אהבת עולם רנח

בזה הלילה כך וכך עשית. ויהי כשומעו ויזעק ויתחנן לו שאל יגלהו וכו' וישבע לו החכם ויאמר לו לא תראה פני עוד עד שתל ללין על קבר החכם הנהרג ותבא ותגיד לי מה קול אתה שומע שם. וילך ויעש כאשר צוה לו חותנו. ויהי בחצי הלילה והנה קול יוצא מהקבר משבר הרים ואומר רבון העולמים תעשה לי דין עם הרוצח. ויצא בת קול משמים קורא בחיל ואומר אעשה אעשה ובבוקר בא והגיד לחותנו מה ששמע. ויאמר לו חותנו אני גוזר עליך שתלך עוד הלילה וכשתשמע קול יוצא משמים ויאמר אעשה. תשיב אתה ותאמר מתי. ומה שישיבו לך תבא ותגיד לי. וילך עוד אותה הלילה וילן שם וישמע עוד קול יוצא מהקבר וקול יוצא משמים כבראשונה ויען ויאמר למתי. ויצא קול משמים ויאמר בליל תשלום ארבעים שנה. ויבא בבקר ויגד לחותנו את אשר שמע. והחכם שמר את הדבר בלבו ויכתוב לו למזכרת אותה השנה ואותו חודש ואותה לילה שנהרג בה על ספר. והרוצח הלך ונשא ונתן והצליח והרויח ממון הרבה והיו לו בנים ובנות ובניהם ובנותיהם ובנה להם בתי חתנות ועשה להם נישואין ואשת החכם היתה בבית המשתה והחכם יושב בביתו ויקר מקרהו שהיה לומד באותו ספר שכתוב בו זכרון אותה שנה וימצא אותו כתב לנגד עיניו ויחשוב לו ימים ושנים וידע כי אותה הלילה היא תשלום ארבעים שנה ותיכף שלח לקרוא לאשתו ולא רצתה לבוא כי היא בשמחת בני בתה וישלח לה פעם שנית לאמר לה הנה קרבה עת פקודתו תבא אצלו ויצוה לביתו. ואם תרצה לילך אח"כ תלך ואז באה בעל כרחה. וכשנכנסה לבית סגר עליה הבית וא"ל בכך וכך שבועה שלא תצאי מהבית עד הבקר והיתה כל הלילה צועקת ובוכה ומיללת על שמנעה משמחת בני בתה. ויהי בבקר פתח לה והלכה. ותשב אליו צועקת וידיה על ראשה לאמר שלא מצאה בתה ולא חתנה ולא בניהם ובנותיהם ובני בניהם. וגם הבית אינינה כי פתחה הארן את פיה ותבלעם ואת בתיהם וירדו חיים שאולה ותכס עליהם הארץ. ויען אותה ויאמר לה ולא עשיתי טובה עמך שהבאתי אותך הנה ולא ירדת לשאול עמהם והוא מעשה נורא ע"כ: