אהבת עולם רז

דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושא הוא זיל גמור. אפ' שזה רמז הפ' אח'ת במ"ק גי' אהבה. דבר אלהים שהיא כלל גדול בתו'. שתים זו שמעתי. אהבה גי' זו. אחד גי' זו. רמז שצריך להיות כל ישראל באהבה ואחדות ע"י כן שתים זו שמענו יהיה שם השם שלם כמספר כ"ו. וע"י האהבה והאחדות מקרב קץ הגאולה כי עוז לאלהים תי' לאלהים גי' ינון. דכתיב יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו וכו'

באו"א אפ"ל בס"ד אחת היא ראשון במספר כמו מלת בראשית בתחילת בריאת העולם רצה הקב"ה לברוא עולמו במדה"ד כדכ' בראשית ברא אלהים ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף עמו מדה"ר כדכ' ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וז"ש אחת שהיא ראשון כמו מלת בראשית דב"ר ר"ת דין בלא רחמים. אלהים דין גמור ראה שאין העולם מתקיים כנז"ל מה עשה. שתים זו שמעתי ר"ל שתי פעמים ז'ו הם גי' כ"ו שהוא גי' הויה ב"ה ולא עוד אלא כי. גי' הויה עם ד' אותיותיו. עז לאלהים מגן למדת הדין ועי"ז העולם מתקיים וק"ל

באו"א אפ"ל בס"ד בהק' מ"ש רז"ל ג' אינן נקנין כ"א ע"י יסורין כנודע והם תורה ארץ ישראל וחיי העולם הבא. וכבר רז"ל רמזו אותם בתיבת אח"ת ר"ת ארץ ישראל חיי העולם הבא תורה. והם ע"י יסורין וזהו דב"ר ר"ת דין בלא רחמים אלא ע"י יסורין שתים זו שמעתי. שתים מהם ארץ ישראל עתיד הקב"ה להחזירנו על ארצנו ועל נחלת אבותינו. ג"כ חיי העה"ב לעתי"ל. אלו השנים עכשיו הם ע"י השמועה. אבל התורה היא כבר מצויה אצלינו וזכינו בה כי עוז שהיא התורה הנק' עוז דכ' ה' עוז לעמו יתן אם אדם מתרשל מעסק התורה אזי לאלהים מתנהג עמו במדה"ד:

באו"א אחת דבר אלהים בהק' מ"ש רז"ל בענין התשובה. שצריכה קול צום ממון שיעסוק בתו'. ויסגף עצמו בתענית. ויעשה צדקה. וג' אלה הם גי' זא"ת בזאת יבא אהרן אל הקודש. זאת חקת התורה. בזאת אני בוטח. וכמה פסוקים מורים ע"ז. ואפ' שזהו כ"ה מלת זא"ת גי' ע"ה אחת. וזהו אחת דבר אלהים שהם תיקון לתשובה וע"י יש יכולת ביד האדם לקיימם כגון שהוא בריא לסגף עצמו בתענית. ויודע ספר לעסוק בתורה. ועשיר לעשות צדקה. אבל אם הוא חלש או עני ב"מ שאין בידו לקיים אלא אחת עכ"ז הנו מקיים אחת מתנאי התשובה. אבל מי שהוא משולל משלשתם ח"ו נשאר ריקם וכמעט נועלים ממנו דרכי התשובה. ויען כי הקב"ה חפץ בתשובת השבים ואינו חפן במות רשע כי לא ידח ממנו נדח התקין לו התורה שע"י ששומע קה"ת תעלה לו ארוכה למחלתו וז"ש אחת ר"ל ג' אלה שהם זא"ת ע"ה כנז' דבר אלהים שיתמיד בשלשתם ויש אדם שאינו יכול לקיים שתיהם שהם צום ממון כמו שאמרנו מחמת שהוא חלש ועני. וז"ש שתים זו שמעתי אנוס רחמנא פטריה. אבל קול שהיא התורה ויכול לצאת י"ח בשמיעה כענין קס"ת ומקרא מגילה וכיוצא שע"י שהולך לב"כ ולב"מ לשמוע ה"ז שומע כקורא ונחשב לו כאילו למד ואם אפי' בכל זה מעלים עיניו ואינו נותן לב לשמוע תורה אזי כי עוז שהיא התו' לאלהים שהקב"ה מתנהג עמו במדה"ד ואין לו מקום פטור. אפשר שזה רמז דהע"ה בתהלים מזמור צ"ב בפסוק איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. ותיבת בער בגי' צ'ום מ'מון אפשר שהוא חלש ואין גופו בריא שיוכל לסגף עצמו בתענית וגם שהוא עני שאין יכול לתת צדקה בדיעבד אנוס רחמנא פטריה. אבל קול שהיא התורה ואפילו שאין יודע