניים למקום כי בשבילם הרבה לישראל מצות הצדקה ומצות לקט שכחה ופיאה וכדומה שאם לא יהיו עניים בעולם לא היה צורך למצות אלו וארז"ל בירוש' דשבת פ"ו ה"ט תרין תלמידים מן דר' חנינא הוו נפקין מקטוע כיסין חמתין חדא איסטרולוגוס אמר אילין תרין מי נפקין ולא חזרין. מן נפקין פגע בהון חד סב אמר לון זכון עמי דאית לי ג' יומין דלא טעמית כלום והוה עמהון חד עגיל קצון פלגא ויהיבנא ליה אכל וצלי עליהון אמר לון תתקיים