אהבת עולם רכב

לצלם בימי נ"נ. סע"פ ר"ת סיגף עצמו פתחיה שהוא מרדכי הצדיק ע"ה סיגף עצמו בתענית. צ"ק ר"ת צום קרא. שגזר תענית על ישראל. ר' רוח הקדש ששרתה על אסתר שנאמר ותלבש אסתר מלכות מלמד שלבשתה רוה"ק כמ"ש בזוה"ק בר"מ. וח"ו דאסתר נזדווגה לאחשורוש אלא שידה היתה שוכבת עם אחשורוש וזהו ש"ת ר"ת שידה תמורתה. ונקראת מגילת אסתר על שמה. עכ"ד ז"ל עי"ש. ועיין נמי בס' אמר יוסף שמביא שם אופן אחד על ענין פורים בסדר א"ב קחנו משם וייטב לך

(ל"א י"ג) (למ"ק) אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד וכו'. יובן במאי דאיתא בגמ' יסורין ממרקין עונותיו של אדם ק"ו משן ועין וכו' הגע עצמך איך שורת הדין נוטה כשהעבד התחיל תחי' במריבה קודם לבע"ה והבע"ה הפיל את שינו אם יוצא לחירות או לא. אבל מוכרחים אנו לומר שאפי' אם העבד התחיל להכות ואח"כ סימא בעה"ב את עינו יוצא דאי לא תימא הכי הק"ו מופרך ואיך יסורין ממרקין ק"ו משן ועין הא איכא למפרך הא אדם התחיל בעבירות קודם כי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. אלא ע"כ צ"ל אפי' אם התחיל העבד נמי יוצא לחירות. וז"כ הכ' אם אמאס משפט עבדי ואמתי אפילו בריבם עמדי דהיינו שהעבד התחיל קודם ונאמר דאין העבד יוצא לחירות ל א"כ מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד היינו יסורין שלי אין ממרקין כי אין יסורין בלא עון. רבני אשכנז ז"ל: ברכות

(ו' ע"ב) (למ"ק) טעם למ"ש רז"ל כל מי שאינו משיב שלום לחבירו נקרא גזלן שנ"א גזלת העני בבתיכם. נלע"ד לתת טעם לדבר בדרך פשוט עפ"י מדרש בבראשית רבה פ"ד כי עפר אתה ואל עפר תשוב אמר הקב"ה לאדם קומץ עפר יש לי עליך השיבהו לי וע"י העפר שהוא מקיים מאמרו ונפשי כעפר לכל תהיה לא נפיק מכלל עפר וליכא גזל דהרי הוא כמו שהיה. אבל כשהוא מתגאה ויוצא מכלל עפר יחול עליו טענת קומץ עפר גזול יע"ש. והן האדם אשר אינו משיב שלום לכל אדם אין זה כי אם מרוב גאותו. ובפרט אם יעיר קול חמתו למאן דאפשר שלמא נקיט. כי במקום שמצאנו גדולתו. מאן עייל בר נפחא הרי זה תכלית גאוה כי ע"כ אמור רבנן דנקרא גזלן דהדר דינא לדין קומץ עפר גזול וכדברי המד' הנז"ל וז"ש הכ' גזלת העני בבתיכם הוא העפר וכמאמר הכתו' שוכני בתי חומר היא ביתא דכולא וק"ל: שבת

(ל"א ע"א) (למ"ק) מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי וכו' ובא לפני הלל א"ל מאי דסני לך לחברך לא תעביד. יובן עפ"י משל לאיש רך בשנים שהיה לו ירושה גדולה ולא ידע מה לעשות בה בא לפני דודו שאל עצה ממנו השיבו בערמה ויאמר לו אני אטפל עצמי לעשות מו"מ ותן לי המעות והריוח לחצאין אח"כ התעמר בו ויכזב וא"ל במסחר כך הפסדתי ומסחר פ' כו"כ הפסדתי. והנער בראותו כי ממונו הולך וחסר הלך אל חכם אחד לשאול ממנו עצה והשיב אותו מה תועיל בעצתי ודודך יאמר לך בהיפך. וטרם כל אודיעך כי דודך גנב ושונא אותך וכל רצונו לאבד ממונך ואם תרצה לקחת עצתי צריך שלא תשמע עוד אל דודך ולא תטעה בו לחשוב אותו עוד אהובך אז תועיל לך עצתי. הנמשל בכל דבר עבירה יש תאוה ליצה"ר והיצה"ר מראה פנים כאהוב לאמר מדוע תעזוב דברים מתוקים. לכן אמ"ל הלל