אהבת עולם שיג

שייך לפ' וירא

ואברהם ושרה זקנים באים בימים. בהקדי' משארז"ל איש ואשה שזכו שם י"ה ביניהם אות יו"ד באיש ואות ה"א באשה ומע' האיש הוא יותר שש מדרגות מהאשה בכדי שהאשה תמיד תהיה נטפלת לשמוע דברי אישה וכאן ואברהם ושרה זקנים באים בימים וכפי הפשט השוה מעלתם וכבודם בערך אחד וצריך להיות מע' האיש יותר מהאשה אפשר על זה סיים הכתוב חדל להיות לשרה ארח כנשים כאז"ל שאברהם היה טפל לשרה בנבואה וזה שאמר הכתוב כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה א"כ חדל להיות לשרה ארח כנשים כלומר כשאר הנשים שנטפלות לשמוע לבעליהן ודוק: א"נ בא"א ואברהם ושרה זקנים באים בימים. בהקדים משארז"ל עשרה קבין שיחה ירדו לעולם ט' קבין לקחו הנשים וקב אחד לקחו האנשים ויש אומרים אפילו מחלק האנשים לקחו חלקם ועל זה קא מתמיה הקרא ואברהם ושרה זקנים התינח אברהם שבזכות עסק התורה דכתיב בה כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים וכתיב אורך ימים בימינה וכו' יזכה לאריכות ימים אבל שרה מהיכן זכתה כיון שהנשים דברניות. ע"ז ויהי כמשיב חדל להיות לשרה ארח כנשי'ם ותיבת כנשי"ם כזה כף. נון. שין. יוד. מם. בגימ' דברני'ת. כשאר הנשים סתם נשים דוברות ח"ו: א"נ נשים גי' כ"ל דבריה'ם בהב'ל ורי'ק: א"נ במיל'י דעלמ'א מאכ'ל לבו'ש. אלא שרה היתה מסגלת מצות ומעשים טובי' והיתה מגיירת גיורות להכניסן תחת כנפי השכינה בזה זכתה לאריכות ימים ושנים ודוק: שייך לפ' חיי

שרה

(למ"ק) ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם פרש"י ז"ל בקע רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת. ושני צמידים רמז לב' לוחות. עשרה זהב משקלם רמז לעשרת הדברות שבהן. ולהבין מה צריך לשני רמזים אלו דשקלים ומתן תורה לכאן. נקדים מ"ש בספר אמרי נועם ז"ל על מה שאמר אליעזר ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת דמאי חסד שייך כאן וכי לא היה מן הנאות ליתן בתם לאברהם שהיה עשיר וגדול הדור. ותירצו דאליעזר היה ירא שלא יתנו אשה ליצחק שלא יכוו בגחלת הגזרה שנגזרה גלות לו ולזרעו כמ"ש ועבדום וענו אותם ולכן אמ"ל חסד ורצה לברר להם שהגלות אינו מתחיל מלידת יצחק אלא עד שעה שנכנסו ישראל למצרים שהוא רט"ו שנים לאחר לידת יצחק ואין לשום אדם אימה ופחד בענין זה וראיה לדבר ממה שנתנו ישראל מחצית השקל וממתן תורה. והנה אמז"ל ב' טעמים על מה שישראל נותנים מחה"ש טעם א' לפי שהיה ראוי שישבו ישראל בגלות ת"ל שנה כמנין שק"ל ולא היו שם רק רט"ו שנים כמנין חצי שקל לכך נותנים מחה"ש להשלים אותם רט"ו שנים שהיה להם להיות שם וזו היא כונת הכתוב ונתנו איש כופר נפשו דהינו מחה"ש שהוא כמנין רט"ו וכ"ת למה דוקא מחה"ש. לזה תירץ בפקוד אותם בשביל שפקדם קה"ז. טעם ב' למה שנותנים ישראל מחה"ש בשביל שגנבו את יוסף ומכרוהו בעשרים כסף אמר הקב"ה לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן מחה"ש עשרים גרה השקל ואיתא בפרקי ר' אליעזר שישמעאל לא קבל התורה משום שכתוב בה לא תגנוב והוא גונב ולפי"ז קשה כיצד ישראל קבלו את התורה והרי גנבו ליוסף אבל אפ"ל שכדין וכהלכה גנבו אותו משום דיוסף היה מדבר לה"ר וכמו דאיתא במדרש שאמרו שכנען דבר לה"ר ולכך נתקלל.