אהבת עולם קיג

יהלך ודרז"ל ר"ת צל"י כידוע. א"ת ר"ת אל תאחר. בנ"י ר"ת בית ה' נלך. ישרא"ל ר"ת לענות אמן יהא שמיה רבא. ויקח"ו ר"ת ועניית קדושות חק ולא יעבור. אלי"ך ר"ת יתגבר כארי לעבודת אלהיו. שמ"ן ר"ת שבתות מועדים נעימים. זי"ת ר"ת זמירות תשבחות יהלל. זך ר"ת כתיקון זה. כתי"ת ר"ת תשתדל תמיד יפה כחך. למאו"ר ר"ת מצוה רבה אחדות ואהבת לרעך. ומצות רבות אוכל לקיימם מזה. להעל"ת ר"ת עוד תוכל לשבר הקליפות להציל נ"ר ר"ת ניצוצות רבות. תמי"ד ר"ת משיח דוד יבא תיכף. ע"כ. יה"ר שיבב"א

באו"א אפשר לרמוז עוד בס"ד כו' הכתוב ואתה תצוה וכו' בהקדים מ"ד במד' וז"ל כשעלה משה רע"ה למרום הראה לו הקב"ה דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ושופטיו. והראהו כל מדור ומדור המתוקן לצדיקים לעת"ל והראהו עונש המזומן לרשעים בגהינם. והנה ידוע דאוה"ע תמיד מחרפין ומגדפין לישראל באומרם עד מתי אתם יושבים בזה העול הכבד והתקיף בגלות המר והנמהר הזה ולמי אתם מקוים מאחר כי עבר קציר כלה קיץ ואתם לא נושעתם ואיה בית מנוחתכם ושכר הטוב הגנוז לכם. כמו שאתם אומרים עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות ואיה העונג הצפון לכם בג"ע. כ"ז הם מלינים ומלעיגים עלינו בהבל פיהם של שוא. לזה בא הקב"ה ברמז באמור למשה ואתה תצוה את בני ישראל. ביחוד ר"ל בפרטות תן דעתך שתשיבם ע"ז. ויקחו אליך. ר"ל שישמעו לדבריך ולמצותיך שאתה בעצמך עלית השמימה וראית בעיניך השכר והעונש ובזה יאמינו לדבריך ולא יפצו פיהם אוה"ע לומר לישראל עוד מי עלה שמים משה בעצמו זיע"א עלה שמים וירד וראה השכר הצפון לצדיקים לעת"ל והעונש המר לרשעים ומזה עוד לא יפצו פיהם. וצריכים הם לזרז את עצמם במצות ומע"ט וז"ש תחילה א"ת ב'ני י'שראל ר"ת גימ' אחד. וגימ' אהבה. ר"ל שתמיד יהיו באחדות אחד ובאהבה ואחוה יחד. ובזה מבטלים לעג אוה"ע מעליהם וז"ש ישרא"ל ר"ת אויביהם ידמו שלא לדבר רעות. יראו שאתם אהובים רבים למקום. חזר ואמר עוד שצריך להתמיד בלימוד התו' שנמשלה לשמן זית זך שתהיה נקיה וברה מבלי שום פניה להתגדל ולהתיהר ח"ו ועי"ז יזכו ששם שדי הרמוז בר"ת ש'מן ז'ית ז"ך גי' שד"י ששם שדי ישמרם. עוד זוכים ע"י לימוד התורה נפתחים להם מעיינות החכמה בשבעים פנים לתורה. דהיינו שמן זית זך אותיות שניות גי' ע' רמז לע' פנים של תורה. וס"ת שמן זית גי' ת"ן ר"ת תורה ן' שזוכה ע"י התורה לן' שערי בינה. כתית ר"ל שיכתתו עצמם מחיל אל חיל כדי ללמוד תורה כמו שמצינו במסכת מגילה ד"ה ע"ב וז"ל רב אידי אבוה דר' יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא. חלש דעתיה קרי אנפשיה שחוק לרעהו אהיה וכו'. אמ"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו לרבנן. נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש ואותי יום יום ידרושון ודעת דרכי יחפצון. וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו ל אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק כל השנה כולה וכו' ע"כ עי"ש. וכן כמה מעשיות בתלמוד שהיו מכתתים עצמם ללכת מחיל אל חיל לעסוק בתורה וז"ש כתית. ועוד אמרו בש"ס אין רינה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה וכל בית שאין נשמעים בו ד"ת בלילה לסוף יחרב