אהבת עולם קסט
Ahavat Olam 169 · אהבת עולם · free full Hebrew text
Open in the reader →דהצדקה יקרה פדיון לנפשו אשתו ולבניו תועיל. אשריהם ישראל דהצדקה תאיר פנים להם ותזכם. אשריהם ישראל דאהבתם ורחמנותם לצדקה תמיד פועלים. דמי יוכל לספר אושר תוקף פעולתה ומעלתה. הצדקה והחסדים אשר תעשה פדיון לנפשות ישראל. דע תזכה לעדן אלהים ולהקביל פניו יתברך. וממונך אל תעזוב לאחרים דהמקדישו יגדל פעולו. ואל תגלה דעתך לכל אדם פן יערימוך. ולעצת יצה"ר אל תשמע דמגמתו להחטיאך. ומדרכיו אל תלמוד פתי יאמין לכל דבריו. דברי פיוסים וחסדים יצה"ר תכניע אין לקטרג. להכניע תוקף פלונית וגונדא דילה יחונן אביונים. ובנתינת פרוטה תכניע למקטרגים אל יעוררו דינים. (כלומר אם אין ידו משגת לתת יותר כמובא בספרי הקודש) אדם דרך ישרה תתן לצניעה ובלי פניה. וכל אחד לפי דרכו תמיד ישולם פעולו. תורה יקרה ארוכה ורחבה דשבעים פנים לתורה. אל פודה יצליח דרכינו ויברכינו למענך תושיענו. דברי פינו והגיונינו יה לשכינתך תרומם אמן
באו"א בהקדים משארז"ל שמצוה על האב לפדות את בנו אם הוא בכור דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. גם מוטל על האב ללמד את בנו תורה כאז"ל כל המלמד את בנו תורה כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות וגם כאילו קבלה מהר חורב. עוד ארז"ל גדולה מצות גמילות חסדים יותר מהצדקה שהצדקה היא לעני אבל גמילות חסדים בין לעני בין לעשיר. גם ארז"ל אחד מהטעמים שיצאו ישראל ממצרים קוה"ז והוא שכרתו ברית לעשות חסד זה עם זה. עוד ארז"ל אומר הקב"ה בראתי יצה"ר בעולם בראתי לו תורה תבלין וע"י עסק התורה מכניעין כח סמאל ופלונית תור"ה בגי' סמאל לילית. גם זה לעומת זה. ותלמוד תורה כנגד כולם גם תיבת תלמוד בגי' סטרא אחרא. זה לעומת זה. אפשר שזה רמוז בתיבת צדקה אותיות הראשונות אותיות צדקה ומלוי האותיות הם אותיות אל'ף ידו'ת ומלוי אותיות אל"ף ידו'ת דוקא הם אותיות "תפדהו וללמדו" שמוטל על האב לפדות את בנו אם הוא בכור וללמדו תורה. ותיבות תפדהו וללמדו בגי' תורה. א"נ בגימ' גמילות חסדים. וע"י עסק התורה וגמילות חסדים מכניעין כח ס"מ ופלונית זה לעומת זה. א"נ בגי' ובזה יבא הגואל ועמו אליהו ומיכאל וגבריאל. א"נ ולגאל ישראל. א"נ תורה עה"א בגי' גאולה שלמה לעד אמן. א"נ תפדה"ו וללמד"ו בר"ת ותמיד תשתדל פתח דבריך לנדיבים ולהיות מחזיקים לעמלי תורה ומחייתם דחוקה. ודוק
התעוררות לקימת חצו' לילה להתאבל על חרבן בית קדשינו ותפארתינו ולעורר הבכי והוא עפ"י משל למלך שהיו לו בילדותו בנים ומתו בחייו והיה לו פלטין ובנינים נאים ונחרבו שתי פעמים שבאו האויבים והחריבו ארמנותיו ובכל פעם כתב זאת זכרון בספר הזכרונות המקרים שארעו אותו. ובזקנותו נשאר לו רק בת יחידה שהיתה אהובה עליו מאד והבת הנז' היה לה חולי בחלל גופה שלא היתה יכולה להאריך בנשימה כמי שהוא קצר רוח מעבודה קשה וכמו אבן שמונח על לבו ובקש המלך למצוא מזור למחלתה ואמרו הרופאים שאין לה תרופה כי אם דוקא שתבכה ערך שעה אחת בכל יום ומחמת הבכיה יקל מעל לבה החולי הנז' כמו דאגה לב איש ישיחנה. והנה זאת הבת יען כי היתה יחידה ובתפנוקי הנשים כיד המלך לא היתה יכולה לבכות. ואמר המלך למרר בפניה נגון קינות המאורעות שאירעו את אביה אשר נפלו האויבים עליו והחריבו ארמנותיו והרגו את בניו ובאו המקוננות וקוננו בפניה ועם